איך בוחרים עורך פטנטים?

כל טכנולוגיה שהיא תוצר של מחקר ופיתוח זקוקה להגנות על הקניין הרוחני, והגנה פטנטית בפרט, אשר יבטיחו את הבלעדיות בשימוש בטכנולוגיה החדשה על-ידי הממציאים או היזמים ויקנו להם ולהן את הזכויות הכלכליות הנובעות ממנה. למעשה, פטנטים וסוגי הגנות נוספות הם כלים חשובים ביותר עבור מיזם בתחום הטכנולוגי, כולל זה שרק נמצא בתחילת דרכו, ומהווים כלים חיוניים בגיוס משקיעים ובמסחורה של האמצאה. 

בסוף, ערכו של המיזם הטכנולוגי נקבע בעיקר על-פי הפוטנציאל המסחרי שבאמתחתו. כל משקיע במיזם ירצה להבטיח, בטרם ישקיע את כספו במיזם, כי מדובר בטכנולוגיה חדשנית ומוגנת כהלכה. מבחינת המשקיע הפוטנציאלי, הפטנט הוא אמצעי הכרחי, הן לצורך ההגנה על עצם המיזם והן כחותמת איכות לחדשנות הטכנולוגית הטמונה בו.

עד לפני כמה שנים יזמים בתחילת דרכם לא התמצאו מספיק בתחום הקניין הרוחני, ולכן גם לא הבינו את החשיבות של ליווי על-ידי עורך/ת פטנטים מהיום הראשון. היום מחלחלת יותר ויותר ההכרה שבלי זכויות קניין רוחני בכלל, ופטנטים בפרט, אי אפשר לזוז קדימה, ושעל מנת לגבש פורטפוליו חזק הבנוי בצורה נכונה, יש לעשות זאת מתחילת הפיתוח. לאור ההבנה הזו יזמים מחפשים אחר עורכי פטנטים כבר בשלבים הראשונים, שכאשר עושים את עבודתם נאמנה יהפכו לאנשי אמון מרכזיים של החברה המסייעים לה להפוך את פיתוחיה לנכסים.

יחד עם זאת, כאשר ניגשים לשלב בחירת עורך/ת הפטנטים עולות השאלות – איך בוחרים את האדם הנכון? מהם הפרמטרים שיש לבדוק לפני שמתקשרים עם משרד לעריכת פטנטים? ומה מצופה מהם במהלך העבודה?

צ'ק ליסט של תכונות רצויות יכלול את הפרמטרים הבאים:

1. רישיון לעריכת פטנטים

לכאורה זה מובן מאליו, אבל כדאי לבדוק. כאן המקום לומר – גם על רקע העובדה שנוטים לבלבל בין עורך דין לבין עורך פטנטים – שעורך פטנטים הוא אדם בעל השכלה בתחומי ההנדסה, המדעים המדויקים או מדעי החיים והטבע. עובדה זו חשובה לצורך הבנת הטכנולוגיה עליה מבקשים להגן, ועוד נרחיב על כך בהמשך. 

כדי לקבל רישיון לעריכת פטנטים, על בוגר או בוגרת של אחד מתחומי הלימוד האלה לעבור התמחות בת שנתיים במשרד מוכר לעריכת פטנטים ואחר כך לעבור את מבחני רשות הפטנטים. מדובר הן במבחן בעל-פה והן במבחן בכתב שמחייבים התמצאות בכל סוגי הקניין הרוחני (פטנטים, סימני מסחר, עיצובים, זכויות יוצרים ועוד). מדובר במבחנים לא פשוטים ויש להיערך אליהם היטב. לאחר קבלת הרישיון יכולים עורכי הפטנטים הטריים להתחיל לעבוד, אבל הרישיון הוא רק תנאי הכרחי. הכשרה אמיתית למקצוע נעשית "דרך הרגליים", בעבודה שוטפת מול יזמים וממציאים, ועורכי פטנטים מגיעים לרמה גבוהה אחרי הרבה מאוד שנות ניסיון. קניין רוחני הוא תחום דינאמי וצריך לגלות התמצאות והבנה בתחומים הרלוונטיים ולעקוב אחר חוקים, תקנות ופסיקות בתחום. הניסיון הוא מרכיב קריטי ביכולת המקצועית וזה מוביל אותנו לסעיף הבא.

