הכיוון – אסיה

הסטת העוצמה הכלכלית הגלובלית לעבר מזרח אסיה מחייבת היערכות מחדש מצד ישראל, אשר באופן מסורתי נשענה על שני גושי סחר מרכזיים – ארה"ב והאיחוד האירופי, שסובלים בשנים האחרונות מצמיחה חלשה. מדינות אסיה, מצידן, מגלות עניין רב ברכישת טכנולוגיות וידע מישראל.

בעשורים האחרונים הולכת ומתחזקת ההכרה, כי מרכז הכובד של הכלכלה העולמית נע בהדרגה מזרחה וכי היבשת האסיאנית תופסת, ותוסיף לתפוס גם בעתיד, מקום דומיננטי בכלכלה העולמית על חשבון הכלכלה האמריקאית והאירופאית.

מדובר בשינוי דרמטי בחלוקת העוצמה הגלובלית. כבר עתה מדורגת סין כמעצמה הכלכלית השנייה בגודלה בעולם והיא עתידה לעבור את ארה"ב ב-2030 לפי אחת התחזיות.

אפשר ללמוד על העוצמה של מדינות אסיה, ובראשן סין, גם מעיון בנתוני הקניין הרוחני העולמי. כפי שיובהר בחוברת זו בהמשך במספר פרקים, הקניין הרוחני הוא בעת ובעונה אחת שיקוף של ביצועיה הכלכליים של מדינה ומנבא טוב באשר לביצועיה העתידיים.

בשנת 2014 נרשמו בסין מספר שיא של בקשות פטנט בינ"ל בהיקף שמתקרב ל-800,000 בקשות – פי-4 יותר מאשר בארה"ב. למעשה סין הייתה אחראית על 89% מהגידול העולמי במספר בקשות הפטנט הבינ"ל, שהתרחש בין 2013 ל-2014. גם מדינות אחרות באסיה תרמו לגידול זה כמו תאילנד, סינגפור ואינדונזיה. כמעט 60% מהיקף בקשות הפטנט הבינ"ל בעולם בשנת 2014 הגיעו ממדינות אסיה, זאת לעומת 50% עשור קודם לכן, בשנת 2004. במהלך אותו עשור חוותה אירופה ירידה של כמעט 8% בהיקף בקשות הפטנט וצפון אמריקה רשמה ירידה קלה של 2%. כל אלה הם הדים נוספים למשבר הפיננסי העולמי, שאותתיו עדיין ניכרים במדינות המערב.

הנסיקה של סין היא מרשימה ביותר, במיוחד לאור העובדה שבמשך שנים היא פיגרה מאחור אחר מדינות המערב בכל הקשור לפיתוח כלכלי וטכנולוגי. בשנות ה-80' של המאה הקודמת כמעט ולא נרשם בה פטנט אחד והחל משנות ה-90' היא החלה להתשלב בהדרגה בשוק הקניין הרוחני בעולם, כאשר החל משנות ה-2000 ואילך היא רושמת זינוק אדיר. שינוי זה משקף, בין השאר, את ההשקעות העצומות במו"פ במדינה זו.

בשנת 2014 נרשמו בסין מספר שיא של בקשות פטנטים בינ"ל, בהיקף שמתקרב ל-800,000 בקשות – פי-4 יותר מאשר בארה"ב. למעשה סין הייתה אחראית על 89% מהגידול העולמי במספר בקשות הפטנט הבינ"ל, שהתרחש בין 2013 ל-2014. גם מדינות אחרות באסיה תרמו לגידול זה. כמעט 60% מהיקף בקשות הפטנט הבינ"ל בעולם בשנת 2014 הגיעו ממדינות אסיה

היערכות ישראלית חדשה

הסטה זו של העוצמה הכלכלית ממדינות המערב לעבר מזרח אסיה מחייבת היערכות מחדש מצד ישראל, אשר באופן מסורתי נשענה על שני גושי סחר מרכזיים – ארה"ב והאיחוד האירופי, שסובלים בשנים האחרונות מצמיחה חלשה. היערכות זו כבר מתקיימת למעשה מזה עשור בקרב גורמי סחר החוץ בישראל והיקף הסחר עם אסיה אכן עלה בשנים האחרונות, אך עדיין הפוטנציאל רחוק ממיצוי. על רקע חולשתם של השווקים במערב ההכרח במציאת שווקים חלופיים ובראשם השוק האסיאני הופך להיות חיוני.

מדהים לגלות, כי כבר בשנת 1950 חזה ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, מגמות אלה באומרו בנאום בכנסת: "המצב הקיים, על פיו ארצות הברית וברית המועצות מדריכות ומובילות את העולם, לא יימשך זמן רב, וכי אין ספק… ושתי המדינות האסיאניות – סין והודו – יהיו המעצמות האדירות בעולם".

