קבוצת לוצאטו צברה מוניטין וידע רב בתחום הפודטק, דרך עבודה עם תעשיית הפודטק הישראלית והעולמית, המוסיפות להתפתח בקצב מסחרר.
הפירמה מסייעת ללקוחותיה מהשלבים הראשונים של פיתוח המוצר, עד למוצר המוגמר, תוך דגש על יצירת אסטרטגיית קניין רוחני, מתוך ניסיון רב שנים וידע מקצועי.
סקירת תחום הפודטק (FoodTech)
תחום הפודטק (FoodTech) הוא הזירה שבה מזון נפגש עם טכנולוגיה מתקדמת. המונח "פודטק" מתייחס לכל הטכנולוגיות, היישומים, המוצרים והשירותים שיש להם נגיעה למזון לאורך כל שרשרת הערך – מגידול חומרי הגלם החקלאיים דרך העיבוד והאריזה, ועד המשלוח וההפצה – במטרה להגביר את החדשנות, היעילות והקיימות בתחום המזון.
תעשיית הפודטק צומחת במהירות, ונותנת מענה לאתגרים כבדים עימם מתמודדת תעשיית המזון הגלובלית. לדוגמה, הגידול באוכלוסיית העולם המגביר את הביקוש למזון, כאשר אוכלוסיית העולם ב-2017 עמדה על כ-7.5 מיליארד בני אדם וצפויה להגיע ל- 8.5 מיליארד בשנת 2030 ול-9.5 מיליארד בני אדם בשנת 2050. אתגרים נוספים הם מחסור במזון בחלקים מהעולם, לעומת שפע מזון במקומות אחרים, אובדן המזון, ההתחממות הגלובלית הפוגעת בשטחים חקלאיים וגורמת לדלדול במשאבי טבע וחומרי גלם, והנזקים הסביבתיים הנגרמים מגידולי בעלי חיים.
ישראל ממוצבת כיום כאחת המדינות המובילות בתחום הפודטק ואנו עדים למשקיעים פרטיים, קרנות הון סיכון וחברות ענק בינלאומיות – כולם מחפשים השקעות ומזהים את ההזדמנויות בתחום. בעשורים האחרונים קמו מספר גדול של חברות ישראליות שנמצאות בחזית החדשנות בתעשייה זו, ופועלות במנעד רחב של תחומי פעילות.
פודטק – מיפוי התחום
פודטק הוא עולם תעשייתי חדשני החובק שחקנים מסוגים שונים: חברות וותיקות, חממות, סטארט-אפים, יזמים, מדענים, ממציאים ועוד.
אותם שחקנים עוסקים בפיתוח חדשנות טכנולוגית בתחום המזון במטרה לפתח מוצרים חדשים, לשפר את המוצרים הקיימים בשוק, את תהליכי ההפצה והשיווק וכן את המודל העסקי הכרוך בהפקתם ומכירתם של מוצרי המזון לצרכני קצה.
תחום הפודטק נחלק לכמה תת תחומים:
אגטק (AgTech)
תת תחום זה נוגע לפיתוח טכנולוגיות חקלאיות חדשניות, המובילות לחדשנות בענף החקלאות הוותיק. חברות הפועלות בתת תחום זה מציגות פתרונות לשיפור תפוקת ואיכות תוצרי החקלאות, במטרה להגביר את איכותם ועמידותם, תוך הגדלת תשואה וקיימות. בין השאר מדובר על שימוש במל"טים, חיישנים ורובוטים לאיסוף מידע מהשטח, באופן המחליף פעילות אנושיות. כמו כן מדובר על חברות העוסקות בפיתוח הדור הבא של משקים חקלאיים ופיתוח חקלאות עירונית, שנועדה לצמצם את המרחק בין ייצור וצריכה (Farm-to-table), על כל המשמעויות הכלכליות והסביבתיות שיש בכך.
בתת תחום זה נכללות גם תוכנות לניהול משקים חקלאיים המסייעות לחקלאים לנהל, לארגן ולהגיע לאופטימיזציה של ניהול המשק החקלאי, תוך עמידה במשימות.
