על כלכלה, חדשנות טכנולוגית ומה שביניהם

בין ביצועים כלכליים של כל מדינה לבין מערך החדשנות הטכנולוגית שמפותח על-ידה קיימים יחסים סימביוטיים והיזון חוזר. בעידן כלכלת המידע, החדשנות הטכנולוגית חולשת על נתח לא מבוטל מהתוצר המקומי. אך חדשנות זו מתאפשרת, בין הית בשל השקעות של המדינה בתשתיות מחקר ופיתוח, בטיפוח הון אנושי, בקידום המערכת הפיננסית וההון סיכון ועוד שורה ארוכה של פרמטרים. מכאן שחדשנות טכנולוגית ומקרו-כלכלה הם בעצם שני צדדים של אותה מטבע. אפשר לראות זאת באופן מוחשי בנתוני הקניין הרוחני העולמי לפיהם יש מיתאם ברור בין צמיחה כלכלית לבין גידול בהיקף הפטנטים הרשומים במדינה ולהיפך. מבחינה זו, נתוני הקניין הרוחני משמשים כתמונת ראי של ביצועי הכלכלה העולמית.

ומה בישראל?

בישראל יש למאפיינים אלה משמעות מיוחדת הן בשל היותה כלכלה בעלת אוריינטציה טכנולוגית מובהקת, והן בשל היותה כלכלה מוטת ייצוא, שכמחצית ממנו שייכת למוצרים ושירותים טכנולוגיים.

בישראל, אולי יותר מכל מקום אחר בעולם, למעט סין, נוצר מתאם ברור, מובהק וישיר בין צמיחה כלכלית לבין חדשנות טכנולוגית, כפי שנעמוד על כך בהמשך.

רקע כללי: צמיחה רציפה בשלושה עשורים

ישראל השלימה בשלושת עשורים האחרונים מהפך כלכלי חסר תקדים בהיקפו ובמהותו, שעיקרו מעבר מכלכלה ריכוזית סגורה, עם מגזר ציבורי גדול ונטל מס מעיק לכלכלת שוק פתוחה ותחרותית, המושכת השקעות זרות ומשתלבת בהצלחה בתהליכי הגלובליזציה של השווקים הפיננסיים. בד בבד, היא שינתה את תמהיל כלכלתה, תוך הסטת מרכז הכובד מכלכלת ייצור תעשייתי, עתירת ידים עובדות, לכלכלה עתירת ידע המבוססת על פיתוח חדשנות טכנולוגית, דבר שהביא ליצירת תעשיית היי-טק משגשת, במיוחד בתחומי התקשורת, התוכנה, האינטרנט והסייבר. השילוב בין יזמות בלתי נלאית, כושר המצאה פורץ גבולות, יכולות גיוס הון מרשימה ודחף עז להצלחה הפך את ישראל למוקד משיכה לחברות רב-לאומיות רבות שהקימו כאן מרכזי פיתוח שממלאים תפקיד רב-חישובת בפיתוח החדשנות.

שיפר דרמטי של הביצועים הכלכליים

בחינת המגמות הכלכליות ארוכות הטווח בשנת 2015 מלמדות, כי בשורה של מדדים כלכליים מהותיים ופרמרטרים עסקיים חשובים ישראל הצליחה לשפר דרמטית את ביצועיה בשלושת העשורים שבין 1984 לבין 2014. כך למשל, ישראל הגדילה את מספר תושביה ב-100% בתקופה זו, את התוצר ב-920%, את התוצר לנפש ב- 414%, את רזרבות המט"ח ב-2,866% ובד בבד הצליחה להקטין את החוב הממשלתי (כאחוז מהתוצר) ב-76%. גירעון הממשלה כאחוז מהתוצר ירד אף הוא בתקופה זו: מ-17% בשנת 1984 ל-3% ב-2014. גם הוצאות הביטחון כאחוז מהתוצר ירדו בשיעור של 75%, גירעון הממשלה ירד ב-82%, נטל המס ב-30% והסיוע האמריקני (כאחוז מהתוצר) ב-90%. אלה הם הישגים חסרי תקדים בהשוואה למדינות מערביות אחרות ולאחיותיה של ישראל לארגון מדינות ה-OECD. 

