חוק העיצובים החדש: הגנה על עיצובים

כל מי שעיצב בחייו מוצר תעשייתי כלשהו, או יצירה גרפית, התחבט בשאלה לאיזו הגנה זוכה העיצוב שעוצב על-ידו מפני העתקה, או גניבה.
בין שמדובר באייקון חדש למכשיר הסמארטפון, גופן חדש, או בגד מעוצב, השאלה הייתה זהה.

אחרי הכל, אנו חיים בעידן טכנולוגי שבו העתקה היא עניין קל למדי והלקוחות הסופיים נוטים לבלבל בין היצירה המקורית לחיקוי.

עד לאחרונה ההגנה על עיצובים הייתה באמצעות "מדגם", כפי שהוגדר בפקודת הפטנטים והמדגמים – פקודה מנדטורית משנת 1924 – שהגן על העיצוב התעשייתי הכללי של חפץ ועל-פי נוסח הפקודה היה מדובר ב"קווי דמות, צורה, דוגמא, או קישוט, שמייחדים כל חפץ באמצעות תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה, או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין".
מהגדרה זו נבע, כי המדגם נועד להגן על מוצרי תעשייה מוחשיים שהינם חדשים ומקוריים ושאינם מוכתבים על-ידי שיקולים פונקציונליים.

אך חקיקה זו הייתה מיושנת, לא מעודכנת ובעיקר לא סיפקה את ההגנה הנאותה.
התברר שמכל ההגנות שמעניק משטר הקניין הרוחני – פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים ומדגמים – המדגמים היו החוליה החלשה בשרשרת.
בניגוד לדינים אחרים, החקיקה ביחס למדגמים גם לא עודכנה מזה שנים רבות, בה בשעה שבשוק חלו שינויים טכנולוגיים רבים.
בתי המשפט נטו שלא להעניק הגנה וכשעשו זאת ייחסו משקל רב לרישום המדגם.
בהיעדר רישום הכירו בתי המשפט בעילת תביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, אלא שדרך זו הובילה לאי וודאות רבה בשוק.

חוק העיצובים החדש

ב-7 לאוגוסט 2018 נכנס לתוקף חוק העיצובים, התשע"ז-2017, שנה לאחר שאושר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית ופורסם ברשומות.
הצעת חוק העיצובים, אשר גובשה על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים, בשיתוף עם רשות הפטנטים, יוצרת הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים במדינת ישראל ויחליף את ההסדר הישן בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים, משנת 1924.

חוק העיצובים החדש, המקיף 13 פרקים ו-131 סעיפים, כולל הוראות שיאפשרו לישראל להצטרף להסכם האג בעניין עיצובים, הצטרפות שתאפשר למבקשים ישראליים להגיש בקשות בין-לאומיות למשרד של WIPO לרישום עיצובים תעשייתיים ובכך, באמצעות בקשה אחת ויחידה, לבקש את רישומו של העיצוב בכלל המדינות החברות באמנה.

כמו כן, על-פי חוק העיצובים ניתן יהיה להאריך את תוקפם של עיצובים ל-25 שנים במקום 15 שנים לפי הפקודה המנדטורית.
בנוסף נוספה הוראה, שנכנסה לתוקפה מייד עם פרסום חוק העיצובים ברשומות, שתאפשר להאריך את תקופת ההגנה על מדגמים שנרשמו לפי פקודת הפטנטים והמדגמים עד ל-18 שנים, במקום עד ל-15 שנים.

רציונל החקיקה החדשה

החקיקה החדשה נועדה לקדם עיצובים חדשים, להקל על ההגנה לה יזכו המעצבים ולעדכן את הוראות הדין בהתאם להתפתחויות בימנו לעומת הדין הקיים כיום.

כאמור, החוק החדש מאריך את תקופת ההגנה על מדגמים מ-15 שנים ל-25 שנים, מאפשר תקופת חסד של שלוש שנים בה ניתן יהיה לקבל הגנה גם לעיצוב לא רשום, ובכך מאפשר למדינת ישראל להצטרף לאמנת האג שתעניק ליוצרים הגנה בכל 62 המדינות החברות באמנה.

עוד קובע החוק, כי בשאלת הבעלות על עיצוב שעיצב עובד עבור מעסיקו ובעלות על עיצוב שעוצב לפי הזמנה, הבעלות על עיצוב תהיה של המעסיק במידה שהעובד עשה שימוש משמעותי במשאבי המעסיק.
קביעה זו תחול גם במקרים בהם העובד הוא עובד מדינה.

כן קובע החוק את ההגנה על עיצובי הגופנים, וקובע כי גופנים יהיו מוגנים לתקופה של 70 שנה ממועד פרסומם.

הבשורה החדשה של החוק החדש

החקיקה החדשה מיטיבה בדרך כלל עם המעצבים באשר הם, תוך התאמת החקיקה לשינויים הטכנולוגיים בני זמננו.

היא לא רק מתקנת ומעדכנת את החקיקה הישנה בקשר למדגמים, אלא גם מעצימה את ההגנה מפני העתקה, זיוף, או גניבה של יצירות, תוך התאמת החקיקה להתפתחויות ולשינויים הטכנולוגיים.

מדובר אפוא בבשורה חשובה למעצבים תעשייתיים, גרפיים, מעצבי אופנה, תכשיטים ועוד.