מימד אחר של תת תחום זה, הוא פיתוח של פלטפורמות סחר אלקטרוני בין עסקים חקלאיים (B2B) היוצרות זירות מסחר מתקדמות וחדשניות שמאפשרות לחקלאים לרכוש ציוד חקלאי, זרעים וכדומה. פעילות נוספת קשורה לנושא ה-AG-BIOTECH. כאן מושם הדגש על חברות סטארט-אפ, מונחות מחקר ופיתוח, המפתחות מערכות ואורגניזמים לענפי החקלאות והמזון.
מזונות עתידיים
מדובר בחברות סטארט-אפ שעובדות על פיתוח מוצרי מזון פורצי דרך, במטרה להחליף את אלה הנמצאים כיום בשימוש באלטרנטיבות בנות-קיימא ובריאות יותר, העונות על הצורך בחלופות בריאות ושמירה על הסביבה. בחלק מהמקרים מדובר על שימוש במרכיבים מהפכניים לייצור מוצרי מזון חדשים.
אחת הנגזרות החשובות של תחום זה הוא פיתוח תחליפי מזון, כמו תחליפי בשר, תחום שכובש את השווקים וכבר העמיד שורה של חברות גדולות (כמו "ביונד מיט", עם ביונד בורגר אשר שינתה את פני המשחק בעולם תחליפי הבשר, עם המבורגר בטעם, ריח ואפילו דימום של בשר, רק מן הצומח).
כאן נכנסים לתמונה גם סטארט-אפים הממציאים מחדש את הארוחה באמצעות משקאות או אבקות המחליפים את הארוחה המסורתית בחלופות מזינות ביותר, וכן סטארט-אפים העובדים על בדיקות גנום או מיקרוביוטה על מנת לבסס את הצרכים התזונתיים המותאמים אישית של כל לקוח.
לעיתים, מדובר לא רק במזון אלא גם באריזות. כאן החדשנות המוצרית באה לידי ביטוי בפיתוח אריזות עמידות יותר (המאפשרות שימור מזון לאורך זמן והענקת חיי מדף ארוכים יותר), חכמות יותר ובעיקר ידידותיות לסביבה.
במקביל לכך קיימים סטארט-אפים העובדים על חומרי גלם קיימים (כמו שוקולד או מזון לתינוקות), במטרה לחדש את המוצרים עצמם: בשקיפות הרכב המזון, באמצעי ההפצה, או בהתאמה אישית רבה יותר של המוצרים לצרכנים. חברות סטארט-אפ גם עובדות על צורות חדשות של מזון ומשקאות, כדי לקדם מרכיבים חדשים או אורח חיים בריא יותר. לבסוף, מדובר גם על מכשירים ומכשירי בישול חדשניים, שפותחו תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
שירותי מזון בתחום המסעדנות
בתת תחום זה נכללים סטארט-אפים הממציאים מחדש את ענף המסעדנות – שיפור ניהול המסעדות וההסעדה המוסדית, חיבור לקוחות ועסקים ישירות לשפים מקומיים לצורך קייטרינג, חוויות קולינריות חדשות ועוד.
בכל הקשור לשירותים לשיפור ניהול המסעדות מדובר על סטארט-אפים הפועלים בתחומים כמו ניהול מוזמנים, שיווק, משוב לקוחות, לקיחת הזמנות, ניהול מלאי, עקיבות, מתכונים וכיוצ"ב. ישנן גם חברות סטארט-אפ המסייעות למסעדות בגיוס עובדים נוספים בשעות העומס, או מפתחות פלטפורמות המאפשרות למסעדות להרחיב את כוח העבודה שלהן בעת הצורך.
היבט אחר מתייחס לשירותים להזמנת שולחן במסעדה, בדרך כלל בהנחה, או שינוע של מזון שלא נמכר. ובלי רובוטים אי אפשר בימינו. כאן הכוונה לסטארט-אפים המפתחים רובוטים לבישול כדי לעזור או להחליף משימות אנושיות. זה כולל גם מדפסות תלת-מימד, קיוסקים אוטומטיים ורובוטים מברמנים.