במשך שנים חיזרה ישראל אחרי מדינות אסיה, ובראשן סין והודו, אך נענתה בשלילה. רק לאחר נפילת מסך הברזל החלו הדברים להשתנות ובשלושת העשורים האחרונים, עם חידוש היחסים עם שתי המדינות הללו, הסחר, ההשקעות והקשרים הכלכליים בין ישראל לבין סין והודו, ומדינות נוספות באסיה, הולכים ומתחזקים.

במסגרת הסחר בין ישראל למזרח אסיה נשלחים היום לישראל מוצרי צריכה שהאסיאתים מייצרים טוב יותר, מהר יותר ובעיקר זול יותר מאיתנו. מנגד אנו מייצאים באופן מסורתי כמויות גדולות של דשנים ויהלומים, אך אלה מדשדשים במקום ולצידם מתפתח במהירות היצוא הטכנולוגי למזרח, בין אם מדובר במוצרי תקשורת, תוכנה, חומרה, תרופות, מכשירים רפואיים ומוצרים לחקלאות, ובין אם אלה הטכנולוגיות של חברות ישראליות הנמכרות ומוטמעות בחברות יצור קוריאניות, יפנוות וסיניות במה שנקרא Technology transfer.

יותר ויותר מדינות אסיאתיות מזהות את היתרון היחסי בקשר עם ישראל: קוריאה מקימה את קרן Koril היוצרת חיבורים בין חברות פיתוח ישראליות לחברות ייצור קוריאניות. הודו שולחת משלחות שיביאו מישראל טכנולוגיות למחוזות המפותחים של גוג'ראט ומהרשטרה. סין מנסה לפתות יזמים ישראליים לפתח אצלה בחממות היי-טק עתירות משאבים, ואפילו יפן המסוייגת עולה לעגלה עם מיזם לחברות סטארט-אפ ישראליות בעיבורי טוקיו. הסכמי המו"פ הבילטראליים בין ישראל סין והודו מהווים מרכיב חשוב בקידום התחום. עשרות פרויקטים של מו"פ כבר פועלים בנתיב ישראל – סין והתפתחות דומה צפויה גם בנתיב ההודי.

הצמיחה של מזרח אסיה תמשיך ותטפס כאשר אל השחקניות המובילות יצטרפו וישגשגו רבות נוספות דוגמת וייטנאם ואינדונזיה, סרי לנקה ומיאנמר. יותר ויותר שחקניות אסיאתיות יזדקקו ליתרון יחסי בתחום היצור של מוצרים טכנולוגיים, ויחפשו בו פריצות דרך. החברות האסיאתיות הגדלות והולכות יצטרכו כלי ארגון, מידע, תקשורת ומיחשוב, התעשיה האסיאתית, הזקוקה ליותר ויותר אנרגיה, תחפש אנרגיות רוח ושמש וגלי ים, וכולם יחפשו את הרעיון המבריק הבא שיוכל לתפוס כותרות בעיתוני הצרכנות ולמלא מדפים במרכולים. כלק אלה מצויים בישראל.

יותר ויותר מדינות אסיאתיות מזהות את היתרון היחסי בקשר עם ישראל: קוריאה מקימה את קרן Koril היוצרת חיבורים בין חברות פיתוח ישראליות לחברות ייצור קוריאניות. הודו שולחת משלחות, שיביאו מישראל טכנולוגיות למחוזות המפותחים של גוג'ראט ומהרשטרה. סין מנסה לפתות יזמים ישראליים לפתח אצלה בחממות היי-טק עתירות משאבים, ואפילו יפן המסוייגת עולה לעגלה עם מיזם לחברות סטארט-אפ ישראליות בעיבורי טוקיו

ישראל-סין: סינרגיה בהתהוות

בחודש יולי 2015 נפלו המניות של בורסת שנגחאי בעשרות אחוזים. יש מי שהופתע מכך ויש מי שראה בכך עדות לשינוי מתוכנן שעוברת סין. צריך להבין כי סין שולטת בכלכלה שלה באופן מתוכנן וריכוזי עם מדיניות מרכזית, וכאשר הבורסה משנה כיוון זה מעיד במידה רבה על שינוי במדיניות הממשלתית שמאחוריה.

סין משתנה באופן מתמיד, אך למתבונן מבחוץ לוקח זמן להפנים את השינוי. בשנות ה-80' של המאה הקודמת, כאשר היא החלה להיפתח אל חברות זרות ולייצא מוצרים זולים לשוקי העולם עדיין ראו בה רבים דיקטטורה קומוניסטית של תה, אורז, מדים כחולים וכובעי קסקט. לקח לנו זמן להפנים שהמדינה הנחשלת של פעם הופכת למעצמה. היום, כאשר היא עוברת ליצור של מוצרים טכנולוגיים מתקדמים רואים בה עדיין רבים יצרנית של מוצרים זולים ומועתקים המתקלקלים במהירות. התודעה מתקשה לעקוב אחר שינויי המציאות, והמצליחים הם אלה שערכו בזמן את השינויים הנדרשים בכל שלב.

