דו"חות מצב על הקניין הרוחני בישראל

דו"ח החדשנות הטכנולוגית הלאומי 2015-2016

 

מזה למעלה מעשור שקבוצת לוצאטו מפיקה דוחות לאומיים בנושאי קניין רוחני, היי-טק וחדשנות טכנולוגית. כמי שדרכה נבחנות טכנולוגיות חדשות רבות, בטרם יציאתן לשוק, שמנו לנו למטרה לשקף את מכלול הנתונים והתובנות העולים מהשטח אודות החדשנות הטכנולוגית בישראל, וזאת כחלק מהמחוייבות החברתית-ציבורית שלנו, שהיא מאבני היסוד הערכיים של הפירמה.

ההנחה המובלעת בדוח זה היא שקניין רוחני וחדשנות טכנולוגית הם שני צדדים של אותו מטבע. הקניין הרוחני מנבא את החדשנות הטכנולוגית ובה בעת משקף אותה.

מהנתונים עולה תמונה מעורבת - מצד אחד ההיי-טק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה. השנים 2014-2015 היו שנים טובות מאוד להיי-טק הישראלי, עם נתוני שיא בתחום גיוס ההון והאקזיטים, כאשר הנתונים הראשוניים על שנת 2016 מלמדים שמגמה זו נמשכת. אך ברקע מסתמנים כמה אתגרים לא פשוטים ובהם מחסור חמור במהנדסים, שיהוו את הדור הבא של היזמים והממציאים, תוך עלייה דרמטי בשכרם של המועסקים בהיי-טק. לצד זה בולטת ירידה מסויימת בהקצאה הלאומית למו"פ, כאשר ברקע חלה עלייה בהשקעות במו"פ של מדינות המתחרות בישראל. נתון נוסף העולה מהנתונים הוא נסיגה בכל הקשור להיקף בקשות פטנט בינ"ל (PCT) שמקורן בישראל. מגמה זו נמשכת כבר כמה שנים ברציפות ויש בה כדי להדאיג, בפרט כאשר הקניין הרוחני הוא מנבא של החדשנות הטכנולוגית, כאמור.

The Israel Annual National Report 2013-2014
       
 
 

The Israel Annual National Report 2013-2014 (English Only)

In this era of the global information economy, intellectual property is considered the most important resource possessed by corporations, companies and countries. This resource is not only an expression of technological innovation, but also reflects the core economic activity of the post-industrial, developed countries, which rely on intellectual assets (patents, trademarks, designs, knowledge, reputation, consumer loyalty, etc.) more than on tangible assets in developing their relative advantage.

Various studies have shown that in developed countries, intellectual property plays a decisive role in generating national wealth. In these countries, product from intellectual property amounts to $354,000 per capita, compared to $76,000 per capita from manufacturing and just $9,500 per capita from natural resources. In other words, the pace of technological development has transformed the relative edge based on intellectual property into a key component of the economy.

Over the past three decades, Israel underwent a fundamental economic revolution unprecedented in scale. At its heart was a transition from a closed, centralized economy, with a large public sector and a burdensome tax regime to an open and competitive market economy that attracts foreign investment and successfully integrates into global financial markets. At the same time, Israel altered the makeup of its economy, shifting its center of gravity from a labor-intensive industrial manufacturing economy to a knowledge-intensive economy based on technological innovation. The result was the creation of a thriving high-tech industry, especially in software, Internet and telecommunications. The term “Startup Nation” to describe Israel is a reflection of a mix of unrelenting entrepreneurship, groundbreaking creative talent, impressive fundraising capabilities and an intense desire to succeed.

דו"ח הקניין הרוחני הלאומי - תמונת מצב ומגמות 2012

בעידן כלכלת המידע הגלובלית הקניין הרוחני נחשב למשאב החשוב ביותר הנמצא ברשותם של תאגידים, חברות ומדינות. משאב זה לא רק מבטא את החדשנות הטכנולוגית, אלא גם משקף את ליבת הפעילות הכלכלית של המדינות המפותחות, הפוסט-תעשייתיות, הנשענות על נכסים אינטלקטואליים (פטנטים, סימני מסחר, עיצובים, ידע, מוניטין, נאמנות צרכנים וכו') יותר מאשר על נכסים מוחשיים בפיתוח היתרון היחסי שלהן. ממחקרים שונים עולה, כי במדינות המפותחות לקניין הרוחני יש תפקיד מכריע בייצור העושר הלאומי. במדינות אלה התוצר מהקניין הרוחני עומד על 354 אלף דולר לנפש, לעומת 76 אלף דולר לנפש מהמערך היצרני ו 9,500- דולר לנפש בלבד ממשאבים טבעיים. במילים אחרות, קצב ההתפתחות הטכנולוגי הפך את היתרון היחסי המבוסס קניין רוחני למרכיב מרכזי בכלכלה.

עבור ישראל, שיתרונה היחסי נשען על ההון האנושי, וכמי שמייצגת כלכלה מוטת חדשנות טכנולוגית, הקניין הרוחני הוא בבחינת משאב אסטרטגי לאומי. נגזר מכך שפיתוחו, שימורו ומינופו הם בבחינת אינטרס ישראלי מובהק. באותו האופן, יצירת אקלים תומך חדשנות, הן עבור ממציאים וחוקרים מקומיים והן עבור חברות רב- לאומיות - המקימות בישראל מרכזי פיתוח - היא בבחינת הכרח קיומי ממש.

ישראל השלימה בשלושת העשורים האחרונים מהפך כלכלי חסר תקדים בהיקפו ובמהותו, שעיקרו מעבר מכלכלה ריכוזית סגורה, עם מגזר ציבורי גדול ונטל מס מעיק לכלכלת שוק פתוחה ותחרותית, המושכת השקעות זרות ומשתלבת בהצלחה בתהליכי הגלובליזציה של השווקים הפיננסיים הבין-לאומיים. בד בבד, ישראל שינתה את תמהיל כלכלתה, תוך הסטת מרכז הכובד מכלכלת ייצור תעשייתי, עתירת ידים עובדות, לכלכלה עתירת ידע המבוססת על פיתוח חדשנות טכנולוגית, דבר שהביא ליצירת תעשיית היי-טק משגשת, במיוחד בתחומי התוכנה, האינטרנט והטלקומוניקציה. הכינוי "אומת הסטרט-אפ", שדבק בישראל, בא לבטא את השילוב בין יזמות בלתי נלאית, כושר אמצאה פורץ גבולות, יכולות גיוס הון מרשימה ודחף עז להצלחה.

דו
       
 
 

דו"חות מצב על הקניין הרוחני בישראל

הצטרפו אלינו בפייסבוק

צור קשר