כאמור, אחת ממטרותיו של החוק החדש היא להתאים את ההגנה על העיצובים בישראל לשינויים שחלו בתחום זה בעולם ולספק מענה הולם להתפתחות הטכנולוגית הגלובלית, אשר הובילה להיווצרות סוגים שונים של מוצרים חדשים, דוגמת אייקונים (צלמיות), גופנים (פונטים) ותצוגות מסך מעוצבות על מכשירי סמארטפון, שכלל לא היו קיימים בעידן הישן.

כך למשל, אם בעבר היו מוגשות בקשות לרישום מדגם בגין עיצובים תעשייתיים של תבניות תלת-מימדיות המשמשות להטבעת אותיות דפוס, הרי שכיום אין שימוש נרחב לעיצוב זה אשר הוחלף בגופנים (פונטים) ממוחשבים.

לפי נוסח הפקודה הישנה, גופנים אלה אינם כשירים לרישום כמדגם מאחר ואינם מוגדרים כ"חפץ" מוחשי ואף בית המשפט דחה את הבקשות להכיר בגופן כעיצוב.

מסיבה זו התעורר קושי גם ברישם אייקונים ותצוגות מסך כמדגמים.

החוק החדש מכיר בעיצובים טכנולוגיים כעיצובים, לרבות סימנים גרפיים ותצוגות מסך אך מחריג את הגופן (פונט) ומותיר אותו להגנה בהתאם לדיני זכויות היוצרים ובהתאם לפסיקת בית המשפט בעניין.

מעבר לעדכון החקיקה, לחוק יש שלוש מטרות נוספות, כפי שנוסחו על-ידי משרד המשפטים: להגן על עיצובים שחיי המדף שלהם עונתיים וקצרים, כמו ביגוד, שלא כלכלי לרשמם ; להקל על מעצבים שהם בעלי עסקים קטנים שאינם מודעים לצורך ברישום ולחזק את האינטרס הציבורי בפיתוח עיצובים חדשים.

הגנה על עיצוב לא רשום

אחת הבשורות החשובות בחקיקה החדשה היא שגם עיצוב לא רשום – שלא נרשם בפנקס הפטנטים והמדגמים – יזכה להגנה מפני העתקה וזאת לשלוש שנים.
עד לחוק החדש ניתן היה להגן מפני חיקוי והעתקה של מוצרים שלא נרשמו כמדגם באמצעות חוקים אחרים, כגון החוק לעשיית עושר ולא במשפט, "גניבת עין" בחוק עוולות מסחריות ועוד.
בכך החוק החדש יוצר וודאות ומשפר את מעמדם של המעצבים, שלא אחת נקלעו למצב שבו יצירותיהם הועתקו או נגנבו והם לא צלחו את הרף שדרשו בתי המשפט בדמות הוכחה שהחקיינים עשו עושר שלא במשפט, ביצעו גניבת עין.

ההגנה על עיצוב לא רשום נותנת מענה למקרים שבהם משך הליך בחינת בקשת המדגם הופך את רישומו ללא כדאי.
לדוגמא, בתחומי אופנה שונים שבהם המגמות האופנתיות משתנות במהירות ולעיתים הופכת את רישום העיצוב ללא רלוונטי ובוודאי ללא-כלכלי.
בכך ניתנת הגנה ראויה גם לבעלי עיצובים שלא היו מודעים להגנה שמעניק החוק על יצירותיהם, או שהם אינם בעלי יכולת כלכלית להגן עליהם.

תקופת חסד

יותר מזה, לפי החוק תוענק גם "תקופת חסד" לחשיפת המוצר.
מדובר בתקופה בת 12 חודשים מתאריך חשיפת המוצר על-ידי בעליו לצורך רישומו.
תקופה זו הינה בעלת חשיבות רבה, בפרט ליזמים ומעצבים עצמאיים, שכן פרק זה מאפשר לבעל המדגם לבדוק את תגובת השוק למדגם, לגייס כספים לשם פיתוחו וכדומה.

הגנה על מוצר לא מוחשי

שינוי נוסף הוא בהגדרת "מוצר" המחליפה את ההגדרה הישנה של "חפץ".
זה לא שינוי סמנטי בלבד, שכן בניגוד לחפץ מוצר אינו חייב להיות מוחשי.
כך נכללים בהגדרת מוצר גם אריזות, גופנים, סימנים גרפיים, אייקונים ורכיבים שנועדו לייצור יחד כמוצר מורכב.
אמנם כבר בוצעו שינויים שמטרתם לאפשר רישום מדגמים גם על חפצים לא מוחשיים וזאת בהמשך ל"הסכם לוקרנו" הקיים באיחוד האירופי, אבל החקיקה החדשה עושה סדר ומאמצת את ההוראות הקיימות בעולם באופן מקיף.

מבחני כשירות להגנה על עיצובים

החוק החדש קובע שני מבחנים מצטברים לקביעת הכשירות להגנה על מוצר כמדגם – עליו להיות חדש ובעל אופי ייחודי.
החוק החדש גם מקל על תהליך רישום המדגם, מענקי זכויות לבלעי המדגם הרשום, כולל ציון שם המעצב בפנקס הפטנטים והמדגמים.

לסיכום, מדובר בחקיקה מקיפה ששינתה את ההסדר החקיקתי הנוגע לרישום מדגמים בישראל, משפר אותו ומתאים אותו לשינויים הטכנולוגיים, החברתיים והמשפטיים שחלו בישראל ובעולם.

צריך לזכור שתחום הקניין הרוחני מציב ללא הרף אתגרים חדשים למחוקק.
ישראל היא מן המדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע לפיתוח טכנולוגיות ועיצובים חדשים והשינויים בהגנה עליהם היו מתבקשים.