• 073-226-2626
  • This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

מאמרים

  • לקניין הרוחני בתחום מדעי החיים ובפרט לרישום פטנט נודעת חשיבות עליונה ביכולת למנף ולמסחר את ההמצאה. יזמים רבים נכשלים בזיהוי המהמורות שבדרך ולכן על משקיעים בפרוייקטים בתחום לעמוד על שליטה גדולה יותר על אסטרטגיית הקניין הרוחני

    הקופקסון, התרופה הנמכרת ביותר בעולם לטרשת נפוצה, משווקת כיום ב-47 מדינות ומכירותיה השנתיות עומדות על למעלה ממיליארד דולר. גם הערכות לפיהן תרופה חדשה לטרשת בשם "טיסאברי" תחולל שינוי בשוק ותוריד את הקופקסון ממעמדו התבדו, לאחר שהאחרונה התבררה כבעלת תופעות לוואי קטלניות. כל זה נשמע נהדר, במיוחד כשחושבים על התמלוגים שזורמים למכון וייצמן ועל תזרים המזומנים של "טבע", הוריה מולידיה של התרופה, אך אסור לשכוח שמאחורי התרופה עומדות עשרות שנים של מחקר פיתוח, שעלו מאות מיליוני דולרים. זהו בקליפת אגוז כל הסיפור של ההשקעות במדעי החיים – סיכון גבוה, השקעות עתק ומשך פיתוח ארוך ביותר.

    "משקיעים פוטנציאליים בתחום מדעי החיים עלולים למצוא את עצמם ניצבים מול משוכות בלתי עבירות אם לא ייערכו מבעוד מועד להכרת התחום המורכב והמסובך הזה", אומר עורך פטנטים ד"ר כפיר לוצאטו, שותף-מנהל בקבוצת לוצאטו, המתמחה בתחום מדעי החיים ומגישה שירותים לכמה מחברות הפארמה הגדולות בעולם. "משקיעים בתחום מדעי החיים נוטים להשקיע כבר בשלבים הראשונים של פיתוח הפרוייקט. בתמורה להשקעה לא גבוהה, שנעה בין כמה מאות אלפי דולרים לכמה מיליונים בודדים, הם מבקשים לרכוש לעצמם נתח עתידי באחזקות. אלא שיותר מתחומי השקעה אחרים, תחום מדעי החיים דורש אורך רוח וסבלנות ומשך השקעה ארוך מהממוצע בגלל אופיו המיוחד. עוברות לפחות עשר שנים מזיהוי הפוטנציאל במעבדה ועד למוצר תעשייתי מוגמר ולעיתים אף יותר מכך". 

  • משטר ההגנה על הקניין הרוחני בישראל עבר בשנים האחרונות שינויים ושיפורים לטובה, אך הוא עדיין לוקה בחסר. כדי לטפל בתופעה ברמת הרצינות ההולמת מדינה מתקדמת ובעלת אוריינטציה טכנולוגית כישראל נדרשת גישה ממלכתית חדשה, אשר תעמיד את הנושא במיקום גבוה בסדר העדיפות הלאומי ותקצה משאבים לטיפול בהפרות קניין רוחני לסוגיהן.

    היבט אחר הוא מינוף חלקי בלבד של נכסי הקניין הרוחני שבידי המדינה. כאן נדרשת יוזמה אקטיבית כדי לאתר ולזהות את הנכסים הבלתי מוחשיים שהם בעלי פוטנציאל כלכלי ולפעול למינופם המסחרי.

    לבסוף, יש לעודד את המשך פיתוח החדשנות הטכנולוגית, שעליה מבססת ישראל את יתרונה היחסי בשווקים הבינ"ל.

