הקניין הרוחני בישראל: חקיקה, סביבת עבודה, תפוקות

בעידן זה של טכנולוגיה וחדשנות, הקניין הרוחני נחשב לאחד התחומים המשפיעים בצמיחתן הכלכלית של תאגידים ומדינות. דיני הקניין הרוחני הפכו לענף מרכזי בעולם המשפט המודרני ותרומתם לפיתוח החברה והכלכלה הולכת ומתעצמת. ניהול נכ וחכם של זכויות הקניין הרוחני, ובהן הזכויות בפטנטים, סימני מסחר ועיצובים, מחזק את מערך התמריצים עבור ממציאים ויוצרים ומהווה מנוע צמיחה משמעותי בכלכלת המדינה. לתחום זה חשיבות מיוחדת בכלכלה הישראלית שהיא בעלת אוריינטציה טכנולוגית ואשר כמחצית הייצוא שלה נשען על מוצרים ושירותים טכנולוגיים.

בעשורים האחרונים תחום הקניין הרוחני עובר תהליכים אינטנסיביים של גלובליזציה וכתמיד – מושפע מאוד משינויים טכנולוגיים ומשפטיים. חדירת האינטרנט והרשתות החברתיות לכל היבט של חיינו, הפכה את הקניין הרוחני לבעל חשיבות כלכלית גדולה מאי פעם, אך גם העמידה אתגרים חריפים, כגון שימור זכויות יוצרים ברשת האינטרנט ופיקוח על אכיפתן. 

יתר על כן, מדינות וממשלות מבינות יותר ויותר את החשיבות הכלכלית של הקניין הרוחני ומשנות בהתאם את מתודולוגיית חישוב התמ"ג. כך למשל, ב-2013 ביצעה ממשלת ארה"ב שינוי מתודולוגי קיצוני, שמתרחש בממוצע פעם בחמש שנים וזכה לכינוי "האולימפיאדה של המספרים הכלכליים". המטרה המרכזית של החישוב המחודש הייתה לתת שיקוף מדויק יותר של הכלכלה המודרנית, שנשענת יותר ויותר ועל הפצה, צריכה וייצור של מוצרים בלתי-מוחשיים. ארה"ב היא המדינה הראשונה שמיישמת את הסטנדרט הבין-לאומי החדש.

השינוי המשמעותי ביותר הוא הגדלת המשקל שניתן במדידה לחדשנות ולסוגים שונים של קניין רוחני. זאת, מאחר שמדידת התמ"ג לא ביטאה מספיק עד כה את המגמה של מעבר לכלכלה מבוססת ידע במדינות המפותחות. וכך, המתווה החדש מחשיב כהשקעה הוצאות על מחקר ופיתוח וכן יצירת נכסי קניין רוחני כגון ספרים, סרטים, תוכניות טלוויזיה, מוזיקה וכיוצ"ב. 

התשתית החוקית והרגולטורית 

לאור מאפייניו הייחודיים של הקניין הרוחני, חשיבותו הגוברת במסחר הבינ"ל, בתהליכי הגלובליזציה וההתפתחות הטכנולוגית, יש חשיבות רבה מאוד למסגרת המשפטית המהווה את התשתית החוקית והרגולטורית להגנה על זכויות הקניין הרוחני. 

ישראל, כשחקן איכותי משמעותי בשוק הטכנולוגי הגלובלי, לקחה על עצמה בשנים האחרונות להתאים את נורמות ההתנהלות שלה בכל הנוגע לקניין רוחני – לרבות הדין הפנימי, הרגולציה ומשטר האכיפה – לזה המקובל בעולם המפותח. זאת לאחר שסבלה מפיגור יחסי במשך שנים רבות לעומת מדינות מפותחות ואף הוצבה ברשימה הלא מחמיאה של מדינות תחת מעקב קפדני של מפירות זכויות קניין רוחני.

בין היתר, ביצעה ישראל בשנים האחרונות את הפעולות הבאות:

1. שינויים ורפורמות ברשות הפטנטים, לרבות הפיכת הרשות לסוכנות ביצוע והגדלה ניכרת של מצבת כוח האדם לטיפול בבקשות לרישום פטנט, תוך התמקצעות ניכרת של הצוותים המקצועיים;
2. התאמת הדין הפנימי לאמנות בינ"ל מחייבות כגון לפרוטוקול מדריד וה-PPH;
3. הצטרפות לארגון ה- OECD וביצוע התאמות בדיני הקניין הרוחני;
4. הגברת משטר האכיפה כנגד זיופים והברחות של סחורות מזוייפות.

אחת התוצאות החיוביות מהמאמץ שנקטה ישראל בא לידי ביטוי בדירוגה הבינ"ל בתחום הקניין הרוחני. כבר במסגרת הדו"ח המיוחד האחרון המכונה Special 301 Report, של משרד המסחר האמריקאי מ-2016 הוצאה ישראל מרשימת המדינות שיש לעקוב אחריהן (Watch List). מצב זה נשמר גם בדוח לשנת 2017. נזכיר כי בשנים קודמות הוצבה ישראל לא רק ברשימת המדינות "תחת מעקב", אלא גם ברשימה הלא מחמיאה של מדינות שיש לפקח עליהן פיקוח הדוק (Priority Watch List).      