כאמור, סין צועדת בצעדי ענק לקראת התואר "הכלכלה הגדולה בעולם". בהתאם, היא יצאה למסע רכישות חובק עולם, עם דגש על יבוא טכנולוגיות ופיתוחים חדשים. יציאה זו מן "הקונכיה" וההתחברות אל העולם, יצרה טרנספורמציה של ממש בסין ואפשרה לה להתפתח בכיוונים רבים ושונים. הסינרגיה בין ישראל, "אומת הסטארט-אפים", לבין סין, "אומת הרכישות", הייתה רק עניין של זמן. אכן, בהדרגה, כובשת לה סין דריסת רגל בארץ האבות.

בענף ההיי-טק, ההשקעות הסיניות שילשו את עצמן בשנים 2014-2012. לפי אחת ההערכות 15% מההשקעות בהיי-טק הישראלי בשנת 2015 הגיעו לכאן ממקורות סיניים. גם בתחום הרכישות ראינו שורה ארוכה של עסקאות, שבהן נרכשו חברות ישראליות גדולות במגוון ענפים, כולל, למשל, תנובה, הפניקס, לומיניס ועוד בשנת 2015 בלבד.

סין נערכת ליישם רפורמה כלכלית חדשה. הקווים העיקריים שלה הם יצירת מבנה כלכלי הפועל על-פי חוק מוסדר ולא על-פי החלטות של בעלי תפקידים, תוך הורדת מעורבות הממשל בכלכלה. סין מתקרבת יותר ויותר למקובל בשוקי העולם, יותר פתיחות, יותר אפשרויות למשקיעים ויזמים מן החוץ, פחות בירוקרטיה ופחות שליטה מלעלה על תהליכים. והרפורמות הללו תוכנסנה למימוש באופן הדרגתי לאורך השנים שעד שנת 2020.

במסגרת המאמץ המרוכז שמובילה סין, בתמיכה ממשלתית והשקעות ענק, לשדרוג היכולת הטכנולוגית והמו"פ המקומית (תחת הכותרת: Innovated in China"") חותרים הממסד הכלכלי והחברות הסיניות להרחיב הנגישות לטכנולוגיה ולשת"פ עם חברות זרות המחזיקות בטכנולוגיה מתקדמת וחדשנית ולתעשייה הישראלית רבות להציע בתחום זה.

כישראלים, יש לנו יתרון מהותי בעבודה מול הסינים. רבות דובר על החיבה שרוכשים הסינים ליהודים, אם בשל הדמיון בין שני העמים העתיקים ואם בגין הערכתם ליזמות והחדשנות הישראלית. תוסיפו לכך את היעדר האנטישמיות והרצון העז ללמוד מהמערב ולהתפתח לשווקים חדשים והרי לכם כר נוח לעשיית עסקים.

ישראל-הודו: הזדמנויות עסקיות רבות

שגריר הודו בישראל, ג'אידיפ סארקר, הצהיר לאחרונה, כי הודו מתכוונת להכפיל את ההשקעה במו"פ ובמחקר מדעי ולהתקרב לסין ולקוריאה בהיקף ההוצאה הלאומית למו"פ. הדבר אפשרי, בין היתר, לאור ירידת מחירי הנפט בעולם, המאפשר להודו להסיט משאבים לתחומי מחקר ופיתוח. ירידת מחירי הנפט גם מספקת להודו הזדמנות לרפורמה כלכלית כוללת בהיותה תלויה בייבוא נפט.

לדברי השגריר, הודו מייצרת 250,000 מהנדסים בשנה ומשפרת בהתמדה את איכות ההכשרה האקדמית. הוא ציין, כי תוך 20 שנה, הודו תהיה המדינה בעלת שיעור ההתפתחות הכלכלית הגבוהה בעולם, יותר מאשר סין. כל זה מהווה כר פורה לקידום המאמצים להגדלת נפח הסחר עם הודו.

היחסים בין ישראל להודו התחממו בשנהה אחרונה בעקבות עלייתו לשלטון של ראש הממשלה הנוכחי, נרנדרה מודי, שהוא אוהד ישראל מובהק. יותר ויותר הודים וישראלים רוצים עתה לפעול ביחד לעומת העבר. זה קורה במקביל להעצמת זרם ההשקעות החיצוניות המגיע להודו בעקבות הפתיחות הכלכלית החדשה שמפגינה הממשלה החדשה.

