• 073-226-2626
  • This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

ליזמים

  • רישום פטנט על המצאה הוא מכשיר לגיוס הון, אבל לא מדובר בעוד משהו. זהו מכשיר הכרחי. השקעה בפרויקט טכנולוגי - למשל סטארט-אפ שמפתח טכנולוגיה חדשה – נעשית לאחר שהמשקיע יודע שהטכנולוגיה מוגנת בפטנט ויש ליזם בלעדיות עליה. אחרת לא ישיקע בה. עם זאת, פטנט הוא לא תעודת ביטוח.  

     

  • איך נולדת המצאה? איך קם סטארט-אפ? בדרך כלל, אומר היזם עדי מור ברק, המופיע לצידה של ד"ר אסתר לוצאטו, רעיון חדש נולד מזיהוי של צורך ומרצון לתת מענה לכאב מסויים. ד"ר אסתר לוצאטו מפרטת מה צריך לעשות כשעולים על רעיון טוב ומהם הפרמטרים החיוניים להקמת סטארט-אפ. היא שמה דגש על ליווי מקצועי של התהליך כדי להימנע מטעויות שעלולות להיות קריטיות בהמשך הדרך ולמנוע הצלחה ולהבטיח גיוס הון למיזם. מעל הכל, למרות כל הסיכונים, כדאי להעז, היא ממליצה.

     

  • קיימת מגמה קבועה ומתמדת של שיפור בייצוג נשים בתחומים רבים בחיינו. כך גם בתחום היזמות הטכנולוגית, אם כי הבולטות הגברית בתחום זה עדיין גבוהה. ככל שתגדל הנוכחות הנשית בתחומים שונים של חיינו ומעמדן הכלכלי יתעצם כך נראה, קרוב לוודאי, נוכחות גדולה גם בהיי-טק.

     

     

  • 1,000חברות סטארט-אפ חדשות קמות מידי שנה בישראל. רק אחוזיםבודדים מתוכן שורדות. בניית חברה בעלת תוחלת חיים ארוכה היא מלאכת מחשבת שלתכנון קפדני והיכולת לחזות בעיות עתידיות. בדיקת היתכנות - כלכלית וטכנולוגית -למוצר או לשירות החדש היא חשובה ביותר משום שהיא מעניקה "אור ירוק"להמשך הפיתוח ויוצרת את התשתית לגיוס הון ממשקיעים לשם המשך הפיתוח.

     

  • למה בעצם אנחנו מתכוונים כשאנו אומרים "היי-טק"? מהם התחומים שנכללים במסגרת מושג זה ובעיקר מהם התנאים הדרושים להמשך שגשוגו של תחום היי-טק בישראל? הון אנושי, הכשרה מקצועית, אקדמיה איכותית, תעשייה ביטחונית ונוכחות חברות-לאומיות כאן בישראל, כל אלה הם חלק מהתשובה.

     

  • מה מושך משקיעים שלא מעולמות הטכנולוגיה להשקיע בהיי-טק? יוסי שוורץ, שהשקיע עד לאחרונה בעיקר בחיי הלילה, מספר מה משך אותו לתחום ומסכם זאת במילה אחת: תשוקה. ד"ר לוצאטו מדברת על החיבור בין אנשים, רעיונות והשקעות ראשוניות כמפתח להבנת התחום ומסכמת זאת אף היא במילה אחת: אהבה.

  • קניין רוחני - פטנטים, סימני מסחר ועיצובים - מתייחס לנכסים לא מוחשיים אמנם אך הם בעלי ערך כלכלי רב. למעשה, שווים של חברות לא מעטות נקבע לפי ערך הקניין הרוחני שנבנה אצלן, במיוחד בקרב חברות היי-טק. גם יכול הגיוס ממשקיעים נקבע לפי ערכו הכלכלי של הקניין הרוחני שנצבר בחברה. כשרוצים לבדוק את שווי החברה יש לבצע בדיקת נאותות.

     

  •  

  •  

  •  

  •  

  • כיצד יודעים שרעיון חדש מספיק טוב? ראשית חוכמה כדאי לבצע חיפוש באינטרנט כדי לקבל אינדיקציה ראשונית האם אכן מדובר ברעיון חדש. שנית, כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע. רצוי גם להתייעץ עם הסביבה הקרובה ולקבל משוב. הכי חשוב - לא לעשות טעויות. יזמים נדרשים למזער ככל האפשר טעויות שעלולות לעלות ביוקר. אחרי שבדקנו שאכן מדובר ברעיון מקורי וחדשני יש להגן עליו. להמצאות יש ערך כלכלי רב ואם ניתן להגן עליהם הדבר מגדיל את ערכן ומשפר את היכולת של המיזם לגייס הון ומשקיעים.

