איך רושמים עיצוב – מדריך שלב אחר שלב לרישום מלא

עם כניסתו לתוקף של חוק העיצובים, התשע"ז-2017, באוגוסט 2018, עלתה משמעותית התודעה של הציבור בישראל לאפשרות להגן על עיצובו של מוצר. בעידן הגלובאלי והדיגיטלי הנוכחי, בו קניות אונליין הופכות לנפוצות יותר ויותר ומצריכות פרסום של המוצר (אפילו ב- 360 מעלות) באתרי אינטרנט שונים ללא שליטה על מי רואה את המוצר, ישנה חשיבות יתרה להגנה על עיצובים, במיוחד כשלמוצר יש מרכיב אסתטי הפונה לצרכנים ועוזר להם להבחין בינו לבין מוצרים מתחרים.

תחילה, מהו עיצוב?

עיצוב הוא הגנה על המראה החיצוני של מוצר או חלק ממנו, כאשר המוצר יכול להיות חפץ מוחשי, סימן גרפי (אייקון) או תצוגת מסך. הגנה על עיצוב מוגבלת לאלמנטים האסתטיים שבו, כך שכל שינוי אסתטי משמעותי במוצר לא יהיה מכוסה על ידי העיצוב הרשום.

עיצוב רשום בישראל מקנה לבעליו מונופול של 5 שנים עם אפשרות להארכת תוקף ההגנה עד למקסימום 25 שנה, בכפוף לתשלום אגרות חידוש.

כיצד רושמים עיצוב?

רישום עיצוב בישראל מתבצע מול רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר אשר כפוף למשרד המשפטים. הגשת בקשה לרישום עיצוב מוגשת לרשם ונבחנת על ידי בוחנים מטעמו.

חשוב לציין שעיצוב הוא זכות טריטוריאלית, וככזו היא מקנה הגנה רק במדינה בה העיצוב נרשם. על כן, יש להגיש בקשות לרישום עיצוב בכל המדינות בהן רוצים הגנה.

עם זאת, על-פי אמנת פריז, בה חברות כיום 179 מדינות, הגשת בקשת פטנט במדינה אחת משמרת את תאריך ההגשה על-ידי כל המדינות האחרות החברות באמנה. התנאי הוא שהבקשה תוגש במדינה האחרת תוך 6 חודשים מיום ההגשה הראשונה.

תאריך ההגשה הראשונית נקרא "תאריך הבכורה" ולו חשיבות רבה, מאחר שבקניין רוחני כל המגיש ראשון – זוכה.

שלב ראשון – ייעוץ עם מומחה לעיצובים

בשלב שלפני הגשת בקשה לרישום עיצוב, כדאי להיוועץ בעורך פטנטים מומחה בתחום (או בעורך דין בעל ידע בתחום) על מנת לוודא שהעיצוב אכן בר רישום וכיצד יש להציג את העיצוב בהתאם לדרישות החוק והתקנות.

ככלל, עיצוב כשיר לרישום אך ורק אם הוא חדש ובעל אופי ייחודי. הכוונה כאן, כפי שקובע החוק, היא לעיצוב אשר הרושם הכללי שהוא יוצר אצל משתמש מיודע שונה מהרושם הכללי שיוצר עיצוב אחר שפורסם לפני הגשת הבקשה לרישום העיצוב לראשונה. עם זאת, עיצוב על מראה של מוצר שמוכתב אך ורק על ידי פעולתו של המוצר אינו כשיר לרישום. במקרה כזה אפשר לשקול לרשום בקשת פטנט שתגן על אופן תפקוד המוצר או השימוש בו.

חשוב גם לציין, שעל מנת לקבוע אם עיצוב יוצר רושם כללי שונה לזה של מוצר שכבר פורסם יש לקחת בחשבון את מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים ביחס למוצרים מהתחום שאליו משתייך המוצר. כלומר, בתחום בו חופש העיצוב הוא מוגבל, גם שינוי קטן במראה המוצר יכול להיחשב כעיצוב חדש כשיר לרישום.

שלב שני – חיפוש מקדים

לפני הגשת הבקשה לרישום עיצוב, מומלץ לבצע חיפוש מקיף במאגרי הנתונים של משרדי פטנטים ועיצובים במדינות בהן יש כוונה להגיש את הבקשה לרישום במטרה לבחון האם כבר נרשם עיצוב זהה או דומה במדינות אלה. כמו כן, כדאי לבצע חיפוש במנועי חיפוש אינטרנטיים נגישים כדי לראות האם כבר קיים מוצר בעל עיצוב זהה או דומה.