נעמוד להלן בפירוט-מה על השינויים והשיפורים המרכזיים שביצעה ישראל בתחום הטיפול בקניין רוחני:

שדרוג הפונקציה לרישום קניין רוחני

המגע הראשוני והבסיסי של יזמים, ממציאים, חברות ותאגידים – בבואם להגן משפטית על המצאותיהם – מתבצע מול הגוף הממלכתי בכל מדינה המופקד על רישום פטנטים, מדגמים וסימני מסחר. איכות עבודתו של גוף זה משליכה באופן ניכר וברור על נכונותם של גורמים אלה, לרבות של משקיעי חוץ, לפעול באותה מדינה וממילא משליכה על היקף הפיתוח התעשייתי והטכנולוגי בתוכה.  

עד לפני כעשר שנים לערך, תהליך רישום הפטנטים בישראל סבל מסרבול יחסי ומעיכובים בירוקרטיים. בעוד שהזמן שנדרש בישראל לרישום של סימני מסחר ועיצובים (מדגמים) היה סביר (בדרך כלל, בין שנה לשנה וחצי), הזמן שנדרש לרישום פטנטים היה ארוך (מעל כארבע שנים בממוצע, כאשר הרישום של פטנטים מסויימים ארך אף יותר). כאשר לוקחים בחשבון את אורך חיי הפטנט (20 שנה) ניתן להבין, כי העיכוב גרם לפגיעה קניינית בזכויותיהם של מבקשי הפטנט בישראל.

העיכוב בעבודת רשות הפטנטים נבע במהותו ממחסור בכוח אדם לביצוע מלאכת בחינת הפטנטים. אמנם הכשרת בוחני פטנטים לעבודה הינה מלאכה אשר עורכת לא מעט זמן ודורשת משאבים, אך מדינות שונות נקטו בצעדים החלטיים מאוד על מנת לחזק את רשויות הפטנטים שלהן. כך לדוגמא, האיחוד האירופי הקים את ארגון הפטנטים האירופי (European Patent Office), שהינו ארגון חוץ-מדינתי, אשר אינו נתמך מכספי המדינות אלא מתקיים ממימון עצמאי, שמקורו באגרות המשתלמות על-ידי מבקשי הרישום. הארגון אף גייס לשורותיו מאות בוחני פטנטים והכשירם למלאכה בתוכנית עבודה מסודרת שארכה מספר שנים.

ישראל נדרשה, אפוא, הן בגלל מצבה האובייקטיבי והן בגלל המחוייבות שנטלה על עצמה במישור המשפטי והמסחרי הבינ"ל, לקדם רפורמה משמעותית ברשות הפטנטים, אורגן של משרד המשפטים האחראי על רישום קניין רוחני בר-רישום.

ואכן, כבר בשנת 2006 החליטה הממשלה, כי רשות הפטנטים תפעל כסוכנות ביצוע עצמאית ובראשה יעמוד רשם הפטנטים. בשנת 2011 מעמדה זה של הרשות אף עוגן בחקיקה ראשית. המשמעות הייתה הקניית עצמאות ניהולית, תקציבית וארגונית לרשות, הן בתחומי הסמכויות הספציפיים שלה והן בתחומי הכספים, התקציב ומשאבי האנוש. 

במהלך 2014 החלה רשות הפטנטים לראשונה לשמש כרשות חיפוש ובחינה בין-לאומית עבור מבקשים ישראלים וזרים. בתחילת שנת 2014 נחתם הסכם עם משרד הפטנטים וסימני המסחר של ארה"ב, לפיו החל מאוקטובר אותה שנה רשות הפטנטים הישראלית החלה לפעול כרשות חיפוש ובחינה עבור בקשות פטנטים בין-לאומיות שיוגשו למשרד הפטנטים האמריקאי. בהסכם זה, נפתחה בפני המבקשים מארה"ב האפשרות לבחור ברשות הפטנטים כאחת מרשויות החיפוש הבין-לאומיות המוסמכות לבצע חיפוש עבורם. 

בהתאם להסכם ועל מנת שלא לפגוע בתור הבחינה של בקשות לאומיות מארה"ב, בשלב הראשון הוסכם כי רשות הפטנטים תבחן עד 75 בקשות אמריקאיות לרבעון כדי לא להגיע לעומס יתר. בנוסף, מאחר ובישראל לא ניתן לבחון בקשות בתחום של שיטות עסקיות לפי הגדרת סיווג G06Q של סיווג הפטנטים הבין-לאומי, הוסכם כי בשלב זה בקשות כאלה לא יבחנו. עד סוף דצמבר 2014, התקבלו ממבקשים מארה"ב 9 בקשות חיפוש בין-לאומיות.

