מעצבים מחדש את המציאות האנושית: הטכנולוגיות החמות בשנים הקרובות

מעולם לא חיה האנושות בעידן שבו לטכנולוגיה היה תפקיד כה מכריע בעיצוב חיי בני האדם. לא רק שהשימוש בטכנולוגיה הפך למרכיב דומיננטי בשגרת חיי היום-יום שלנו (חשבו רק על סמארטפונים, שעונים חכמים ואפליקציות מבוססות מיקום), אלא שהטכנולוגיה מעצבת מחדש את החיים הכלכליים, החברתיים והבין-אישיים – מביטול מקצועות וענפים שלמים על-ידי האינטרנט ועד השפעתן המובהקת של הרשתות החברתיות. יותר מזה, המיזוג בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי בואכה המטאוורס, מעצים עוד יותר את השפעת הטכנולוגיה. וההשפעה הזאת רק תלך ותגבר – חשבו על כמה מהפיתוחים הטכנולוגיים שכבר פועלים בשטח ויתקדמו עוד יותר בשנים הקרובות באופן שעתיד להשפיע על חיינו באופן דרמטי – רובוטיקה, בינה מלאכותית, מציאות מדומה, רכבים אוטונומיים, בלוקצ'יין, IOT (האינטרנט של הדברים), עריכת גנים, רפואה רגנרטיבית וגיאו-הנדסה, ועוד.

ביטוי מעניין להשפעתה הגוברת של הטכנולוגיה אפשר למצוא בשינוי המפה הכלכלית הגלובלית. בעת היציאה מהמשבר הכלכלי של 2009-2010, ברשימת עשר החברות הגדולות בעולם כיכבו בעיקר חברות פיננסים ואנרגיה. רק שתי חברות טכנולוגיות – מיקרוסופט ואפל – נכללו ברשימה ואפל אף הייתה בסופה. עשר שנים מאוחר יותר, ענקיות הטק כבשו את הרשימה. בעשור שבין 2010-2020 הבשילו הרבה מאוד טכנולוגיות והן עיצבו מחדש את המציאות הכלכלית-חברתית: דיגיטציה, פרסונליזציה, רשתות חברתיות, מסחר אלקטרוני, אייפונים, רשתות אספקה גלובליות. גלובליזציה דיגיטלית מאפיינת היום את העולם והיא מייצרת עוד ועוד הזדמנויות עסקיות ומאיצה חדשנות. המעניין הוא שתקופת הקורונה רק האיצה את המגמות הללו והביאה את השפעת הטכנולוגיה על חיי האדם לשיאים חדשים.

אנחנו בפתחו של עידן חדש, שבו שינויים טכנולוגיים מתחוללים בקצב המהיר ביותר בהיסטוריה והוא מתחיל להידמות לנרטיבים של ספרי מדע בדיוני: הנדסת חומרים חדשנית, הבנה עמוקה של חוויית משתמש, שילוב בין מדעי הנתונים למוח ואינטגרציה של פלטפורמות דיגיטליות. כל אחת מהטכנולוגיות החדישות האלה לבדן והשילוב שביניהן מבטיח מציאות חיים חדשה לגמרי. 

כפי שצפו כמה הוגי דעות, ההתקדמות הטכנולוגית היא הגורם העיקרי להתפתחות התרבות האנושית. במאמר שלפניכם נתמקד בכמה תחומים טכנולוגיים שצפויים להאצה בשנים הקרובות וצפויים להשפיע על עיצוב חיינו, כאשר היד עוד נטויה מבחינת מגוון התחומים הרלוונטיים.

פודטק, פלנטק וקליימטק

תעשיית הפודטק העולמית נמצאת בתאוצה אדירה עקב צירוף ייחודי של נסיבות כלכליות, חברתיות ואקלימיות: ההכרה הגוברת שתעשיית המזון מהחי גובה מחיר כבד מהאנושות; היעדר ביטחון מזון עקב בעיות בשרשרת האספקה; עודפי מזון בצד אחד של הגלובוס לעומת רעב ומחסור בצד השני; נטייה גוברת בקרב הצרכנים להעדיף מזון טרי ופחות מעובד; העדפות צמחוניות וטבעוניות גוברות וביקוש צרכני גובר למוצרי מזון פונקציונליים, שיכולים למנוע או לטפל במצבים בריאותיים, רגשיים ופיזיולוגיים, כמו למשל שיפור איכות השינה או חיזוק המערכת החיסונית. בנוסף, הפודטק אמור לספק מענה גם לתופעות הקשורות לצריכת מזון, כמו השמנת יתר וסכרת, ולהשפיע על מרכיבי המזון ותהליכי עיבודו. התחום נוגע גם לגידולים החקלאיים עצמם ומנסה לשפר את חיי המדף של המזון ועמידותו. במילים אחרות, כאחד מהתחומים הטכנולוגיים החדשניים ביותר בתעשיית המזון, פודטק נועד לשפר הן את התוצרת החקלאית והן את המזון עצמו ואף נוגע בהיבטים רבים של שרשרת המזון והתעשייה.