התחומים הכלכליים בהם הודו מספקת הזדמנויות עסקיות הן רבות, כמו קלינטק, (נזכור את יוזמת "הודו נקייה" של ראש הממשלה החדש, במסגרתה חברות ישראליות כבר משתתפות בניקוי הגנגס), חקלאות ומזון, מים ואנרגיה, ביטחון פנים, מדעי החיים והיי-טק. כולם ענפים כלכליים, שבהם קיימים ביקושים בהודו ההולמים את מאפייני היצוא הישראלי והיתרון היחסי שלנו.

עם זאת, השאלה המרכזית היא כיצד לתרגם את החוזקות שלנו ולכוון אותם לתחומים הללו שהם קריטיים לכלכלה ולחברה ההודית. אמנם שיתוף הפעולה ברמה הממשלתית צובר תהודה ומחלחל לרמת המדינות, ושמה של ישראל והמוניטין שלה הוא מאוד משמעותי, אך היעד צריך להיות גידול נוסף בקשר שבין הסקטור הפרטי הישראלי לסקטור הפרטי בהודו.

הכלכלה ההודית נמצאת על ציר צמיחה קבוע, המובל על-ידי מעמד ביניים גדל והולך. שכבה זו, המונה כיום כ-400 מיליון בני אדם, מהווה זרז לצמיחה פנימית ואבן שואבת לייבוא מוצרים ושירותים מחו"ל. גודלה של הודו וההזדמנויות הכלכליות שהיא מציעה לישראלים נושאות עימן הבטחה, אך הדבר מחייב התייחסות רצינית, היערכות מתאימה ותעדוף הקשר עם הודו.

ישראל-קוריאה: שותפות סחר טבעית

קוריאה מצטיירת כמדינה נחושה וצומחת, הכובשת את העולם ואת ישראל במוצרים איכותיים במחיר סביר. מנגד, ישראל כאומת הסטארט-אפ מעררת את קנאתם של הדרום-קוריאנים בשל יכולותיה בתחומי החדשנות הטכנולוגית והיזמות, עד כדי כך שנשיאת דרום קוריאה, פארק ג'ן-הייאה, קראה לבני עמה ללמוד מהישראלים.

בפני קוריאה עומד אתגר כלכלי קיומי – שמירת הפער הטכנולוגי מול מדינות כמו סין, וצמצום הפער הטכנולוגי מול מדינות כמו יפן וגרמניה. הקוריאנים חדשניים לעילא ולעילא ביכולת שלהם לקחת טכנולוגיות ולהפוך אותן למוצרים ביצור המוני. אולם גם מהנדסים קוריאנים מודים מידי פעם שהיכולת האמיתית שלהם היא "חדשנות בדרך של חקיינות". על-מנת לשמר את הפער הטכנולוגי נדרשות טכנולוגיות ליבה. טכנולוגיות פורצות דרך. לישראל יש כאלה בשפע והן עומדות למכירה. לקוריאנים נוח להשיג את היתרון היחסי אצלינו כי אנחנו לא כלכלות מתחרות. מה שהופך אותנו לשותפות טבעיות.

ישראל-יפן: פוטנציאל גדול לייצוא הישראלי

ישראל ויפן הן שתי כלכלות מוטות טכנולוגיה והפוטנציאל הגלום בשילובן של טכנולוגיות ישראליות והחדשנות הישראלית במוצרים הרבים המיוצרים ומפותחים ביפן יכול להשיא תועלת רבה לשתי השותפות.

עם עלייתו לשלטון לפני חמש שנים של ראש הממשלה הנוכחי, שינזו אבה, שאף ביקר בישראל לאחרונה, נוצרה הזדמנות חדשה לישראל. ממשלת יפן הנוכחית ניערה את האבק ממשרדי הממשלה, הורידה חסמים מפיתוח עסקים, יזמה שינויים מרחיקי לכת במערכות הגומלין בין הממשלה והזירה העסקית ומנסה בכול כוחה לקדם את הכלכלה היפנית, שהייתה שקועה בהאטה למעלה משני עשורים. הממשלה בראשותו של אבה החליטה 'להמר על כל הקופה' ולחלץ את יפן משנות הקיפאון הארוכות. כל מי שיבקר ביפן ירגיש במשבי הרוח החדשים, כולל ביחס כלפי ישראל והסחר עימה.

ההזדמנויות הכלכליות של ישראל ביפן טמונות בשני תחומים מרכזיים, שבהם נודע משקל רב לחדשנות טכנולוגית – תחום המים ואיכות הסביבה ותחום מדעי החיים, כולל פארמה ומיכשור רפואי, בין היתר בגלל תהליך הזדקנות האוכלוסייה.