קניין רוחני חוק | קניין רוחני בישראל - עורכי פטנטים לוצאטו את לוצאטו
  • תחומי עיסוק
  • קניין רוחני

משטר הקניין הרוחני בישראל: תפוקות , רגולציה וסביבת עבודה

קניין רוחני הוא שם קיבוצי לזכויות משפטיות בנכסים לא-מוחשיים שהם פרי יצירתו של אדם, כגון אמצאות, יצירות, עיצובים, מוניטין ועוד. ההגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני מתייחסת ליצירה האינטלקטואלית כשלעצמה ולא למושא היצירה. למשל, היא לא מתייחסת למכונה הפיזית אשר יוצרה לפי האמצאה, אלא לאמצאה כשלעצמה, שהיא פרי המאמץ החשיבתי של הממציא ואשר על פיה נבנתה אותה מכונה.

דיני הקניין הרוחני מקנים בלעדיות לממציא האמצאה למשך פרק זמן המוגדר בחוק ונועדו לתמרץ יצירה, פיתוח טכנולוגי, מחקר והעשרת החברה, תוך שמירה על האיזון שבין הענקת זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים, לבין אינטרסים משפטיים, חברתיים, וכלכליים שונים.

חלק מזכויות הקניין הרוחני (פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור) טעונות רישום, אשר מתבצע בארץ על-ידי רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. בארצות אחרות, דוגמת ארצות הברית, ניתן לרשום זכויות נוספות, כגון זכויות יוצרים. כל בקשה לרישום עוברת בחינה פורמלית ומהותית, שנועדו לבדוק האם נשוא הבקשה עומד בתנאים ספציפיים הקבועים בחקיקה ובאמנות בין-לאומיות שישראל חתומה עליהן.

לבעל הקניין הרוחני ניתנת הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו, כולל אפשרות מכירתו, וכן הוא זוכה להגנה חוקית כנגד ניצול, או העתקה של אמצאתו, או יצירתו, על-ידי אחרים. מנגד, כלל הציבור זוכה לחשיפה ליצירות חדשות ולמוצרים חדשניים.

מרכיב מרכזי בכלכלת הידע

בעידן כלכלת המידע הגלובלית הקניין הרוחני נחשב למשאב החשוב ביותר הנמצא ברשותם של תאגידים, חברות ומדינות. משאב זה לא רק מבטא את החדשנות הטכנולוגית, אלא גם משקף את ליבת הפעילות הכלכלית של המדינות המפותחות, הפוסט-תעשייתיות, הנשענות על נכסים אינטלקטואליים (פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, ידע, מוניטין, נאמנות צרכנים וכיוצ"ב) יותר מאשר על נכסים מוחשיים בפיתוח היתרון היחסי שלהן.

ממחקרים שונים שנעשו עולה, כי במדינות המפותחות לקניין הרוחני יש תפקיד מכריע בייצור העושר הלאומי. במדינות אלה התוצר מקניין רוחני עומד על 354 אלף דולר לנפש, לעומת 76 אלף דולר לנפש מהמערך היצרני ו-9,500 דולר לנפש בלבד ממשאבים טבעיים. במילים אחרות, קצב ההתפתחות הטכנולוגי הפך את היתרון היחסי מבוסס קניין רוחני למרכיב מרכזי בכלכלה.

קצב ההתפתחות הטכנולוגי המואץ משנה באופן דרמטי את כללי המשחק בתחומים רבים, מכלכלה וחברה ועד יחסים בין-אישיים. בכל הטכנולוגיות החדשות - מאינטרנט של הדברים ועד רובוטיקה, מענן דרך סייבר ועד פינטק, ממכוניות אוטונומיות דרך "בית חכם" וערים חכמות, שלא לדבר על רפואה דיגיטלית המשלבת בתוכה מספר התמחויות - נודע לקניין רוחני תפקיד קריטי, כאשר ההגנה הפטנטית על ההמצאות מעודדת ומטפחת יזמות, מחקר ופיתוח ומינוף מסחרי.

איך אפשר לעזור לך?

"לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים" הוא אחד ממשרדי עורכי הפטנטים המובילים בישראל בתחום הקניין הרוחני, המתמחה בפטנטים, סימני מסחר ומדגמים. לפירמה היסטוריה ארוכה ומסורת משפחתית בתחום הקניין הרוחני והיא מילאה תפקיד חשוב בתרבות החדשנות הישראלית. המשרד מספק שירותי הגנה על קניין רוחני לתאגידים עסקיים, חברות פרטיות, גופים בסקטור הציבורי, אקדמיה, יזמים, חברות הזנק ועוד.