עולם הפודטק עולה בצורה משמעותית והיום ניתן לראות שימוש משמעותי בחלק זה. חיפוש פטנטים רבים נעשה בעיקר בתחום הפודטק אשר נחשב כפריצת דרך משמעותית.

אנחנו עדים להשקעות עתק בתחום על-ידי מדינות שונות – מסינגפור ומדינות המפרץ, דרך מערב אירופה ועד ארה"ב – לצד תאגידים, כולל תאגידי מזון גדולים וותיקים, וקרנות השקעה. אנחנו גם נמשיך לראות מגמה של יזמים מנוסים מעולמות הטק, הביוטק ודיסציפלינות מדעיות אחרות נכנסים לעולמות הפודטק ומציגים טכנולוגיות חדשניות מעולמות התוכן שלהם. 

העניין הגובר של משקיעים ויזמים בתחום נובע קודם כל מגודל השוק. תעשיית האגרו-טכנולוגיה והפודטק מוערכת כיום בשמונה טריליון דולר ויש בה צמא לטכנולוגיות חדשניות. אך ההתעניינות בתחום נובעת גם מהעובדה שמדובר בתחום שיש לו אימפקט רחב וישירה על קיימות ומשבר האקלים הבוער. 

בשנים הקרובות נחוש יותר ויותר את אפקט החדשנות הטכנולוגית בתחום הפודטק, כאשר חברות מזון יהפכו את הפטנטים שהן רשמו לכדי מוצרים. אנחנו צפויים לחוש זאת בתחומים כמו מזון טבעוני (יוגורטים עם מרקמים וטעמים דומים לאלה של חלב), חלבון אלטרנטיבי והפקת חלב ממוצרים טבעיים ובריאים. בתחום החלבון האלטרנטיבי, שישראל נחשבת לאחת המעצמות המובילות בתחום, השמיים הם הגבול – למשל, חלבונים יפותחו באמצעות זחלים של זבובי הפירות מה שיקטין סיכונים בריאותיים הנובעים מצריכת בשר מן החי. בנוסף לכך, המזון יהפוך בריא יותר עם פחות מלח, שומן וסוכר, כאשר הממתיקים שיופקו יהיו ממקורות מתוקים מן הטבע, מה שעשוי למנוע השמנת יתר. לכל אלה כאמור, גם השפעת על כדור הארץ ולכן פודטק הוא היבט חשוב בעולמות הפלנטק והקליימטק, המצטרף לעולמות נוספים מתחום האנרגיה, החקלאות ועוד. 

בינה מלאכותית ולמידת מכונה

אם לתמצת זאת בקליפת אגוז, בינה מלאכותית (AI) פירושה להביא את המחשב לכדי חיקוי של התנהגות אנושית או חשיבה אנושית. היא עושה זאת למשל באמצעות למידת מכונה (ML) – תת-תחום של בינה מלאכותית, המורכבת מטכניקות שמאפשרות למחשבים להבין את הנתונים מתוך המידע ולספק את הבינה המלאכותית.

אנו עדים כיום לשורה של מופעי בינה מלאכותית בחיי היום-יום, המשולבים בשלל מיזמים שלווא דווקא עוסקים בה באופן ישיר אלא משתמשים בה ככלי עבודה – אפליקציות שיודעות להעריך את המילה הנכונה בהודעה, או השואב הרובוטי שכבר יודע לחשב את גודל החדר ולתכנן את מסלול הניקוי האופטימלי. הוא אפילו יודע לחזור לאתר את תחנת הטעינה שלו, אם הסוללה עומדת להיגמר. כך גם המלצות של נטפליקס או ספוטיפיי, העוזרות האלקטרוניות אלקסה וסירי והשער בחניון שמצלם את לוחית הרישוי, בודק מול מאגר נתונים ומחליט אם לפתוח את השער או לא. כל אלו הן דוגמאות נהדרות ואף פשוטות לבינה מלאכותית מהשנים האחרונות. אך בינה מלאכותית גם יודעת לקרוא, למיין ונתח כמויות אדירות של מידע רפואי ולחלץ ממנו תובנות שימושיות לצוות הרפואי, או להוות כלי תומך החלטה לבתי השקעה על בסיס אנליזה של כמויות עתק של מידע היסטורי של מניות וניירות ערך.

בינה מלאכותית כבר משפיעה דרמטית על חיי בני אדם בעולם: היא משמשת כדי להחליט מי יקבל תשלומי רווחה, האם הלוואה מאושרת, או האם מועמד לעבודה יזכה לראיון (שאולי אף יתבצע אפילו על-ידי בינה מלאכותית). בינה מלאכותית גם מהווה כלי מחקר חשוב. בשנת 2020, מערכת בינה מלאכותית בשם AlphaFold ביצעה קפיצה ענקית לקראת פתרון בעיות בקיפול חלבון, עליהן עובדים מדענים במשך עשרות שנים.

