• 073-226-2626
  • This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

אקטואליה

  • על רקע הודעת שר האוצר כי חברות הענק הטכנולוגיות (גוגל, פייסבוק, אמזון) ישלמו מס בישראל, מזהיר ד"ר כפיר לוצאטו מהפופוליזם ומה"עליהום" על חברות אלה שמפעילות בישראל כ-300 מרכזי פיתוח המעסיקים מאות אלפי ישראלים ותורמות תרומה חשובה לפיתוח ההיי-טק. פופוליזם זה עלול להביא לכריתת הענף שעליו כולנו יושבים ולהבריח חברות אלה למדינות אחרות המציעות תנאים מפתים.

     

  • הודו הפכה למעצמה של תרופות מזוייפות. תרופה לטיפול בצהבת נגיפית עולה בהודו 900 דולר לעומת 84 אלף דולר בארה"ב. מדובר בתעשייה שמגלגלת כספים אדירים ומחדדת את הפולמוס סביב ההגנה הפטנטית על תרופות. מצד אחד, הצורך להעניק הגנה פטנטית על תרופות שנדרשים משאבי עתק כדי לפתחן, אל מול הצורך להעניק תרופות מצילות חיים לאוכלוסיות שלמות במדינות המתפתחות.

     

  • עריכת פטנטים היא תחום מסובך ומקצועי מאוד. כתבתי את הספר כדי להנגיש לציבור הרחב ולצרכני השירות ידע בתחום", אומר ד"ר כפיר לוצאטו עם צאתו לאור של ספרו החדש "Fun With Patents".

    המטרה היא, מסביר ד"ר לוצאטו, היא להציג נושאים מרכזיים בתחום על מנת שצרכני השירות לא יהיו פאסיביים וידעו לשאול את השאלות הנכונות. רק באמצעות ידע אפשר להפיק יותר והחומר מונגש באמצעים שונים לפעמים גם באמצעות הומור.

  • ישראל קנתה לה מקום מכובד בתעשיית הסייבר העולמית. למעשה, אפשר לומר שישראל היא מעצמת סיבר עולמית. הדבר נובע לא מעט מהעבודה שמערכת הביטחון מכשירה ומטפחת הון אנושי ברמה גבוהה בתחומי הסייבר ובתחומים משיקים שאחר כך עושים את דרכם למערכת האזרחית. בעידן של תקשורת גלובלית בין מחשבים לנושא הסייבר חשיבות עצומה והטכנולוגיות והפתרונות שמיוצרים בישראל זוכים לביקוש עולמי.

     

  • למה בעצם אנחנו מתכוונים כשאנו אומרים "היי-טק"? מהם התחומים שנכללים במסגרת מושג זה ובעיקר מהם התנאים הדרושים להמשך שגשוגו של תחום היי-טק בישראל? הון אנושי, הכשרה מקצועית, אקדמיה איכותית, תעשייה ביטחונית ונוכחות חברות-לאומיות כאן בישראל, כל אלה הם חלק מהתשובה.

     

  • על רקע היוזמה של משרד החינוך לקדם לימודי חמש יחידות במתמטיקה, אומרת ד"ר אסתר לוצאטו כי היוזמה חשובה, אך הצלחה בלימודי מתמטיקה איננה המנבא היחיד לקידום תעשייה עתירת-ידע ויזמות מוצלחת וחדשנות טכנולוגית. יש משתנים רבים נוספים ובהם איכות ההון האנושי, תעשייה ביטחונית, מערכות תומכות וכיוצ"ב.

     

  •  

  •  

  •  

  • ד"ר אסתר לוצאטו משרטטת קווים לדמותו של ההיי-טק הישראלי ומתעכבת על העוגנים המרכזיים שהביאו לפריחתו: אקדמיה איכותית המייצרת הון אנושי משובח, מערכת הביטחון אשר ביחס לגודל שוק בולטת בזליגה של פיתוחים לשוק האזרחי ושורה של .תשתיות חשובות אחרות, שהפכו את ישראל לאומת הסטארט-אפ

     

  • בכל פעם שהכותרות מבשרות על אקזיט נוסף אנו מתבשמים מחדש בניחוחה של "אומת הסטארט-אפ". מוניטין זה מקנה לישראל יתרון כלכלי ורווח עסקי אך דימוי זה עלול להישחק עקב תחרות עזה בשווקים הבינ"ל. על המדינה מוטלת החובה לקדם את .תחומי היזמות והחדשנות הטכנולוגית ולהשתתף בסיכון היזמים

     

  • באר שבע הוגדרה ע"י מספר גורמי מחקר בינ"ל כאחת מערי ההיי-טק של העתיד. ד"ר אסתר לוצאטו מסבירה – בשיחה משותפת עם יוסי שביט, מנכ"ל המאיץINNO-NEGEV - אילו עוגנים נבנו בעיר לתעשיית ההיי-טק, שיצרו מאסה קריטית לבניית אקו-סיסטם טכנולוגי: אקדמיה איכותית, חברות רב-לאומיות, אוכלוסייה צעירה, פארקים טכנולוגיים והעתקת מחנות צה"ל לנגב, לרבות יחידות העילית הטכנולוגיות של הצבא.

     

  • אילו חידושים צפויים בתחום התרופות? ד"ר אסתר לוצאטו מבהירה, כי אנו מצויים בעיצומו של שינוי גדול בו מתחולל מעבר מתרופות המוניות לתרופות מותאמות-אישית המתבססות על ניתוח הפרופיל הגנטי של כל מטופל. הדבר יביא להקטנת תופעות הלוואי ולהגדלת יכולת הריפוי. עם זאת, המהלך יחייב את חברות התרופות לשנות את המודל העסקי שלהן.