שירותים מתקדמים ונגישים 

כרגולטור של תחום הקניין הרוחני התעשייתי, רשות הפטנטים הישראלית אמונה על קידומם של חוקים ותקנות בתחומה. בחמש השנים נרשמה תנופה בפעילותה. כך למשל, קודם חוק העיצובים החדש, הצפוי להביא לתמורה משמעותית בתחום העיצובים בישראל. הרשות צופה שבאמצעות שירותים מתקדמים ונגישים היא תוכל לתרום להיווצרות זכות רישומית חזקה ובעלת ערך ממנו יוכלו ליהנות מעצבים והציבור הרחב.

לרשות הפטנטים מעמד בין-לאומי מוביל הנגזר מהשימוש המוגבר שעושים מבקשי רישומים ישראלים בכלים הבין-לאומיים שהרשות מעמידה לרשותם. לרשות קשרים ענפים עם משרדי פטנטים מובילים בעולם. בשנים האחרונות נחתמו מספר הסכמי שיתוף פעולה חדשים בנושא של הסדרים להאצת בחינה  PPH (ראה להלן) וכן הסכמים לפעילות רשות הפטנטים כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית עבור מבקשים אמריקאים וגאורגיים. בנוסף להסכמים אלה, נחתם מזכר הבנות לשיתוף פעולה עם המוסד הלאומי לפטנטים ומידע בטג'יקיסטן, במסגרתו יחל שיתוף פעולה ראשוני בין שני המשרדים.

בשנתיים האחרונות אירחה הרשות משלחות רבות ובהן משלחת בכירה ממשרד המסחר הסיני, עמם חתם משרד המשפטים על מזכר הבנות; נציגים ממשרד הפטנטים הצרפתי לדיון על שיתופי פעולה עתידיים, לרבות בתחום כינויי המקור והציונים הגיאוגרפיים; משלחת ממשרד הפטנטים וסימני המסחר של ארה"ב במסגרת הדרכה על שיטת ה-CPC; נציגים ממשרד הפטנטים של דנמרק אשר לקחו חלק בפורום הקניין הרוחני של משרד המשפטים אותו אירחה הרשות, וכן משלחת בכירה בראשות סגנית ראש העיר שנגחאי האמונה על הקניין הרוחני במחוז זה.

לרשות גם מעמד משפיע בארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) ונערכות עימו פעילויות רבות לאורך השנה, כגון אירועי העלאת מודעות לאפשרויות התעסוקה של ישראלים ב-WIPO שהתקיימו במוסדות אקדמיים וכנס ועידת ישראל לקניין רוחני יחד עם ארגון AIPPI במסגרתו הגיע לביקור בישראל מנכ"ל הארגון. זה חמש שנים עורכת הרשות קורס יוקרתי יחד עם WIPO לבחינת בקשות לפטנט בתחומי הפרמצבטיקה. לקורס זה מוזמנים מידי שנה גם בוחנים ממשרדי פטנטים מובילים. 

הגברת היעילות והתפוקה 

כרגולטור הרשות בוחנת עצמה תדיר. לא בכדי ביקשה הרשות להימנות עם היחידות המובילות את תהליך טיוב הרגולציה, אשר אותו מוביל ראש הממשלה. ואכן, השנים האחרונות אופיינו בעשייה רבה, צמצום תורים ועלייה בתפוקות בכל מחלקות הרשות. צעד התייעלות מרכזי אותו חוותה הרשות, כמו גם ציבור המשתמשים בשירותיה, הוא השלמת מעבר כל מחלקות הרשות לעבודה.

מקוונת מלאה – ביוני 2015 עלתה לאוויר מערכת עבודה מקוונת במחלקת סימני מסחר, בדצמבר 2015 בתחום הפטנטים, ביולי 2016 במחלקת PCT ובדצמבר 2016 במחלקת מדגמים. כל אחת מהמערכות הללו מאפשרת לציבור עבודה מקוונת מלאה גם בכל הנוגע להליכים משפטיים בפני הרשם בכל אחד מהתחומים.

ואכן, בעקבות הצעדים להגברת היעילות והתפוקה ירד זמן ההמתנה הממוצע לבחינה ראשונה בישראל. בכך הצטרפה ישראל למגמה העולמית של ירידה בזמן ההמתנה לבחינת בקשות פטנט. הנתונים מלמדים, כי זמן המתנה הממוצע לבחינה ראשונה בשנים 2006-2014 ירד דרמטית – מ-50.2 חודשים בשנת 2006 ל-29.4 בשנת 2014. מגמה זו נמשכה גם בשנים 2015-2016. בסוף 2016 עמד ממוצע זמן ההמתנה לבחינה ראשונה על 28.5 חודשים, ירידה של כ-8% מזמן ההמתנה ב-2015. ממוצע משך הבחינה הכולל של בקשות פטנט בכלל המחלקות ירד באופן משמעותי ביחס ל-2015 כתוצאה מהמאמץ שנעשה לקיצור זמני ההמתנה בבקשות חוזרות.