היכולת ללמוד משתנים סביבתיים ודפוסי התנהגות, לעבד מידע היסטורי ונוכחי ולחוש את הסביבה, הופכת את הבינה המלאכותית ל"Game Changer", אך בינה מלאכותית צופנת בחובה גם סיכונים רבים, מקום בו מכונה מקבלת החלטות במקום בני אדם. העולם מצוי היום במרוץ השקעה לשכלול יכולות בינה מלאכותית, כשהמובילות הן סין וארה"ב שמתחרות ביניהן על הבכורה, וממשלות משקיעות עשרות מיליארדי דולר בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית. האנושות ומוסדותיה יצטרכו לתת את הדעת על הסכנות הטמונות בנינה מלאכותית ולנטרל אותן, תוך מיצוי התועלות בפיתוח AI לטובת המין האנושי.

סחר אלקטרוני

הסחר האלקטרוני תפס תאוצה ענקית בעת הקורונה. העובדה שעשרות מיליוני בני אדם ישבו מסוגרים בביתם הגדילה מאוד את הרכישות און-ליין והביאה להתארגנות מחדש של ענף הקמעונאות. גם אלה שלא היו רגילים לבצע את קניותיהם באמצעות הרשת הסתגלו למציאות החדשה. הרשתות הקמעונאיות הבינו את החשיבות העולה של מכירה ישירות לצרכן ואימצו נוכחות מקוונת מאסיבית. 

אבל הסחר האלקטרוני לא מתקיים רק בממשק שבין הרשתות הגדולות לצרכנים הסופיים, אלא גם בין עסקים לבין עצמם. Forrester צופה שעד לשנת 2023 שוק המסחר האלקטרוני בין עסקים, B2B, ימשיך לצמוח ויהווה 17% מסך כל המכירות בין עסקים בארה"ב לבדה.

בד בבד, חוויית הקנייה הדיגיטלית משתכללת ומאפשרת לקונים להתאים את הרכישה למידותיהם הספציפיות. כניסתן של טכנולוגיות מציאות מדומה ומציאות רבודה, כמו גם של מכשירים לבישים, מייצרת חוויית קנייה חדשה ומשופרת ומניעה קדימה את השוק, שכבר אפשר לתאר אותו כשוק בוגר. גם אי‐הוודאות הכלכלית מגבירה את הסחר האלקטרוני. יותר ויותר צרכנים עושים שימוש בכלים דיגיטליים, כמו אתרי השוואה, המגבירים את התחרות בתחום ותורמים לשכלולו. במקביל, כלי בינה מלאכותית מסייעים לרשתות, לחנויות ולקמעונאים ללמוד טוב יותר את העדפות הקונים ולהתאים להם מוצרים ומסלולי רכישה המותאמים לפרופיל הכלכלי והחברתי שלהם. תובנות אלו משמשות כדי ליצור חוויות מותאמות אישיות, כאשר במקביל צ'אטבוטים משפרים את חוויית הקנייה. גם שכלול אמצעי התשלום מגביר את היקפי הסחר המקוון. 

לפי אחת ההערכות, הסחר המקוון יעמוד ב-2023 על 58.1% מכלל הסחר ובראייה ארוכת טווח עולה השאלה האם הסחר האלקטרוני יחליף לחלוטין את הסחר הפיזי? קשה לקבוע כרגע – גם כי איננו יודעים איזו טכנולוגיה נוספת עתידה לצוץ ולשפר עוד את חוויית הקנייה הדיגיטלית – וההנחה הרווחת היא כי לטווח הבינוני נחזה בשילוב בין סחר מקוון לסחר פיזי, כאשר גם נקודות המכירה הפיזיות מאמצות טכנולוגיות שונות כדי ללמוד על הקונים, לאסוף מידע ולהעצים את חוויית הקנייה וגם האתרים מהווים מבוא לרכישה פיזית. 

כמובן ששלוש התעשיות הללו הן קצה הקרחון, וישנן תעשיות בולטות נוספות התופסות תאוצה בשנים האחרונות עליהן נרחיב בהמשך. 

בין תעשיות אלה ניתן למצוא לדוגמה את תעשיית הפמטק ההולכת ותופסת נפח פעילות ותשומת לב של משקיעים, היבטים נוספים של טכנולוגיות אקלים מלבד אלה הנוגעים למזון, טכנולוגיות מכשור רפואי חדשניות ועוד פיתוחים רבים ומגוונים שהפירמה שלנו מסייעת לחברות העומדות מאחוריהן, להגן על הקניין הרוחני שהן מייצרות בדרך.