  • האקו-סיסטם הטכנולוגי, הנשען על החיבור הסינרגטי ביןהאקו-סיסטם הטכנולוגי, הנשען על החיבור הסינרגטי בין האקדמיה, התעשייה והצבא, מביא לידי מיצוי-שיא את היתרון היחסי של הכלכלה הישראלית בתשתיות טכנולוגיות והון אנושי. אך כדי להבטיח את המשך שגשוגו חובה להגדיל את ההקצאה הלאומית למו"פ

    השילוב בין הצבא והתעשייה בישראל הוא חיבור ותיק ששורשיו עוד בשלהי שנות ה-40' של המאה הקודמת. במהלך ההכנות של ארגון "ההגנה" לקראת פלישה ערבית צפויה, התברר כי האמריקאים הטילו אמברגו על מכירות נשק לאזור והדבר אילץ את ישראל לחפש מקורות נשק חלופיים וגם לפתח תעשייה צבאית בייצור עצמי. דוד בן-גוריון, שראה את הנולד והיה חסיד גדול של פיתוח טכנולוגי-מדעי, דחף אז גם להקמת חיל המדע כדי שחייליו יאתרו פתרונות מהירים לצרכים הצבאיים הבוערים.

    בהמשך, בשנות ה-50', הוקמו התעשיות הביטחוניות, ומה שהחל בסדנאות פרימיטביות בחצרות הקיבוצים ובמוסכים לבדיקת מטוסים הפך לחברות ענק בחזית הטכנולוגיה העולמית. מאז התפתח בישראל חיבור סינרגטי רחב היקף בין המערכת הצבאית לבין המערכת התעשייתית. זה בא לידי ביטוי לא רק בהיענות של התעשייה לצרכים הצבאיים, אלא ובעיקר בזיקה הדדית טכנולוגית שהפכה למכפיל כוח.

  • הסטת העוצמה הכלכלית הגלובלית לעבר מזרח אסיה מחייבת היערכות מחדש מצד ישראל, אשר באופן מסורתי נשענה על שני גושי סחר מרכזיים - ארה"ב והאיחוד האירופי, שסובלים בשנים האחרונות מצמיחה חלשה. מדינות אסיה, מצידן, מגלות עניין רב ברכישת טכנולוגיות וידע מישראל

    בעשורים האחרונים הולכת ומתחזקת ההכרה, כי מרכז הכובד של הכלכלה העולמית נע בהדרגה מזרחה וכי היבשת האסיאנית תופסת, ותוסיף לתפוס גם בעתיד, מקום דומיננטי בכלכלה העולמית על חשבון הכלכלה האמריקאית והאירופאית.

    מדובר בשינוי דרמטי בחלוקת העוצמה הגלובלית. כבר עתה מדורגת סין כמעצמה הכלכלית השנייה בגודלה בעולם והיא עתידה לעבור את ארה"ב ב-2030 לפי אחת התחזיות.

    אפשר ללמוד על העוצמה של מדינות אסיה, ובראשן סין, גם מעיון בנתוני הקניין הרוחני העולמי. כפי שיובהר בחוברת זו בהמשך במספר פרקים, הקניין הרוחני הוא בעת ובעונה אחת שיקוף של ביצועיה הכלכליים של מדינה ומנבא טוב באשר לביצועיה העתידיים.

  • יזמים רבים קמים בבוקר עם רעיון מעולה ושואלים את עצמם האם וכיצד אפשר להפוך אותו לפטנט, או/ו מוצר מסחרי. אלא שלא כל רעיון - אפילו רעיון טוב או הברקה מדהימה - אכן ניתן לתרגום למוצר או פטנט. אז לפני שיוצאים לדרך ומשקיעים לא מעט זמן, אנרגיה ומשאבים כדאי לבדוק מספר דברים.

  • למדינת ישראל פוטנציאל גדול למשיכת השקעות למחקר ופיתוח של מוצרים ביו-רפואיים, כמו גם לביצוע מחקרים קליניים. עד לאחרונה פוטנציאל זה לא מומש דיו עקב שורה של בעיות חוקיות ורגולטוריות בתחום ההגנה על זכויות קניין רוחני בתרופות וקשיים בירוקרטיים אחרים.

    עם הצטרפותה של ישראל לארגון ה-OECD הוחל בביצוע שינויים, התאמות ותיקונים, שנועדו לספק הגנה נאותה על זכויות קניין רוחני בתרופות בהתאם לסטנדרט המקובל במדינות החברות בארגון.

הצטרפו אלינו בפייסבוק

צור קשר