יש לזכור שתוצאות החיפוש אינן מבטיחות שניתן יהיה לרשום את העיצוב, זאת מאחר שיכול להיווצר מצב שעיצובים הוגשו אך עדיין לא פורסמו, ומטבע הדברים, חיפוש של צורה חיצונית כפוף למגבלות המערכות ולא תמיד מדויק. אך על פי רוב, התוצאות נותנות אינדיקציה טובה.

שלב שלישי – הכנת הבקשה לרישום עיצוב

בקשה לרישום עיצוב מכילה, בראש ובראשונה, שרטוטים המציגים את המוצר מכל צדדיו. לדוגמה, עבור מוצר תלת-ממדי, נוכל לדמותו לקובייה בעלת 6 פאות והבקשה לרישום עיצוב צריכה לכלול מבט של כל 6 פאות הקובייה בנפרד וכן מבט פינתי (נקרא מבט איזומטרי או מבט פרספקטיבי) אחד לפחות המציג 2 – 3 פאות בו זמנית.

חשוב לציין כי האלמנטים המופיעים בשרטוטים הם שקובעים את היקף ההגנה שתינתן לאחר רישום העיצוב. אמנם הבקשה לרישום עיצוב יכולה לכלול גם תיאור מילולי, אך תיאור זה אינו מיועד בכדי להסביר על התפקיד של המוצר או על אופן השימוש בו או בחלקיו ואינו יכול להרחיב את היקף ההגנה מעבר לתיאור החזותי של המוצר שמוצג בשרטוטים. על כן, מומלץ ביותר להיעזר בעורך פטנטים, על מנת שידריך כיצד להכין את השרטוטים על מנת שבעל העיצוב יוכל לקבל את ההיקף הרחב ביותר על אותו עיצוב. זאת במיוחד כאשר העיצוב כולל אלמנטים מיוחדים, כגון עיצוב שהוא מערכת של פריטים, עיצוב של מוצר בעל מצבים משתנים (לדוגמה, תיק במצב פתוח ובמצב סגור), עיצוב של מוצר עם אלמנטים שנוכחותם תגביל את העיצוב יתר על המידה (למשל, עיצוב של צמיד אשר הסוגר שלו יכול להיות בכל גודל או צורה, לאו דווקא הצורה שמוצגת בשרטוטים שהוגשו בבקשה לרישום העיצוב), ועוד.

שלב רביעי – הגשת הבקשה לרישום עיצוב לרשות הפטנטים המקומית

הגשת הבקשה לרישום עיצוב מתבצעת באופן מקוון באתר של רשם הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר. בעת ההגשה, יש להעלות את קבצי השרטוטים, לציין את שם העיצוב וסיווגו על פי נוסח סיווג הסחורות הקבועה בתוספת השלישית לתקנות העיצובים ולמלא את פרטי הבעלים באופן מדויק. כמו כן, יש לשלם את האגרות הנדרשות. במקרים בהם הבקשה מוגשת על ידי עורך פטנטים, יש להגיש ייפוי כוח חתום בהתאם.

כאן המקום לציין שבקשת עיצוב שמוגשת בישראל מפורסמת ביומן העיצובים, כולל השרטוטים שהוגשו בנוגע לעיצוב, בסמוך לתאריך הגשת הבקשה. יומן העיצובים נגיש לציבור דרך אתר מחלקת עיצובים של רשות הפטנטים, עם זאת, ישנה אפשרות לדחות את פרסום בקשת העיצוב עד לחצי שנה מתאריך הגשת הבקשה. מומלץ להיעזר בעורך פטנטים כדי להבין בכל מקרה את היתרונות והחסרונות של פרסום מידי של הבקשה ביומן העיצובים לעומת דחיית פרסומה.

כמו כן, בעת הגשת הבקשה יש לציין האם העיצוב פורסם או שווק בעבר, ואם כן – יש לציין את התאריך בו העיצוב פורסם/שווק לראשונה. חשוב לשים לב שבשונה מתחום הפטנטים בו פרסום קודם של האמצאה בציבור עלול לפגוע בכשירותה לרישום כפטנט, חוק העיצובים החדש קובע כי פרסום בציבור של העיצוב לא יפגע בכשירות להגנה על העיצוב אם הפרסום נעשה במהלך 12 החודשים לפני הגשת הבקשה לרישומו בידי בעל העיצוב או כתוצאה ממידע שמקורו בבעל העיצוב. במילים אחרות, גם אם עיצוב של מוצר פורסם בציבור, ניתן יהיה להגן על אותו עיצוב אם הבקשה לרישומו הוגשה בתוך 12 חודשים מיום פרסומו לראשונה.