תמונת מצב זו נמשכת גם בסדרה של פרמטרים כלכלים אחרים. משקל הסקטור הממשלתי מסך המשק ירד בשלושת העשורים האחרונים ב-42% (מ-75% ב-84' ל-43% ב-2014), האינפלציה ירדה מ-450% ל-1% (ירידה של 99%), הריבית הבנקאית השנתית ירדה אף היא ב-99% (מ-770% ל-5%) והשליטה הממשלתית בשוק ההון ירדה ב-68%. כל אלה הן תולדות של תוכנית הייצוב משנת 1985 שהעבירה את ישראל לפסים של צמיחה, אינפלציה נמוכה וגירעון יורד. 

הקפיצה של התוצר הישראלי מתחילת המאה הייתה לא פחות ממדהימה – מ-500 מיליארד שקלים ליותר מטריליון שקלים. אגב, בשנת 2000 חזה בנק ישראל שנגיע ב-2015 רק ל-750 מיליארד שקלים. צמיחה מרשימה זו מוסברת, לפחות בחלקה, בהישגיה ותפוקותיה של התעשייה הטכנולוגית, שהניבו למשק הישראלי שורה ארוכה של אקזיטים נאים וזרם של השקעות חוץ. 

זאת ועוד, היצוא הכולל עלה בשלושת העשורים האחרונים בהיקף של 860%, כאשר יצוא הטכנולוגיות העילית עלה בשיעור פנטסטי של 3,700%. ישראל אף הצליחה בתקופה זו לפתח אנרגיה ממקורות עצמאיים ולהעמיד את שיעורן על 38% מסל האנרגיות שלה (לעומת 0% בשנת 1984) ובכך להתקדם לעבר עצמאות אנרגטית. גם בתחום המים נחלה ישראל הישגים מרשימים, כאשר שיעור המים מהתפלת מי ים הגיע בחלוף שלושה עשורים לכ-41% מסך מקורות המים במדינה.

גם במספר פרמטרים חברתיים ומחקריים, שיש להם זיקה לפיתוח טכנולוגי, רשמה ישראל הישגים לא מבוטלים. כך למשל, מספר הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות עלה בשעור של 378% וההוצאה הלאומית למו"פ, כאחוז מהתוצר, עלתה בשיעור של 223%. 

לאור כל זאת, קבע המגזין הבריטי "אקונומיסט" ב-2015 כי "מאז הצטרפה ישראל ל-OECD ב-2010 ישראל מציגה בתחומים רבים ביצועים טובים יותר מאשר מועדון המדינות העשירות הזה". וורן באפט, המשקיע האגדי, קבע כי "לישראל כמות חריגה של מוח חריף ואנרגיה". אמירות אלה מתכתבות עם נתון חשוב ולפיו ישראל מדורגת במקום ה-19 בעולם במדד הפיתוח האנושי של האו"ם וזאת לפני מדינות כמו בלגיה, אוסטריה, צרפת ופינלנד (Human Development Index [HDI]). מדד זה הוא שקלול של תוחלת החיים, רמת ההשכלה ורמת הכנסה באותה מדינה והוא אמצעי תקני למדידת רמת הרווחה. 

לאחר כל זה אין להתפלא הישראלים בסך הכל מאושרים. סקר "מדד האושר מצא שהישראלים מאושרים יותר מרוב העולם המערבי: במקום השישי בקרב ה-OECD ומקום 11 מתוך 156 מדינות בעולם.

ישראל יצאה טוב יותר מן המשבר של 2008

מניתוח הנתונים הכלכליים עולה, כי בחמש השנים האחרונות שיעור הצמיחה בישראל עמד במצטבר על 21% – השני בגובהו מבין כל 34 המדינות ה-OECD. למעשה מתברר, כי ישראל יצאה טוב יותר מן המשבר של 2008 מכל מדינה אחרת בארגון וזאת בכל הפרמטרים החשובים: יחס חוב תוצר, גירעון תקציבי, גרעון במאזן התשלומים, צמיחת תוצר לנפש ועוד.

עוד מתברר, כי רמת הגמישות של היצוא הישראלי – המורכב מאלפי חברות שמתמחות ברובן בתחומי נישה – וכן הפיזור הענפי והתת-ענפי מאפשרים למשק להתמודד טוב יותר עם ההאטה העולמית. היצוא ביחס תוצר הינו מהגבוהים בעולם המערבי (מעל 30% מהתוצר) ואינו מבוסס על יצוא קומודטיס שמהווה סכנה בעיתות משבר. ההיי-טק והיזמות הישראליים מובילים את התופעה הזו.