בנוסף, החל משנת 2014 בוצעו צעדי התייעלות אשר לצד הגדלת התפוקות, אף שיפרו את איכות הבחינה. בין הצעדים ניתן לציין את שיפור הוראות הבחינה וכן הפעלת שיטת שכר עידוד חדשה במחלקה. צעדים אלה הובילו לקיצור משמעתי בזמן ההמתנה לבחינה חוזרת, שכתוצאה ממנו בקשות רבות יותר הגיעו מוקדם יותר לשלב הקיבול מאשר בשנים הקודמות. 

בשנת 2016 נחזתה ירידה של כ-7% במספר הבקשות לרישום פטנט המוגשות בישראל, ומנגד ניתן לראות את המשך מגמת העלייה במספר הקיבולים מאז שנת 2011. מספר הבקשות שבחינתן הושלמה עד כדי מתן פטנט, גדל באופן מתמיד מאז שנת 2011. בשנת 2015 נחזתה עלייה של כ-9% במספר הפטנטים שניתנו לעומת השנה הקודמת.

עלייה זו ניתן לייחס לעדיפות שניתנה בשנה האחרונה לסיום טיפול בבקשות שבחינתן החלה לפני יותר מ-5 שנים. נוסף על כך, ב-2016 נמשך הליך שליחת הודעות סירוב לבקשות אשר עברו 4 סבבי בחינה ולא הגיעו לידי תנאים המאפשרים קיבול. כתוצאה מכך בקשות רבות יותר הגיעו מוקדם יותר לשלב

הקיבול מאשר בשנים קודמות. נוסף לכך, הוצאת הנחיה חדשה בנוגע לסעיף בחוק הפטנטים העוסק בטיפול רפואי בגוף האדם, הובילה לצמצום מספר הליקויים וירידה במספר התכתובות שהתנהלו בעבר בסוגיה זו. כמו כן, עלה מספר הבקשות אשר זורזו במסגרת מסלול ה-PPH וכתוצאה מכך עלה גם מספר הקיבולים.

שיפורים נוספים

ב-2014 אף החלה פעילות כוללת ברשות הפטנטים לאיתור פערים מקצועיים הדורשים גישור. בהתאם לכך נבנתה תוכנית הדרכה רב-שנתית, תוך דגש על בניית ושימור ידע במחלקת בוחני פטנטים.

פרסום מקדים

רשות הפטנטים הישראלית אף התאימה עצמה לסטנדרטים הבין-לאומיים ובהתאם לתיקון חוק הפטנטים מיולי 2012, בקשה לפטנט תהיה פתוחה לעיון מקוון לאחר 18 חודשים מיום הגשתה (או התאריך ממנו נובע דין הקדימה).  

הסמכה כרשות בין-לאומית בוחנת

כאמור, אחד ההישגים הבולטים של הרשות היה הסמכתה לפעול כרשות בין-לאומית לחיפוש ובחינה מקדימה עבור בקשות פטנט בינ"ל, במסגרת האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניין פטנטים (ה-PCT). הסמכה זו – שנגזרה מהחלטת הארגון הבין-לאומי לקניין רוחני (WIPO), שהוא אורגן של האו"ם, בשנת 2009, ביססה את מעמדה של ישראל בין המדינות המקדמות פרויקטים בינ"ל בתחום הקניין הרוחני ומהווה הכרה בין-לאומית חשובה ביכולותיה של ישראל בתחום הטכנולוגי. 

בהפעלת השירות החדש ניתן מענה יעיל וזול יותר לצרכים הבין-לאומיים ההולכים וגדלים של מבקשי הפטנטים הישראלים. עד לאותו שינוי, נבחנו הבקשות הבינ"ל המוגשות ע"י ישראלים, ברשויות החיפוש והבחינה הבינ"ל באירופה ובארה"ב, לפי בחירת המבקש. השינוי איפשר את בחינת הבקשות בישראל באופן נוח, זול וזמין למבקשים הישראלים. אגב כך, הרשות תגברה את גיוס כוח האדם לקראת הפיכתה של רשות הפטנטים לרשות בין-לאומית לחיפוש ובחינה מקדימה. 

בקשות ירוקות

רשות הפטנטים הישראלית "יישרה קו" עם מספר רב של משרדי פטנטים מערביים בהקשר של מדיניות עידוד הגשת בקשות פטנטים על המצאות "ירוקות" אשר תורמות לשמירה ושיפור איכות הסביבה. הבחינה של בקשת פטנט העומדת בקריטריונים שפירסמה רשות הפטנטים, ואשר סווגה כירוקה,  תחל תוך שלושה חודשים ממועד הסיווג. 