2. ידע, ניסיון, מוניטין

כמו בכל חיפוש אחר בעל מקצוע, ובוודאי במקצועות החופשיים, תעדיפו אדם בעל ניסיון ועם רקורד מוכח של הצלחה. כך גם בחיפוש אחר משרד עורכי פטנטים – חפשו את אלה שצברו קילומטרז' של ידע וניסיון ויש להם מוניטין מוכח עם התמחות בתחומים הטכנולוגיים הרלוונטיים לאמצאה שלכם. כדאי גם לברר מיהו עורך או עורכת הפטנטים הספציפיים אשר יטפלו בהגנה על אמצאתכם, ושלא מדובר במתמחה העובד באופן עצמאי או בבעל מקצוע שאינו בעל הרקע או ההכשרה מתאימה. לוותק יש משמעות רבה בתחום הפטנטים, ובפרט לידע שעובר מעורכי פטנטים וותיקים לעורכי פטנטים צעירים בתוך המשרד. כידוע, תהליך בחינת בקשת הפטנט אורך מספר שנים ומנוהל במקביל במספר מדינות, כאשר בכל אחת מהן יש להכיר את החוק המקומי ולדעת לנהל את ההליך בהתאם, וזה עוד לפני שהזכרנו את הצורך בליטיגציה במקרה של התנגדויות כנגד הפטנט או תביעות למיניהן. רק מי שצברו ניסיון מוכח בתהליך בחינת הבקשות ובליטיגציית פטנטים, יידעו לתכנן מראש ולכתוב בצורה נכונה את בקשת הפטנט כך שתהיה עמידה וחסינה מפני טיעונים עתידיים אשר יחרצו את גורל הפטנט שנים קדימה.

3. ניסיון מגוון ורלוונטי

כשאומרים "ניסיון" הכוונה גם לעבודה עם סוגים שונים של חברות ותעשיות. סטארט-אפ רץ מהר יותר מחברה תעשייתית מבוססת, או ממוסד אקדמי, ונדרש ניסיון דיפרנציאלי היודע להתמודד עם הדינמיקות השונות של סוגי החברות השונים. בדקו האם למשרד אותו אתם שוקלים לבחור יש ניסיון בעבודה עם חברות מהסוג שלכם (גודל, תחום) ואילו חברות אחרות דומות לשלכם הוא ייצג. ישנו הבדל גדול מאוד בין הגנה על טכנולוגיה מבוססת, לבין טכנולוגיה של חברת סטארט-אפ, בה דברים מתבהרים לרוב תוך כדי תנועה ועבורה האסטרטגיה צריכה להיות שונה לגמרי ודינאמית, וכך גם אופן התקשורת והעבודה מול עורכי הפטנטים צריך להיות דינאמי ומותאם לצורכי הלקוחות.

4. רקע טכנולוגי

מלבד השכלה מתאימה, עורכי פטנטים טובים צריכים להיות בעלי אוריינטציה טכנולוגית מובהקת. כדאי לבדוק את הרקע של עורכי הפטנטים עמם מתקשרים, כולל בדיקת עבודות קודמות, היסטוריית לקוחות, פרויקטים שביצעו וכדומה, זאת כדי לעמוד על טיבם ועל מידת ההתאמה שלהם לטיפול באמצאה. באופן עקרוני, ברישיון עורך פטנטים אין הגבלה לתחומים טכנולוגיים מהם מגיע עורך הפטנטים, ולכן ישנם לא מעט מקרים בהם עורכי פטנטים לוקחים תחת טיפולם אמצאות אשר אינן קשורות לתחום השכלתם ו/או אשר אין להם ניסיון בתחום הספציפי של האמצאה. דבר זה פוגם באיכות העבודה המקצועית ויכול לגרום לכתיבת בקשה באופן שטחי, אי הפניית השאלות המתאימות לממציאים, חוסר מודעות לאספקטים נוספים אליהם יש להתייחס בבקשת הפטנט, חוסר יכולת להרחיב את היקף ההגנה בבקשה ע"י תיאור דרכים אקוויוולנטיות להוציא את האמצאה לפועל וכו'.  