משטר הקניין הרוחני בישראל

התפתחויות ושינויים אלה בולטים במיוחד בישראל, שהפכה למוקד של חדשנות טכנולוגית עולמית במגוון תחומים. עבור ישראל יש חשיבות מיוחדת בשימור ובטיפוח הקניין הרוחני, אשר לצד ההון האנושי מהווים את שני צידי מטבע החדשנות הטכנולוגית שלה.

ישראל צמצמה בשנים האחרונות את הפערים בינה לבין המדינות המפותחות בכל הקשור למשטר הקניין הרוחני. היא עסקה בשנים אלה בהתאמת סביבת העבודה החוקית-משפטית והרגולטורית-ביורוקרטית לסטנדרטים המקובלים בעולם בתחום זה. הן ביחס לשמירת זכויות קניין רוחני וזכויות יוצרים והן ביחס לשיטות ותהליכי עבודה, תוך התאמת מלאה של הדין הפנימי למשפט הבין-לאומי בכל הקשור לקניין רוחני.

מאמץ זה התבקש לאור הצטרפות ישראל לשורה של אמנות בינ"ל, ובמיוחד נוכח הצטרפותה לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) . תהליך זה עודנו נמשך והכיוון אליו חותרת ישראל הוא ברור - הרחבת ההגנה והאכיפה של זכויות הקניין הרוחני של ממציאים ומפתחי חדשנות הטכנולוגית. מה שחסר עדיין בישראל, כך נראה, הוא גישה אקטיבית ואגרסיבית יותר של הגנה על נכסי הקניין רוחני.

בעניין זה אפשר ללמוד מניסיונם של אחרים. הכלכלות המובילות בעולם המערבי, כמו ארה"ב ויפן, אימצו בשעתן רפורמות מרחיקות לכת, אשר נוהלו וקודמו באופן ישיר על-ידי ראשי המדינה במדינות אלו, וזאת על מנת להתגבר על כל סחבת בירוקרטית בדרך למינוף נכסי הקניין הרוחני שברשותן. בארה"ב הוקם על-ידי הנשיא כוח משימה לבדיקת נושא הקניין הרוחני וביפן הנושא הועבר לאחריותו הישירה של ראש הממשלה. גם האיחוד האירופי והמדינות החברות בו מצאו לנכון להתייחס ביתר רצינות לנושא אכיפת זכויות הקניין הרוחני ובשעתו פורסמה דירקטיבה המכילה הנחיות למדינות האיחוד כיצד לקדם את נושא האכיפה של זכויות קניין רוחני.

חשיבות הקניין הרוחני לא נעלמה גם מעיניהם של המדינות המתפתחות. סין, למשל, אשר נודעה במשך שנים כגן עדן לזייפנים, החלה בנקיטת שורה של צעדים לבלימת התופעה וליצירת משטר קניין רוחני המאפשר למשקיעים מבחוץ לבצע העברת טכנולוגיה ללא חשש מהעתקה או מזיוף. לפני סין עוד עומדת דרך ארוכה בכל הקשור לאכיפת החוק ולמניעת פיראטיות וזיופים, אשר גורמים לנזקים כלכליים כבדים לחברות הרב-לאומיות ולמדינות המייצאות לסין.

מינוף אקטיבי של נכסי הקניין הרוחני

השלב הבא שאליו ישראל נדרשת להגיע הוא מינוף אקטיבי של נכסי הקניין הרוחני שברשותה. אחת ההמלצות המרכזיות העולות משורה של דוחות מקצועיים היא לקדם ולמנף את הנכסים הבלתי מוחשיים שעומדים לרשות המדינה (המצויים בין כותלי האוניברסיטאות, בתי החולים הממשלתיים, מערכת הביטחון, התעשייה ועוד).

ישראל כמדינה מובילה מבחינה טכנולוגית ומדעית, אשר מייצאת ידע וטכנולוגיה בעסקאות ענק לחברות בין-לאומיות מובילות, כמו גם למדינות מתפתחות, חייבת להעמיד את הטיפול בנושא הקניין הרוחני במדינת ישראל במקום הראוי לו בסדר העדיפות הלאומי. טיפול נכון בנכסים האינטלקטואליים המיוצרים בסקטור העסקי והציבורי הוא מנוע צמיחה מרכזי בכלכלה בת ימינו. הוא יביאו לגידול בהכנסות המדינה, לשימור מוחות, לתוספת מקומות עבודה, ולחיזוק קשרי החוץ של המדינה, כמו גם למוניטין הבינ"ל שלה.