תוכנית ה- PPH 

במחצית 2012 חידשה רשות הפטנטים את שיתוף הפעולה במסגרת ה- PPH Highway Patent) Prosecution) עם משרד הפטנטים וסימני המסחר של ארצות הברית (USPTO), אשר החל כפיילוט ביולי 2011. באוגוסט אותה שנה הרחיבו רשות הפטנטים וה- USPTO את שיתוף הפעולה כחלק מתוכנית זו והתחילו בפיילוט  PCT PPH (איור מס' 2).

תוכנית ה- PPH היא מערך לזירוז ושיפור הליכי בחינת פטנטים באמצעות שיתוף פעולה בין משרדי הפטנטים ברחבי העולם. מבקש פטנט אשר הגיש בקשה בשתי מדינות יכול, תחת פיילוט ה-PPH, רשאי  לבקש קיצור תור הבחינה של בקשתו במדינה שניה לאחר שקיבל דוח בחינה חיובי במדינה הראשונה. בכך מאפשר ה- PPH למשרד פטנטים המשתתף בתוכנית, להתבסס על עבודה אשר כבר בוצעה במשרד הפטנטים האחר ובכך להקטין את העומס ולקצר את תור הבחינה. 

בנוסף להסדר זה, בשנת 2014 הרשות קידמה חתימה גם על הסדרי PPH המנצלים את תוצרי העבודה שנוצרו במסגרת עבודת רשות החיפוש הבין-לאומית (PCT PPH). לרשות הפטנטים הסדרי PPH ו-PCT PPH  עם משרדי הפטנטים של ארה"ב, פינלנד, דנמרק ויפן, ובשנת 2014 היא החלה בהסדרי PCT PPH גם עם משרדי הפטנטים של דרום קוריאה, ספרד וסין. בנוסף לכך, בדצמבר 2014 נחתם הסכם עם משרד הפטנטים האירופי, אודות התחלת פיילוט להסדר PCT PPH, אשר החל בינואר 2015 וימשך שלוש שנים.

שיתופי פעולה בינ"ל 

במהלך השנים האחרונות  המשיכה הרשות בהעמקת שיתופי הפעולה עם משרדים וגופים בין-לאומיים, כאור לעיל, וכן עם האקדמיה וציבור המבקשים הישראלי. 

התאמת הדין הפנימי לאמנות בינ"ל 

ישראל ביצעה במהלך השנים האחרונות שורה של תיקוני חקיקה על מנת להתאים את נוהלי הטיפול בקניין רוחני לאלה המקובלים במדינות המפותחות ולאמנות הבינ"ל עליהן חתמה. בין השאר, תוקנו תקנות הפטנטים כדי להתאימם לאמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים כך שנוספו אופני הגשה חדשים, למשל על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב (CD או DVD), או באמצעות האינטרנט. 

כמו כן, התאים התיקון את הטיפול במחלקת PCT לעניין דרישת קדימה בעת הגשת בקשה בינ"ל וקבע את אופן ההגשה של מסמכי דין קדימה באמצעות מחלקת PCT. התיקון מאפשר  למי שהגיש את הבקשה הבינ"ל באופן אלקטרוני להגיש גם את מסמכי הקדימה באופן אלקטרוני. 

פרוטוקול מדריד 

ביולי 2010 הצטרפה ישראל להסדר הבין-לאומי של רישום סימני מסחר במסגרת "פרוטוקול מדריד" והחל מ-1 בספטמבר אותה שנה, מועד כניסתו לתוקף של ההסדר בישראל, יכלו מבקשים ישראלים להגיש בקשות לרישום סימני מסחר בין-לאומיים, וכן לתבוע הגנה של סימן מסחר רשום במדינות אחרות, על-סמך סימן מסחר ישראלי.

יצויין, כי בטרם כוננה המערכת החדשה על-פי פרוטוקול מדריד, נאלץ כל גורם שהיה מעוניין ברישום סימני המסחר שלו במדינות זרות לנהל הליך רישום עצמאי, נפרד, בכל מדינה ומדינה. הדבר אילץ את בעל הסימן לשכור את שירותיהם של עו"ד או עו"פ מקומיים בכל מדינה ולשאת בעלויות הגשה משמעותיות אשר הקשו על בניית פורטפוליו אפקטיבי ומיטבי של סימני מסחר בכל מדינות היעד של אותו גורם. למעשה,  מנגנון מדריד מפשט ומקצר במידה משמעותית את הליך רישומם של סימני מסחר במגוון של מדינות. במילים אחרות: ההסדר הפך את רישום סימני מסחר וההגנה על המותגים לקל יותר וזול יותר. 

הצטרפות ישראל למערכת מדריד "יישרה קו" עם יתר המדינות החברות בפרוטוקול, תוך הכנסת מספר שינויים לפרקטיקת סימני המסחר הישראלית, אשר המרכזיים בהם הם: 

1. תתאפשר הגשת בקשה לרישום סימן מסחר בכמה וכמה סוגי סחורות או שירותים במקביל (בעוד שעד היום נדרשה הגשה של בקשות נפרדות ביחס לכל סוג של מוצר ו/או שירות). 