     

  • באר שבע הוגדרה ע"י מספר גורמי מחקר בינ"ל כאחת מערי ההיי-טק של העתיד. ד"ר אסתר לוצאטו מסבירה – בשיחה משותפת עם יוסי שביט, מנכ"ל המאיץINNO-NEGEV - אילו עוגנים נבנו בעיר לתעשיית ההיי-טק, שיצרו מאסה קריטית לבניית אקו-סיסטם טכנולוגי: אקדמיה איכותית, חברות רב-לאומיות, אוכלוסייה צעירה, פארקים טכנולוגיים והעתקת מחנות צה"ל לנגב, לרבות יחידות העילית הטכנולוגיות של הצבא.

     

  • כולם רוצים להיות יזמים מצליחים ומתברר כי אין מחסום גיל. אבל מה באמת נדרש מבחינת תכונות האופי כדי להפוך ליזם? כיצד ניתן למנף את היתרונות של האקו-סיסטם הטכנולוגי שצמח כאן?

     

  • מהו הנכס המרכזי של חברות הזנק ישראליות שנמכרות בהצלחה לתאגידים עולמיים? ובכן לא מדובר במאגר לקוחות או בתזרים מזומנים. השיקול המרכזי מבחינת התאגידים הוא הטכנולוגיה החדשנית מוגנת הפטנט שמחזיק הסטארט-אפ באמתחתו. פטנט מהווה ראייה להגנה על הנכסים הטכנולוגיים, הוא מגדיל את הערך והמוניטין של החברה הנרכשת ומקטין את הסיכונים למשקיעים.

     

  • פורטפוליו של פטנטים הוא ישות דינאמית שנמצאת בהתפתחות מתמדת לאור השינויים בשוק. יש חשיבות בהמשך טיפוח הפטנטים גם לאחר הרישום. כיצד לנהל נכון את תיק הפטנטים כדי למנוע ירידת ערך? באילו פטנטים יש להשקיע ובאילו לא? כיצד מנהלים את המתח בין כמות לאיכות? ד"ר לוצאטו משיב.

  • בשוק תחרותי לא קל לאתר הזדמנויות עסקיות ולממש אותן ולא פעם הדבר מוביל להחמצה של רעיון טוב שיש לו ישימות טכנולוגית. כיצד פותרים את הבעיה? מסתייעים במומחים וביועצים מתאימים ומשתפים גם את השותפים בדילמות. ביחד אפשר להתמודד עם אתגרים כמו עיתוי היציאה לשוק, גיוס משקיעים ולקוחות, מסחור פטנטים ועוד.

     

  • קריירה בהיי-טק לא מיועדת רק לאנשי מחשוב ומתכנתים. ההיי-טק הוא תחום רחב שכולל ענפים רבים כמו ביומד, תקשורת, קלינטק, אנרגיה מתקדמת ותחומים רבים נוספים המציעים מגוון רחב של משרות ואפשרויות תעסוקה בתחומים כמו הנדסה ומדעי החיים.

     

  • אחד ההישגים הגדולים של האקו-סיסטם הטכנולוגי הישראלי הוא המערכת המשוכללת של הון סיכון, שצמחה כאן ותמכה בחדשנות הישראלית. אלא שמאז המשבר הכלכלי שפקד את העולם ובעיקר את ארה"ב, זרם ההשקעות הזרות הידלדל. על הממשלה להבטיח הסדרי מיסוי שיכניסו משקיעים חדשים לחברות ההיי-טק באמצעות תיקון חוק האנג'לים, לפתח כלי מימון חדשים ולשנות מהיסוד את הבירוקרטיה המסורבלת, שמציקה למשקיעים הזרים בהיי-טק הישראלי. במקביל, יהיה על הממשלה להאיץ את המכרזים להקמת חממות חדשות.

     

  • בכל חברה עסקית ומפעל תעשייתי קיימים רבדים רבים של המצאות, שיטות עבודה, ידע, פיתוחים, מוניטין ונאמנות לקוחות, אשר מהווים נכסים בלתי מוחשיים. חלק מהנכסים האלה, במידה והם מוגנים באמצעות פטנטים, מדגמים או סימני מסחר, מהווה קניין רוחני המעניק ערך רב לחברה. את הביטוי הברור ביותר לערך שמקנה קניין רוחני לחברה המחזיקה בו, ניתן לראות באקזיטים שביצעו חברות ההיי-טק הישראליות. הערכים הגבוהים ששולמו עבור אותן חברות לא התבססו על תזרים מזומנים, צבר לקוחות, או היקף מכירות, אלא על החדשנות הטכנולוגית המגולמת בקניין הרוחני שלהן.

     

הצטרפו אלינו בפייסבוק

צור קשר