5. משרד גדול עדיף על עורך פטנטים בודד או משרד קטן

זה לא רק בגלל הוותק, היוקרה, הניסיון או היקף הלקוחות. אלה הם חשובים מאוד, אבל יש היבטים נוספים. כאמור, באופן תיאורטי, עורך/ת פטנטים יכול/ה לעסוק בכל אמצאה בכל תחום, אך שום עורך פטנטים, טוב ככל שיהיה, הוא לא גאון רב-תחומי. בנוסף, משרדים קטנים לרוב עוסקים בסוגים מצומצמים מבחינה מקצועית, למשל רק בכתיבת בקשות פטנט ובמענה על דוחות בחינה, אך לא בליטיגציה – מה שמגביל את היכולת הכללית של אותו משרד להתמודד עם קשיים שעלולים לצוץ בדרך, וכן מגביל את היכולת לבנות אסטרטגיה בראייה רחבה וארוכת טווח. רצוי אם כן שבמשרד עימו מתקשרים יהיו מספר עורכי ועורכות פטנטים, שכל אחד ואחת מתמחים בתחום אחר ויודעים לעבוד בצוות. זה מתקשר לפרמטר הבא.

6. יכולת עבודה רב-תחומית

אמצאות רבות כיום משלבות תחומים רבים ומחייבות יכולת עבודה אינטר-דיסציפלינרית. למשל, מכשור רפואי כולל בתוכו היבטים מתחומי ההנדסה, רפואה, מדעי החיים, חשמל ואלקטרוניקה, אופטיקה, כימיה, פיזיקה וביולוגיה. לכן רצוי שלמשרד עורכי הפטנטים יהיו מומחים ממגוון תחומים ושתהיה להם היכולת לעבוד ביחד בצוותים רב-תחומיים הרמוניים. כלומר, שעבודה רב-תחומית היא חלק מהתפיסה הבסיסית של המשרד ולא עניין חדש. בדרך כלל, עורך או עורכת פטנטים יחידים יתקשו לספק את כל מנעד ההתמחויות. זה גם המקום להזהיר מפני כולבויניקים ש"יודעים הכל לבדם". לא כל מי שמומחה למשל בביולוגיה מבין מספיק לעומק כימיה מורכבת ולהיפך, ובוודאי שיבין עוד פחות באלקטרוניקה לדוגמה. 

7. חיבור בין הצד הטכנולוגי לצד המשפטי

במקביל לעבודה בתחומי הקניין הרוחני ופטנטים בפרט, יש לעבור בדרך מספר שלבים שכרוכים גם בעבודה משפטית ובידע משפטי. רצוי שבמשרד עורכי הפטנטים יהיו גם עורכי ועורכות דין המתמחים בקניין רוחני, כך שעורכי הפטנטים יוכלו לעבוד איתם ואיתן בצוות. יתרה מזאת, כמעט תמיד ישנו צורך גם בעצה של עורכי ועורכות דין מהתחום המסחרי, וישנו יתרון עצום לעבודה משותפת בצוותים. השילוב הזה מבטיח תוצאה הרבה יותר טובה. לפן המשפטי-מסחרי חשיבות רבה, כמו למשל בעת הקמת החברה שתפתח את הטכנולוגיה ותמסחר אותה, לצורך הכנת הסכם שותפות, גיוס עובדים, גיוס משקיעים ושיתופי פעולה עם מוסדות מחקר, גופים מייעצים, ושותפים אסטרטגיים. בכלל, האפשרות לקבל את כל השירותים תחת קורת גג אחד (One Stop Shop) היא עדיפה לא רק תפעולית ומקצועית, אלא וודאי גם מבחינה כלכלית.