2. סימן מסחר יהיה תקף למשך עשר שנים, כאשר עם פקיעתן ניתן יהיה לחדשו לפרקי זמן נוספים של עשר שנים כל אחד (ללא מגבלה).

הצטרפותה של ישראל לפרוטקול מדריד הביאה לעלייה דרמטית בבקשות לרישום סימני מסחר ובשנת 2014 מחלקת סימני מסחר ברשות הפטנטים עדיין המשיכה להתמודד עם עומס עבודה רב עקב העלייה במספר הסוגים המוגשים בישראל לרישום סימני מסחר באמצעות בקשות בין-לאומיות לפי פרוטוקול מדריד. למרות זאת, עמדה המחלקה ביעדים שנקבעו על-ידי הועדה לקביעת יעדי רשות הפטנטים ופיקוחם.

במהלך שנת 2016 הוטמע במחלקה השימוש במערכת העבודה המקוונת אשר הוקמה בשנת 2015. כיום, מרבית הבקשות והפניות מוגשות באמצעותה כנדרש בתקנות סימני המסחר. 

בשנת 2016 ניכרת ירידה של 11% במספר הבקשות לרישום סימן מסחר. מספר הבקשות הלאומיות ירד בכ-7.8% בעוד מספר הבקשות הבין-לאומיות שהוגשו ירד ב-13.6%. יש לזכור כי עד ספטמבר 2010 הוגשו לרשות הפטנטים בקשות חד סוגיות בלבד. החל מספטמבר 2010 , מועד בו החלה ישראל לפעול במסגרת פרוטוקול מדריד להגשת בקשות בין-לאומיות לרישום סימני מסחר, אפשר להגיש בקשות רב סוגיות. לפיכך, גרף זה אינו מבטא באופן מלא את העלייה בהיקפי עבודת המחלקה, ולשם תמונה מדויקת יותר ניתן להסתכל בגרף הבא, המציג נתונים על כמות הסוגים שהוגשו ונרשמו. 

לצד ירידה של 11% במספר הבקשות שהוגשו, נרשמה ירידה חדה יותר של 16% במספר הסוגים שהוגשו. ניכר שלאחר שנת 2015 שהייתה שנת שיא בהיקף הבקשות והסוגים, חזרה כמות הבקשות לרמה של שנים קודמות. ייתכן שאפשר לייחס ירידה זו למשך הבחינה הארוך יחסית בישראל.

הצטרפות לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD)

לאחר 15 שנים של מו"מ צורפה ישראל בספטמבר 2010 לארגון היוקרתי לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. היה זה שיאו של מאמץ ישראלי ממוקד, שהוגדר כיעד אסטרטגי בהחלטת ממשלת ישראל משנת 2000.

ארגון ה-OECD מאגד בתוכו את המדינות בעלות הכלכלות המפותחות בעולם ומטרתו להגביר את שיתוף הפעולה בין המדינות, תוך עמידה בסטנדרטים כלכליים בין-לאומיים. ארגון זה מציב סטנדרטים גבוהים בכל הקשור לשמירה, פיקוח ובקרה על קיום זכויות קניין רוחני. למעשה, אחד התנאים להצטרפות ישראל לארגון היה סגירת הפערים בתחום זה מצד ישראל. מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, שביקר בישראל בינואר 2010, דיבר על נושא הקניין הרוחני כעל אחד משלוש בעיות שעיכבו את הצטרפות ישראל לארגון. 

הצטרפותה של ישראל לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי מהווים אבן דרך חשובה בהשתלבותה בכלכלה הגלובלית, ומבטאת את מחוייבותה של ישראל לעמוד בסטנדרטים בין-לאומיים מתקדמים, לרבות בתחום הקניין הרוחני.

הגברת משטר האכיפה כנגד זיופים והברחות

הגברת משטר האכיפה כנגד זיופים והברחות של סחורות מזוייפות חייב הענקת סמכויות בשטח לעובדי המכס. בשוטף, עובדי מנהל המכס אוכפים את תנאי חוקיות היבוא והיצוא, עוסקים במניעת פעולות בלתי חוקיות (הונאות, סמים, הלבנת הון, קניין רוחני), ומפקחים על כלל היבוא אל ישראל והיצוא ממנה. אחת מסמכויותיה של רשות המכס היא לתפוס טובין ששימשו לביצוע עבירה, או שנחשדים ככאלה, לרבות עבירות בתחום הקניין הרוחני.

בעולם הרחב בוצעה בשנים האחרונות החמרה רבתי בעונשים המוטלים על מבריחים של מוצרים מפרי קניין רוחני. באירופה, למשל, נחקק חוק, אשר מטרתו לשפר את המלחמה בהפרות קניין רוחני. החוק הרחיב עד מאוד את סמכויות אנשי המכס האירופיים ואיפשר להם לפעול באופן עצמאי וללא דרישה מחברה כלשהי אשר זכויותיה נפגעו, כביכול.