     

  • בשיחה משותפת עם ד"ר אסתר לוצאטו, פרופ' רבקה כרמי, נשיאת אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מסבירה כיצד הפכה האוניברסיטה לעוגן חשוב של חדשנות טכנולוגית, באמצעות תשתיות של חינוך והדרכה בתוך ומחוץ לאוניברסיטה, תוך תמיכה בהקמת חברות הזנק, המפתחות טכנולוגיות פורצות דרך, ותוך קשר הדוק לתעשייה.

     

  • היקפו העצום של תקציב הביטחון, סדר גודל של כ-60 מיליארד שקלים בשנה, מעורר לא פעם תרעומת בציבור. אך כדאי לזכור שתקציב זה גם אחראי גם על צמיחתה של תעשיית היי-טק מפוארת. סביב מערכת הביטחון הישראלית התפתחה תעשייה ענקית בקנה מידה מקומי, המעסיקה עשרות אלפי עובדים במקצועות טכנולוגיים ואחראית גם על רבים מהסטארט-אפים הנפתחים כאן מידי שנה במגזר האזרחי. זליגת רעיונות והון אנושי מהמערכת הצבאית למערכת האזרחית היא אפוא מרכיב מרכזי בצמיחת ההיי-טק המקומי ומומלץ להמשיך ולטפח מערכת מפוארת זו.

     

  • בעקבות השינויים הטכנולוגיים ופריצות הדרך המדעיות, עולם הטיפול התרופתי עובר שינוי משמעותי. כך למשל, אנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה בטיפול בסרטן ושמה "אימונותרפיה". זוהי גישה טיפולית, שמנצלת את היכולת הטבעית של מערכת החיסון לזהות ולסלק תאים סרטניים. התרופות החדשות מנסות ומצליחות להחזיר למערכת החיסון את היכולת הטבעית שלה לזהות ולסלק את תאי הסרטן. 

     

  • מדפסות התלת-מימד עתידות לשנות לחלוטין את הדרך שבה אנו מייצרים וצורכים מוצרים. היום כבר מדובר על מדפסות בטווחי מחירים נמוכים, נגישים לקהל רחב, המובילות את המהפכה הצרכנית ומקדמות את הדמוקרטיזציה של תהליכי הייצור. האפשרויות הן בלתי מוגבלות ולמעשה מבחינה היתכנות פיזיקלית אין גבול למה שמכונות אלה יכולות לייצר. הדפסת תלת-מימד היא טכנולוגיה מפותחת ומודרנית, אשר ממשיכה להתקדם, להפוך לפופולארית ולעורר גלים גבוהים מאוד בעולם העיצוב התעשייתי בשנים האחרונות.

     

  • "האינטרנט של הדברים" הוא אחת המהפכות הגדולות שעומדותלשנות את חיי היום-יום שלנו, למרות שהיא עדיין איננה מורגשת באופן משמעותי.מדובר על השלב הבא באבולוציית האינטרנט, כאשר מכשירים רבים, שמשמשים אותנו בשגרתהיום-יום, יחוברו אל הרשת ויאפשרו תקשורת בינם לבין עצמים אחרים. זהו שוקבהתהוות ואין ספק שחלק ניכר מהפיתוחים הטכנולוגיים, שיאפשרו את החיבור ביןהמכשירים, יהיו מוגני פטנט. לישראל יש הרבה מה להציע לשוק זה בהיותה מעצמה שלסטארט-אפים קטנים ונישתיים האמונים על פיתוח תוכנה ותקשורת ויכולים להתברג היטבבמהפיכה זו.

     

  • מפת איומי הסייבר משתנה עם פיתוח וירוסים חדשים, שמתגברים על שיטות גילוי וחסימה שהיו בלתי-חדירות עד אתמול. פתרונות להגנה בפני התקפות סייבר הינם בעלי ערך רב ולכן יש לשקול על מה ומתי יש להגן בפטנט. חלק מהפתרונות הם קצרי מועד ועד למתן הפטנט כבר לא יהיו רלוונטיים, אך פתרונות רבים מהווים בסיס עליו יתקדם הפיתוח ויהיו רלוונטיים לכל הפחות למספר שנים. עם זאת, מתעוררת כאן דילמה הקשורה למידע שפרסום בקשת פטנט עלול לחשוף בפני האקרים. קיימות מספר אפשרויות להתמודד עם דילמה זו, אך ניתן לומר שבחירה נכונה של ההמצאה הרלוונטית לפיתוח מסויים, ודרך הצגתה, יכולים לפתור חלק נכבד מההתלבטות.

     

  • משקיעים, זה לא סוד, אוהבים יציבות. ישראל הפכה בעשורים האחרונים למדינה שמייצרת אי וודאות רבה למשקיעים המקומיים והזרים. הרגולטורים משנים את טעמם בסוגיות קריטיות. שינוי כללי המשחק במהלך המשחק הוא איתות לא בריא למשקיעים וחבל שהרגולטורים שלנו לא משננים את האמרה "סוף מעשה במחשבה תחילה". קשה מאוד בתנאים בלתי יציבים אלה לתכנן, לחשוב לטווח ארוך ולהשקיע והדבר פוגע ישירות בצמיחה. המשק הישראלי חייב לפעול בתנאי וודאות. הגיעה השעה לחשוב על רפורמה פוליטית מקיפה לא רק כדי להקנות יציבות למדינה, אלא גם כדי להבטיח כאן צמיחה רצופה.

     

הצטרפו אלינו בפייסבוק

צור קשר