אמנות בינ"ל בתחום הקניין הרוחני

אמנת פריז

אמנת פריז להגנה על נכסים תעשייתיים (1883) היא האמנה המקובלת ביותר להגנה על קניין רוחני. אחת התוצאות המשמעותיות ביותר של אמנת פריז היא זכותם של הממציאים לדרוש קדימות בכל המדינות החברות באמנה מתאריך הגשת הבקשה. הזכות לקדימות לא מתקיימת לזמן בלתי מוגבל. במקרה של מדגם תעשייתי או סימני מסחר, למגישים יש שישה חודשים להגשת בקשה במשרד פטנטים אחר ובמקרה של פטנטים, יש להם 12 חודשים לכך.

קדימות או "דין הקדימה" (Priority) הוא אחד האספקטים המשמעותיים בדיני הקניין הרוחני. הוא מאפשר למבקש בקשת בכורה של פטנט, מדגם, או סימן מסחר במדינה החברה באמנת פריז, לחשוף את האמצאה, עיצוב המוצר, או הלוגו בציבור לפרק זמן מסויים, מבלי לחשוש כי באותו פרק הזמן אדם אחר יעתיק אותם ויקדים להגיש לפניו בקשה לרישומם במדינה או במדינות אחרות בחו"ל החברות באמנה זו (מעל 170 מדינות), ובכך ליצור יתרון שיווקי, מסחרי, ומשפטי לא הוגנים. כאמור, בהתאם להוראות אמנת פריז, למגיש בקשת בכורה לפטנט, יש זכות קדימה בת 12 חודשים להגיש בקשת פטנט מקבילה באחת ממדינות אמנת פריז, אשר תאריך תוקפה לא יהיה מועד הגשתה בפועל באותה מדינה, אלא מועד הגשת בקשת הבכורה. עיקרון זה חל גם לגבי בקשות מדגמים לתקופה של שישה חודשים, ולגבי סימני מסחר לתקופה של שישה חודשים גם כן.

PCT

אמנה זו (Patent Cooperation Treaty) מאפשרת להאריך את תקופת דין הקדימה לפטנטים בת 12 החודשים שלפי אמנת פריז, ל- 30 (ולעיתים 31) חודשים בסך הכל, לגבי אותן מדינות החברות באמנת פריז, והחתומות גם על אמנת ה- PCT (מעל 140 מדינות). בתקופה זו של כשנה וחצי (המכונה "השלב הבין-לאומי"), ניתן לקבל דו"ח חיפוש וחוות דעת, המלמדים רבות על החולשות והחוזקות של בקשת הפטנט, ומאפשרים את תיקון הבקשה לפני תום השלב הבין-לאומי והמעבר לשלב המדינתי, שהינו שלב רישום הבקשה בשאר מדינות העולם הנבחרות.

פרוטוקול מדריד

פרוטוקול מדריד הינה אמנה המאפשרת לבעלי סימני מסחר מקומיים החברים באמנה (יותר מ- 80 מדינות חברות), להגיש בקשות סימן מסחר מקבילות בין-לאומיות בכל יתר מדינות האמנה, באמצעות טופס בקשה אחד, ובתשלום אגרות מופחתות.

אמנת ניס

אמנה זו עוסקת בסיווג של סימני מסחר לפי 34 סיווגים שונים של מוצרים ו- 11 סיווגים נוספים של שירותים, ובסך הכל 45 סיווגים. ישראל הצטרפה לאמנה זו בשנת 1961.

אמנת ברן

האמנה המרכזית להגנת זכויות יוצרים. הוראות אמנה זו קובעות איסור על העתקה או תרגום של יצירה בלי רשות ממחברה, איסור על העתקתה בלי רשותו מלבד לשימוש הוגן, איסור על שידור, הקרנה או הקראה פומבית של היצירה בלי מתן רשות, כמו גם על שינוי, עיבוד או סילוף שלה.

הסכם טריפס (TRIPS TRADE RELATED ASPECTS OF INTELLECTUAL PROPERTY RIGHTS

הסכם קניין רוחני בין מדינות ארגון הסחר העולמי (הכולל יותר מ- 150 מדינות), שנכנס לתוקפו בשנת 1995. הצטרפות של מדינה לארגון זה הופכת אותה באופן אוטומטי גם כצד להסכם טריפס. הוראות הסכם זה יצרו מכנה משותף לדיני הקניין הרוחני במדינות החברות באמנה זו, ועל מדינות אלה היה לאמץ את ההוראות המוסכמות לדינים הפנימיים שלהן בתוך תקופות שנקבעו.