בשנת 1995, בעקבות ההסכם שהקים את ארגון הסחר העולמי והצטרפות ישראל אליו, התחייבה המדינה להתאים, עד סוף שנת 1999, את חוקיה לדרישות המוגדרות בהסכם ה'טריפס' (Agreement on Trade-Related Aspects of Intellectual Property Including Trade in Counterfeit Goods), הסכם הדן בהיבטים הקשורים לזכויות בקניין רוחני. בעקבות זאת תוקן החוק ונערך שינוי מקיף בחקיקת הקניין הרוחני (אך עדיין לא בפקודת המכס). הרציונל שמאחורי התיקון היה להסיר קשיים העשויים להתעורר במסחר הבין-לאומי בעניין זכויות בקניין רוחני וזאת בשים לב לצורך לתת הגנה לזכויות הקניין הרוחני מחד גיסא, והצורך להבטיח שהאמצעים לאכיפת ההגנה על זכויות אלה לא יפגעו במסחר הבין-לאומי, מאידך גיסא. למעשה, החוק בא ליישם את רוב התיקונים הדרושים לפי הסכם הטריפס וכאמור, בעקבות התיקון לחוק זו בא תיקון מקיף בחקיקה העוסקת בקניין רוחני. אחר כך בא השינוי לפקודת המכס, על ידי הוספת תיקונים וסמכויות שונות לעובדי מנהל המכס. 

השינויים בחקיקה ובסמכויות אנשי המכס נתנו בידי בעלי זכויות הקניין הרוחני כלים להתמודד עם מפרי זכויותיהם. נפתחה בפניהם דרך חדשה להילחם במפרי הזכויות. למשל, ניתנה בידם האפשרות לפנות למנהל המכס ולהודיעו אודות ההפרה, ואם זה משתכנע, מתוך ראיות שבעל הזכות מניח בפניו, בקיומה של הפרה לכאורה של הזכות, כי אז בידו לראות את היבוא כיבוא אסור. למוכסים במכס ניתנה סמכות לעכב טובין, אם קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר.

אמנות בינ"ל בתחום הקניין הרוחני

להלן פירוט של האמנות החשובות בתחום הקניין הרוחני, הרלוונטיות גם לישראל:

אמנת פריז

אמנת פריז עוסקת במספר אספקטים משמעותיים של דיני הקניין הרוחני, אשר השימושי שבהם הינו "דין הקדימה" (Priority). דין הקדימה מאפשר למבקש בקשת בכורה של פטנט, מדגם, או סימן מסחר במדינה החברה באמנת פריז, לחשוף את ההמצאה, עיצוב המוצר, או הלוגו בציבור לפרק זמן מסויים, מבלי לחשוש כי באותו פרק הזמן אדם אחר יעתיק אותם ויקדים להגיש לפניו בקשה לרישומם במדינה או במדינות אחרות בחו"ל החברות באמנה זו (מעל 170 מדינות), ובכך ליצור יתרון שיווקי, מסחרי, ומשפטי לא הוגנים. בהתאם להוראות אמנת פריז, למגיש בקשת בכורה לפטנט, יש זכות קדימה בת 12 חודשים להגיש בקשת פטנט מקבילה באחת ממדינות אמנת פריז, אשר תאריך תוקפה לא יהיה מועד הגשתה בפועל באותה מדינה, אלא מועד הגשת בקשת הבכורה. עיקרון זה חל גם לגבי בקשות מדגמים לתקופה של שישה חודשים, ולגבי סימני מסחר לתקופה של שישה חודשים גם כן.

PCT

אמנה זו (Patent Cooperation Treaty) מאפשרת להאריך את תקופת דין הקדימה לפטנטים בת 12 החודשים שלפי אמנת פריז, ל- 30 (ולעיתים 31) חודשים בסה"כ, לגבי אותן מדינות החברות באמנת פריז, והחתומות גם על אמנת ה- PCT (מעל 140 מדינות). בתקופה זו של כשנה וחצי (המכונה השלב הבין-לאומי), ניתן לקבל דו"ח חיפוש וחוות דעת, המלמדים רבות על החולשות והחוזקות של בקשת הפטנט, ומאפשרים את תיקון הבקשה לפני תום השלב הבין-לאומי והמעבר לשלב המדינתי, שהינו שלב רישום הבקשה בשאר מדינות העולם הנבחרות.

פרוטוקול מדריד

פרוטוקול מדריד הינה אמנה המאפשרת לבעלי סימני מסחר מקומיים החברים באמנה (יותר מ- 80 מדינות חברות), להגיש בקשות סימן מסחר מקבילות בינלאומיות בכל יתר מדינות האמנה, באמצעות טופס בקשה אחד, ובתשלום אגרות מופחתות. 

אמנת ניס

אמנה זו עוסקת בסיווג של סימני מסחר לפי 34 סיווגים שונים של מוצרים ו- 11 סיווגים נוספים של שירותים, סה"כ 45 סיווגים. ישראל הצטרפה לאמנה זו בשנת 1961.