ההיי-טק הישראלי: חדשנות טכנולוגית ופריצת דרך גלובלית

לכל המדדים הללו הייתה השפעה על עיצוב תעשיית הטכנולוגיה העילית ובאותה מידה הם שיקוף שלה. בשנת 2015, אם להצביע על נתון משקף אחד, נסחרו 86 חברות ישראליות בנאסד"ק ובכך ישראל הייתה המדינה השלישית במספר חברות רשומות בנאסד"ק אחרי ארה"ב וסין. לכך ניתן להוסיף את העובדה, כי מעלה מ-300 חברות רב-לאומיות מהמובילות בתחומן בחרו בישראל כיעד להקמת מרכז מו"פ וה-Wall Street Journal – מהחשובים בעיתונים הכלכליים בעולם – קבע ב-2015, כי העיר תל-אביב נמצאת במקום השלישי מבין 12 ערים הבינ"ל החשובות בעולם היי-טק, אחרי אוסטין וסן-פרנסיסקו ולפני ניו יורק, שטוקהולם, לונדון, סינגפור ועוד. עיתון זה אף טוען, כי ישראל הינה המדינה השנייה הכי משכילה בעולם, אחרי קנדה ולפני יפן. 

כל זה הביא את פירמת רו"ח והייעוץ דלויט, הנמנית על ארבעת משרדי רו"ח הגדולים בעולם, לקבוע כי הוא רואה בישראל את הזירה הרביעית בעולם למשיכת משקיעים זרים.

עוד מתברר, כי ישראל נמצאת במקום החמישי בעולם במספר הפטנטים לנפש והיא מובילה את העולם במספר העובדים היחסי במחקר ובפיתוח: 140 לכל 10,000, כאשר ארה"ב במקום השני: 85 לכל 10,000 נפש. ישראל גם מפיקה יותר עבודות מדעיות לנפש מאשר כל מדינה אחרת בעולם והיא נמנית על שמונה המדינות היחידות שיכולות לשגר לווינים לחלל. 

לפי נתונים של מכון המחקר IMD  – אשר חוקר מצבי שוק של מדינות העולם – ישראל מובילה בכל הפרמטרים החיוניים והחשובים לבנייה ולקיום תעשייה טכנולוגית המפתחת חדשנות: תשתית טכנולוגית ומדעית, שוק הון משוכלל, גמישות, גישה כלפי הגלובליזציה, הון סיכון מפותח, מיומנות כוח העבודה, העזה של הסקטור העסקי ומחקר מדעי נרחב. 

לפי אותו מחקר, ישראל מדורגת במקום הראשון מתוך 148 כלכלות ביכולת חדשנית, במקום השני ביזמות ובמקום השלישי בחדשנות גלובלית.

בדו"ח זה, המופץ כבר למעלה מ-25 שנה, קנה המידה המשמעותי – העובר כחוט השני לכל אורכו – הוא האופן שבו מדינות מטפחות את כושר התחרות שלהן בדרך לצמיחה בת-קיימא. מידת התחרותיות של מדינות היא היום, אולי, אחד המרכיבים היותר משמעותיים בעידן של תחרות גלובלית על השקעות זרות. 

הפקטורים  המאקרו-כלכליים שנבחנים בדוח הם: יעילות הממשלה (לפי 71 קריטריונים), יעילות המערכת העסקית (לפי 71 קריטריונים), תשתיות (לפי 116 קריטריונים), וביצועים כלכליים (לפי 84 קריטריונים).

תשתיות טכנולוגיות חזקות

ישראל, כך מתברר מהדוח האחרון, שיפרה את מעמדה התחרותי הכללי ב-2015 ומוקמה במקום ה-21 (לעומת 24 בשנה שעברה) וזאת מתוך 61 מדינות שנוטלות חלק במחקר. מקום טוב בשליש העליון. אך זהו נתון כללי ויש לבחון את החולשות והחוזקות של המשק הישראלי על-פי מדדים ספציפיים יותר, אותם הדו"ח מודד, בוחן ומפרט.

כשבוחנים את ישראל באותו מדד מול מדינות אירופה, המזרח תיכון ואפריקה, ישראל ממוקמת במקום ה- 13. ביחס למדינות שאוכלוסייתן קטנה מ-20 מיליון איש, ישראל ממוקמת במקום ה-14, מקום יחסית גבוה.