משעה שמגישים את הבקשה לרישום העיצוב, נקבעת זכות בכורה בתאריך ההגשה. מדובר במועד בעל חשיבות רבה, שכן בעל העיצוב יכול להגיש, בתוך 6 חודשים, בקשות מקבילות במדינות נוספות החברות באמנת פריז, ותאריך הבכורה של בקשות אלו יהיה התאריך שבו הוגשה הבקשה הראשונה. תאריך זה יקבע בהמשך למי הבכורה על הזכות, לדוגמה במקרים בהן שתי חברות מתחרות מגישות בקשה לרישום עיצוב זהה או דומה, ולכן למועד ההגשה הראשונה יש חשיבות מהותית ולא מומלץ להתעכב עם ההגשה שלא לצורך.

שלב חמישי – בחינת הבקשה

בקשה לרישום עיצוב נבחנת על ידי בוחנים מטעם הרשות. בחינת הבקשה תחל בערך כ-8 עד 10 חודשים מיום ההגשה, אולם ניתן להגיש בקשה לזירוז הבחינה (בקשה על אתר) בנסיבות מסוימות, למשל אם יש חשש שמתחרה מסוים מפר את העיצוב.

יש לציין כי בעת שהבקשה לרישום העיצוב עומדת לבחינה, בעל העיצוב רשאי לפרסם את העיצוב ברבים ולקדם את המוצר שעיצובו מבוקש באופן מסחרי ושיווקי גם אם עוד אין לו בפועל הגנה על המוצר, אלא פוטנציאל להגנה שתינתן בדיעבד מתאריך הבכורה לאחר רישום העיצוב.

במידה שישנם ליקויים בבקשה לרישום עיצוב, הבוחן יוציא הודעה על ליקויים ולבעל העיצוב יש הזדמנות לתקן את אותם ליקויים. חשוב לשים לב שמשיצאה הודעת הליקויים הראשונה, על תהליך הבחינה להסתיים תוך 12 חודשים מתאריך הודעת ליקויים זו, אחרת הבקשה תסורב באופן סופי.

שלב שישי – רישום העיצוב ותחזוקה שוטפת

במידה שהבקשה עונה על דרישות החוק, העיצוב יירשם והרשות תוציא תעודת רישום עיצוב.

כפי שצוין קודם לכן, רישום העיצוב בישראל מעניק הגנה ל- 5 שנים מיום הגשת הבקשה לרישום ותקופה זו ניתנת להארכה עד למקסימום 25 שנים מיום הגשת הבקשה בכפוף לתשלום אגרות חידוש. רישום העיצוב במדינות אחרות יהיה תקף למספר השנים הקבוע בחוק באותה מדינה, אך ברוב המדינות תקופת ההגנה המקסימלית נעה בין 10 ל- 25 שנים.

עם קבלת תעודת הרישום, רשאי הבעלים של העיצוב לציין את מס' הרישום על גבי המוצר, אריזתו, ובעלון מידע לגביו.

הגשת בקשה לרישום עיצוב מחוץ לישראל

כאמור, ישראל חברה יחד עם רוב המדינות המתועשות בעולם באמנת פריז המאפשרת, בין היתר, הגשת בקשה לרישום עיצוב בכל אחת מהמדינות החברות באמנה בהסתמך על תאריך ההגשה הראשוני (תאריך הבכורה), בתנאי שהבקשה במדינה הנוספת הוגשה בתוך 6 חודשים מתאריך הבכורה.

כמו כן, החל משנת 2020, ישראל חברה בהסכם האג המאפשר הגשת בקשה לרישום עיצוב בינלאומי. הבקשה הבינלאומית תציין את המדינות הנבחרות מבין אלה שחברות בהסכם בהן מבוקשת ההגנה על העיצוב. לאחר הגשת הבקשה הבינלאומית תבוצע בחינה פורמלית (לא מהותית) של הבקשה ע"י בוחנים מטעם ארגון הקניין הרוחני העולמי ועם סיום הבחינה בהצלחה, העיצוב הבינלאומי יירשם ויעבור לבחינה מהותית במדינות שנבחרו בעת ההגשה. כל מדינה רשאית לקבל או לסרב לרישום העיצוב בשטחה באופן עצמאי ולאחר סיום הבחינה המהותית בכל מדינה ומדינה, בעל העיצוב יזכה להגנה על העיצוב במדינות שבחר ושקיבלו את הבקשה.

בכל מקרה, בין שמדינה מסוימת חברה או לא בהסכם האג, ניתן להגיש בקשה לרישום עיצוב באופן ישיר במדינה זו.