אמנת ברן

האמנה המרכזית להגנת זכויות יוצרים. הוראות אמנה זו קובעות איסור על העתקה או תרגום של יצירה בלי רשות ממחברה, איסור על העתקתה בלי רשותו מלבד לשימוש הוגן, איסור על שידור, הקרנה או הקראה פומבית של היצירה בלי מתן רשות, כמו גם על שינוי, עיבוד או סילוף שלה.

הסכם טריפס (TRIPS trade related aspects of intellectual property rights)

הסכם קניין רוחני בין מדינות ארגון הסחר העולמי (הכולל יותר מ- 150 מדינות), שנכנס לתוקפו בשנת 1995. הצטרפות של מדינה לארגון זה הופכת אותה באופן אוטומטי גם כצד להסכם טריפס. הוראות הסכם זה יצרו מכנה משותף לדיני הקניין הרוחני במדינות החברות באמנה זו, ועל מדינות אלו היה לאמץ את ההוראות המוסכמות לדינים הפנימיים שלהן בתוך תקופות שנקבעו.

קניין רוחני, פטנטים וחדשנות טכנולוגית בישראל

ישראל בולטת לטובה, מבחינת מיקומה בדירוג טבלת בקשות הפטנט הבינ"ל בתחומים כמו מיכשור רפואי (מקום ראשון בעולם), פרמצבטיקה (מקום שני), טכנולוגיות מיחשוב (מקום שלישי), ומכשירי מדידה (מקום שישי) חדשנות טכנולוגית נחשבת כיום למנוע צמיחה עסקי משמעותי. 

מטרתם של ארגונים עסקיים, חברות רב-לאומיות ומרכזי מו"פ של חברות – וברמת המאקרו אף של כלכלות לאומיות – היא לפתח טכנולוגיות חדשות, שיענו על הצרכים המשתנים של השוק ועל האתגרים שמציבה התעשייה; לייצר מוצרים מתוחכמים ומתקדמים המובילים בתחומם; ולספק את המערכות והמוצרים לפי דרישות הלקוחות כך שיעזרו להם להיות ראשונים בשווקים שלהם. 

ישנן דרכים רבות למדידת חדשנות טכנולוגית ברמה הלאומית, כגון ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי, הון אנושי במדע וטכנולוגיה, מדדי תמורה ותפוקה כלכליים לפעילות במדע וטכנולוגיה, פרסומים מדעיים וציטוטיהם ורישום פטנטים.

בפרק שלפנינו בדקנו את החדשנות הטכנולוגית דרך הפריזמה של יצירת קניין רוחני חדש והוא נמדד, בין השאר, באמצעות מספר בקשות הפטנט הבין-לאומיות (PCT) שמקורן בישראל. זהו מדד חזק שמנבא חדשנות טכנולוגית, שכן רישום פטנט קודם לייצור המוצר החדשני. תוצאות המחקר מעלות, כי המגמות המסתמנות בתחומי הטכנולוגיה בארץ ובעולם משתקפות, במידה רבה,  גם דרך הנתונים על מספר בקשות הפטנט הבינ"ל.

כדאי לשים לב במיוחד לנתון הבא – לאחר מספר שנים שבהם מספר בקשות הפטנט הבין-לאומיות הישראליות ירד בשנים האחרונות (בניגוד למגמה העולמית) חלה עלייה במספר הגשות פטנט מסוג זה. הואיל ומספר בקשות הפטנט מהווה מדד שמבטא חדשנות טכנולוגית, הרי המסקנה הנגזרת היא, שככל הנראה חל שיפור בקצב יצירת חדשנות טכנולוגית בישראל, הן ביחס לעבר והן ביחס לעולם. 

מהנתונים עולה, כי ישראל רשמה בשנת 2016 (השנה האחרונה שלגביה יש נתונים מוסמכים) 1,838 בקשות המבטאות עלייה של 9.1% בהיקף בקשות הפטנט הבינ"ל שמקורן בה, זאת לעומת מספר שנים קודמות בהן נרשמה ירידה בהיקף בקשות הפטנט הבין-לאומיות. ישראל הצליחה אפוא לבלום את מגמת הירידה ואף לרשום עלייה נאה. כרגיל כדאי לשים לב לצמיחה הדרמטית של סין בהקשר זה.

נתון נוסף אליו כדאי לשים לב הוא שבקרב מגישי הגשות הפטנט בישראל יש משקל גם לאקדמיה ומגישים אינדיבידואלים, זאת למרות הדומיננטיות של המגזר העסקי.

ישראל בולטת לטובה, מבחינת מיקומה בדירוג טבלת בקשות הפטנט הבינ"ל בתחומים כמו מיכשור רפואי (מקום ראשון בעולם), פרמצבטיקה (מקום שני), טכנולוגיות מיחשוב (מקום שלישי), ומכשירי מדידה (מקום שישי).