החוזקות של ישראל באות לידי ביטוי  בפרמטרים כמו: תשתיות טכנולוגיות (במקום הרביעי בעולם – שיפור ניכר ממקום 12 ב-2014), בתשתיות מדעיות, בתמריצים להשקעות (בעיקר בהיי-טק), בגיוס הון של קרנות הון סיכון, ביזמות, בשיעור ההוצאה למו"פ ביחס לתל"ג, בחדשנות טכנולוגית, בשיתוף טכנולוגי, במחקר מדעי, בשת"פ בין אקדמיה לתעשייה ועוד. בכל אותם פרמטרים ישראל מופיעה באחד מארבעת המקומות הראשונים בעולם.

פערים בתחומי התשתית והחינוך

עם זאת, מהדוח עולה, כי קיים פער ניכר בין היכולות המדעיות-טכנולוגיות-מחקריות של ישראל, המעמידות אותה בראש הטבלה העולמית, לעומת היכולות בתחומים אחרים, כמו תשתיות פיזיות, פריון ויוקר המחייה. בתחום התשתיות הפיזיות, למשל, היא ממוקמת במקום ה-48, די בתחתית הטבלה. תחומי התשתית החינוכית והבריאותית זוכים לציונים סבירים, אך בכל הקשור ליוקר המחיייה ישראל ניצבת במקום ה-44.

פערים אלה נמשכים גם בתחומים אחרים. בתחום הכלכלי, למשל, ישראל זוכה לציון סביר על ביצועיה הכלכליים (26), היקף התעסוקה (22) והשקעות זרות (28), אך לציונים נמוכים בתחומים כמו סחר בין-לאומי (42). בכל הקשור לסך הביצועים בתחום הכלכלי, ישראל רשמה ירידה קלה ומוקמה במקום ה-30 לעומת 29 בשנה שעברה. 

בכל הקשור ליעילות הסקטור הממשלתי ישראל זוכה בשנתון לציונים בינוניים. בולט לרעה בהקשר זה תחום המימון הציבורי, שזוכה לניקוד חלש של 36. יעילות הסקטור העסקי זוכה לציונים טובים יותר, למעט נושא פריון העבודה. בולטת לטובה התייחסות המעשית והערכית של הסקטור העסקי בישראל כלפי התחרות והוא מדורג במקום גבוה במדד התחרותיות העולמי (11). עם זאת, קיים פער בין הנטייה לתחרות במגזר הממשלתי (24) לבין זו המאפיינת את הסקטור העסקי (21).

הדוח קובע, כי התחומים בהם ישראל השתפרה לעומת הדוח הקודם הם היקף התעסוקה לטווח ארוך, שערי המטבע, חוקי הגירה ומספר הפטנטים.  התחומים בהם נרשמה ירידה הם שיעורי הריבית לטווח קצר, יציבות שערי החליפין, השקעות זרות ישירות, גידול בתמ"ג לנפש ושוחד ושחיתות. 

השנתון מסכם, כי האתגרים המרכזיים של ישראל הם הבטחת צמיחה בת-קיימא, הורדת הנטל הבירוקרטי על הסקטור העסקי, שיפור התשתיות הפיזיות והחברתיות (בראש ובראשונה, חינוך), בדגש על הפריפריה, תמרוץ עסקים קטנים ובינוניים – שוב, בדגש על הפריפריה – הגדלת שיעור ההשתתפות בשוק העבודה וצמצום הפערים הכלכליים.  

סגירת פערים 

המסקנה הפשוטה העולה מהנתונים היא שישראל איננה יכולה לנוח על זרי הדפנה הטכנולוגיים והיא חייבת לסגור פערים. קודם כל, את הפערים בתוכה, בעיקר בין מרכז לפריפריה. שנית, בין ההצטיינות בתחומים הטכנולוגיים לבין החולשה בתחומים החברתיים, אך גם בין יכולות הסקטור העסקי לאלה של הממשלה. 

ישראל גם צריכה – יותר נכון, חייבת – לסגור פערים מול העולם. אם משווים בין ישראל לאירלנד, למשל, שהיא אחת המתחרות המובהקות שלנו על השקעות זרות בתחום הטכנולוגי, עולה כי אירלנד משיגה ציונים טובים מישראל בכמה תחומים קריטיים. לדוגמא, בעוד אירלנד ניצבת במקום הרביעי בתחום משיכת השקעות זרות, ישראל ניצבת במקוןם ה-28, פער ניכר ומדאיג. גם האקלים העסקי באירלנד זוכה לדירוג גבוה – 4 לעומת 26 בישראל. שוב, פער מדאיג. הפער החריף ביותר הוא בתחום הפריון – בעוד אירלנד ממוקמת במקום הראשון, ישראל ניצבת במקום ה-32.