הצטרפות ישראל לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD)

לאחר 15 שנים של מו"מ צורפה ישראל בספטמבר 2010 לארגון היוקרתי לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי. היה זה שיאו של מאמץ ישראלי ממוקד, שהוגדר כיעד אסטרטגי בהחלטת ממשלת ישראל משנת 2000.

ארגון ה- OECD מאגד בתוכו את המדינות בעלות הכלכלות המפותחות בעולם ומטרתו להגביר את שיתוף הפעולה בין המדינות, תוך עמידה בסטנדרטים כלכליים בין-לאומיים. ארגון זה מציב סטנדרטים גבוהים בכל הקשור לשמירה, פיקוח ובקרה על קיום זכויות קניין רוחני. למעשה, אחד התנאים להצטרפות ישראל לארגון היה סגירת הפערים בתחום זה מצד ישראל. מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, שביקר בישראל בינואר 2010, דיבר על נושא הקניין הרוחני כעל אחד משלוש בעיות שעיכבו את הצטרפות ישראל לארגון.

הצטרפותה של ישראל לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי מהווים אבן דרך חשובה בהשתלבותה בכלכלה הגלובלית, ומבטאת את מחוייבותה של ישראל לעמוד בסטנדרטים בין-לאומיים מתקדמים, לרבות בתחום הקניין הרוחני.

הגברת משטר האכיפה כנגד זיופים והברחות

בעולם הרחב בוצעה בשנים האחרונות החמרה רבתי בעונשים המוטלים על מבריחים של מוצרים מפרי קניין רוחני. באירופה, למשל, נחקק חוק, אשר מטרתו לשפר את המלחמה בהפרות קניין רוחני. החוק הרחיב עד מאוד את סמכויות אנשי המכס האירופיים ואיפשר להם לפעול באופן עצמאי וללא דרישה מחברה כלשהי אשר זכויותיה נפגעו, כביכול.

בשנת 1995, בעקבות ההסכם שהקים את ארגון הסחר העולמי והצטרפות ישראל אליו, התחייבה המדינה להתאים, עד סוף שנת 1999, את חוקיה לדרישות המוגדרות בהסכם ה"טריפס" הדן בהיבטים הקשורים לזכויות בקניין רוחני. בעקבות זאת תוקן החוק ונערך שינוי מקיף בחקיקת הקניין הרוחני (אך עדיין לא בפקודת המכס). הרציונל שמאחורי התיקון היה להסיר קשיים העשויים להתעורר במסחר הבין-לאומי בעניין זכויות בקניין רוחני וזאת בשים לב לצורך לתת הגנה לזכויות הקניין הרוחני מחד גיסא, והצורך להבטיח שהאמצעים לאכיפת ההגנה על זכויות אלה לא יפגעו במסחר הבין-לאומי, מאידך גיסא. למעשה, החוק בא ליישם את רוב התיקונים הדרושים לפי הסכם הטריפס וכאמור, בעקבות התיקון לחוק זו בא תיקון מקיף בחקיקה העוסקת בקניין רוחני. אחר כך בא השינוי לפקודת המכס, על ידי הוספת תיקונים וסמכויות שונות לעובדי מנהל המכס.

השינויים בחקיקה ובסמכויות אנשי המכס נתנו בידי בעלי זכויות הקניין הרוחני כלים להתמודד עם מפרי זכויותיהם. נפתחה בפניהם דרך חדשה להילחם במפרי הזכויות. למשל, ניתנה בידם האפשרות לפנות למנהל המכס ולהודיעו אודות ההפרה, ואם זה משתכנע, מתוך ראיות שבעל הזכות מניח בפניו, בקיומה של הפרה לכאורה של הזכות, כי אז בידו לראות את היבוא כיבוא אסור. למוכסים במכס ניתנה סמכות לעכב טובין, אם קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים או הפרת זכות בסימן מסחר.

הגברת משטר האכיפה כנגד זיופים והברחות של סחורות מזוייפות חייב הענקת סמכויות בשטח לעובדי המכס. בשוטף, עובדי מנהל המכס אוכפים את תנאי חוקיות היבוא והיצוא, עוסקים במניעת פעולות בלתי חוקיות (הונאות, סמים, הלבנת הון, קניין רוחני), ומפקחים על כלל היבוא אל ישראל והיצוא ממנה. אחת מסמכויותיה של רשות המכס היא לתפוס טובין ששימשו לביצוע עבירה, או שנחשדים ככאלה, לרבות עבירות בתחום הקניין הרוחני.

למידע נוסף ועידכונים הרשם לניוזלטר

מייל לא חוקי

צור קשר

סניף ראשי

סניף ת"א

WeWork

פרטי קשר