8. המשכיות ורציפות

בדרך כלל לפני כתיבת בקשת הפטנט ניגשים לבצע סקר פטנטים. סקר זה נועד על מנת לבחון האם האמצאה יכולה לעמוד בקריטריונים של חידוש והתקדמות המצאתית בסבירות טובה, וכתוצאה מכך האם ישנה כדאיות להמשיך לפתח את הטכנולוגיה ולהתקדם לשלב של כתיבת בקשת הפטנט. הסקר נעשה באמצעות חיפוש במאגרי פטנטים ורשומות שונות בכל העולם. 

ישנו יתרון משמעותי לכך שאת סקר הפטנטים יבצע אותו משרד שאחר כך ימשיך גם בכתיבת הבקשה. זה קודם כל יבטיח חיפוש פטנטים מקצועי, נכון ויסודי. סתם לחפש מילים במאגרים כמו גוגל זה לא מספיק ונדרשת הכרה של הסביבה הטכנולוגית בה פועל הרעיון החדש וגישה למאגרים מתאימים, וכמובן שישנו ערך גדול לניסיון בביצוע סקרים, מאחר וזוהי מיומנות מקצועית נרכשת. זה גם יבטיח שכתיבת הבקשה תשמור על קשר עם ממצאי החיפוש ותגיע כהמשך ישיר ומתוך אותן תובנות. המשכיות חשובה גם לדוגמה כאשר מגיעים להליכים משפטיים כמו בקשת התנגדות או ביטול פטנט, או סכסוכים משפטיים הנוגעים לשאלת הפרה. משרד המלווה את המיזם מתחילת דרכו ישמור על רציפות והמשכיות בטיפול לאורך כל חיי זכויות הקניין הרוחני בצורה יעילה ומקיפה, והדבר תקף לא רק לפטנטים אלא גם לזכויות קניין רוחני נוספות כמו סימני מסחר ועיצובים. 

9. הגנות קניין רוחני בחו"ל

קניין רוחני הוא ככלל טריטוריאלי, ועל מנת להגן על הזכויות במדינות אחרות בעולם, יש להגיש בקשות בסופו של דבר בכל מדינה בה רוצים לבקש בלעדיות. רצוי שלמשרד יהיה ניסיון במישור הבין-לאומי ורשת של עמיתים בחו"ל שעברו בדיקת איכות, ושיוכלו להגיש את הבקשה וללוות בהמשך התהליך במדינת היעד הרלוונטית, ולהביא לתוצאות מיטביות תוך הכרת החוקים המקומיים וניסיון בהליכי בחינה בכל אחת מן המדינות. 

לסיכום, מיזמים, פיתוחים, יצירות וחדשנות ככלל, זקוקים כולם להגנות הקניין הרוחני כדי להתמודד בהצלחה בסביבה תחרותית דינמית ובעידן שבו קל לבצע העתקות. על מנת להבטיח את עתיד המיזם יש לחבור למשרד עורכי פטנטים מנוסה, שיידע לנווט יחד איתכם את המסע המאתגר של השגת זכויות והגנה עליהן, כך שתפיקו מהחדשנות שלכם את מירב הרווחים והתועלת, וכדי שהיא תמלא את התפקיד שיועד לה. בחירה נכונה של עורכי פטנטים לא רק תגביר את הסיכוי לקבלת הזכויות, אלא גם את היכולת לגייס הון ממשקיעים, למסחר את הטכנולוגיה ולהבטיח את עמידות זכויות הקניין הרוחני במקרה של הליכים משפטיים.