מימד אחר לתת תחום זה הוא עולם הטיפים וההמלצות בתחום המזון. הכוונה לסטארט-אפים שעונים על השאלות "האם האוכל שלי טוב עבורי?" ו"מה עלי לאכול?". שירותים אלה מכוונים ללקוח הקצה ומסייעים לו לבחון את רכישות המזון שלו ואת צריכת המזון שלו על מנת לממש את מטרותיו האישיות (תזונה נבונה, הרזיה, כושר גופני וכדומה). סטארט-אפים אלה משתמשים בהמלצות ידניות של מומחים או אלגוריתמים המבוססים על בינה מלאכותית.
בתת תחום זה, קיימים גם סטארט-אפים הממציאים מחדש את המתכון כפי שאנו מכירים אותו בעזרת פורמטים חדשים, כמו משחקים אינטראקטיביים, או סרטונים ממכרים המשודרים ברשתות החברתיות.
לבסוף קיים עניין השקיפות, ערך שהופך לדומיננטי בתודעה הציבורית בשנים האחרונות. כאן אפשר לפגוש חברות סטארט-אפ המאפשרות לצרכנים גישה למידע איכותי על מקור מוצרי המזון המסופקים להם.
חוויית צריכת ושינוע המזון
תת התחום של חוויית המזון מתייחס למשל, לסטארט-אפים שיוצרים חוויות תיירותיות סביב נקודת עניין מעניינת הקשורה למזון (מבשלת בירה, כרם, מאפייה ייחודית הפועלת בשיטות מסורתיות), או שהם מספקים גישה לסדנאות בישול ועל הדרך גם ממציאים אותן מחדש.
במקביל, נכללים בתת-תחום זה גם סטארט-אפים שמנסים לתת מענה לאתגרי המסירה בענף המזון, כולל משלוח של מצרכים, ארוחות מבושלות, מנות ממסעדה, או ארוחות שהוכנו במטבחים פרטיים עד בית הלקוח. סטארט-אפים אף מפתחים מל"טים או רובוטים למסירת מזון ואילו סטארט-אפים אחרים ממוקדים בפיתוח ערכות מזון. הכוונה היא לאלה המספקים ללקוחותיהם את כל המרכיבים להכנת ארוחות על-ידי התאמת כמויות לבית ואפילו סטארט-אפים המגישים ארוחות מוכנות במטבחים שלהם.
בד בבד קיימים סטארט-אפים המפתחים פלטפורמות מסחר אלקטרוני במזון, כולל פתרונות מבית לבית ומשלוח מחנויות. כן מתפתח תחום של שירותי משלוחים לקבלת מוצרים שנבחרו על-ידי מומחים מדי חודש. יין, תה, קפה ומוצרים חדשים אקזוטיים מרחבי העולם הם חומרי הגלם הפופולאריים ביותר.
בתת תחום זה מתפתחים גם שירותים למגזר הקמעונאי: חברות סטארט-אפ המפתחות פתרונות לתעשיית קמעונאות המזון, החל מדיגיטיזציה של שרשרת האספקה במטרה ליצור חוויית קנייה טובה יותר בנקודת המכירה, פיתוח דור חדש של מכונות אוטומטיות המספקות מצרכים מזון, ארוחות וחטיפים ועוד.
כל זה מחייב גם שליטה במידע ועל כן קמות חברות סטארט-אפ שמספקות אמצעים לשיפור ניהול שרשרת אספקת המזון באמצעות כלים לשיפור ניהול הנתונים, או לבניית קשר בין מותגים ללקוחותיהם, תוך מתן מידע לחברות מזון על התנהגות צרכנים. מכיוון שאנו חיים בעידן רב-ערוצי, שבו הפיזי והווירטואלי פועלים יחד, קמות חברת סטארט-אפ המאפשרות לשלב את כל ערוצי השיווק.
לסיכום
תחום הפודטק הינו תחום חדשני המוסיף להתפתח, כאשר קבוצת לוצאטו עומדת בחזיתו ומלווה את שלל השחקנים בתעשייה בתחומי הפודטק השונים, משלב הרעיון ועד להצלחה המיוחלת.
