פטנטים בביוטק - עורכי פטנטים לוצאטו את לוצאטו
  • תחומי עיסוק
  • פטנטים בביוטק

פטנטים בביוטק

הקניין הרוחני עשוי לקבוע את הצלחתו או אי-הצלחתו של פיתוח בתחום מדעי החיים, שכן ללא הגנה פטנטית על המוצר, או הפרוייקט, איש לא ישקיע בפיתוחם. עניין זה מקבל משנה תוקף ככל שהפרוייקט מתקדם לעבר אישורים רגולטוריים והמשקיעים הראשוניים בו שואפים לשלב בו שותף אסטרטגי.

הואיל ומשך הפיתוח הוא ארוך חייבים לתכנן את אסטרטגיית הקניין הרוחני כך שכאשר ההמצאה תהפוך למוצר היא עדיין תיהנה מהגנה משפטית נאותה ולמשך זמן סביר נוסף. הדבר מחייב מדיניות של "אפס שגיאות" ומחייב את המשקיע לבדוק שאכן כך נעשה וזאת במהלך בדיקת הנאותות שלפני ההשקעה.

מוצרים שעברו את מרוץ המכשולים הרגולטורי והתעשייתי טומנים בחובם פוטנציאל כלכלי גדול במיוחד. מוצרים המוגנים פטנט הם בעלי ערך מוסף ממשי מבחינה כלכלית ומקלים את יכולת החדירה אל השוק, וישנן חברות המבוססות מחקר ופיתוח התלויות באופן מוחלט בהגנה נאותה על זכויות קניין רוחני. למעשה, הקניין הרוחני של חברה בתחום הביוטכנולוגיה הוא, לעיתים קרובות, הקובע אם חברה תמצא משקיעים, תתפתח ותצליח.

איך אפשר לעזור לך?

ב"לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים" נצבר מוניטין רב וידע מעמיק בתחום הביוטק, באמצעות עבודה עם מרבית תעשיית הפארמה המובילה ובעולם. צוות הפירמה ניחן ברגישות יוצאת דופן לצרכי הלקוחות ומסייע להם, למן השלבים הראשוניים של פיתוח המוצר, כדי להבטיח את זכויות הקניין הרוחני ולאורך כל תהליך הפיתוח עד למוצר מוגמר. כן עוסק הצוות בגיבוש ובעיצוב אסטרטגיית הקניין הרוחני בתעשיית מדעי החיים. עורכי הפטנטים בלוצאטו, בעלי מומחיות התחום הכימיה, הפרמצבטיקה, והביוטכנולוגיה יאפשרו לך להגן על החידושים שלך בזמן.

הביוטק בישראל

לישראל נתוני פתיחה מרשימים המקנים לה יתרון יחסי משמעותי בתחום מדעי החיים והביוטכנולוגיה. הבסיס המרכזי ליתרון היחסי הישראלי הוא פוטנציאל ההון האנושי. ישראל ממוקמת במקום השלישי בקרב מדינות ה-OECD בשיעור בעלי תואר אקדמי, כאשר 47% מקבוצת הגיל הרלוונטית (גילאי 25 עד 64) בישראל הינם בעלי תואר אקדמי, בהשוואה ל- 33% בממוצע במדינות ה-OECD. נתח משמעותי מאקדמאים אלו הם בעלי תארים רלוונטיים לתחומי הביוטק: כ-40% ממסיימי תארי דוקטורט בישראל עושים זאת בתחומי המדע, לעומת 24% בלבד בממוצע ב-OECD.

היתרון היחסי הישראלי בא לידי ביטוי גם במצויינות אקדמית, שהינה בעלת משמעות חשובה בתחומי מחקר אלה. ישראל הינה מהמובילות בעולם, יחסית לגודלה, בפרסומים במדעי החיים, והאוניברסיטאות הישראליות הינן בעלות דירוגים גבוהים במדדי הדירוג העולמיים.

היתרון היחסי הישראלי בתחומי הביוטכנולוגיה אינו נשאר רק באקדמיה. הוא בא לידי מימוש בהיקף פעילות מרשים של חברות מו"פ בתחומי הביוטכנולוגיה. בישראל פועלות כיום כ-260 חברות הממוקדות בתחומי הביוטכנולוגיה, מתוכן 220 חברות ישראליות וכ-40 חברות זרות, והיא ממוקמת במקום החמישי בקרב מדינות ה-OECD במספר חברות בתחום ביחס לתוצר. לשם השוואה, בארה"ב, שהכלכלה שלה גדולה פי-60 ביחס לישראל במונחי תוצר, פועלות רק פי-9 חברות, כ-2,200, שעיסוקן ממוקד בתחומי הביוטכנולוגיה. בנוסף, פועלות בארה"ב כ-4,000 חברות נוספות הפועלות במגוון תחומים, הכולל גם את תחום הביוטכנולוגיה.

היקף ההשקעה במו"פ עסקי בתחומי הביוטכנולוגיה בישראל, אף הוא מהמובילים בעולם. היקף ההשקעה השנתי במו"פ בתחומי הביוטכנולוגיה הינו כ-400 מיליון דולר, וישראל ממוקמת במקום החמישי בעולם במונחי השקעה במו"פ עסקי בביוטכנולוגיה, ביחס לתוצר.

השילוב של יתרון בהון האנושי, מספר רב יחסית של חברות העוסקות בפיתוח בענף והשקעה יחסית גבוהה במו"פ, מניב פירות, שבאים לידי ביטוי בשיעור גבוה של פטנטים בתחומי הביוטכנולוגיה של חברות ישראליות. על-פי מדד היתרון היחסי בתחום הפטנטים של ה-OECD, המודד את שיעור הפטנטים בתחומי הביוטכנולוגיה, בהשוואה לשיעור הפטנטים הכולל של כל מדינה, ישראל ממוקמת במקום ה-9 מתוך 33 מדינות ה-OECD. מדד היתרון היחסי של ישראל עומד על 1.5 בתחומי הביוטכנולוגיה, קרוב מאוד למדד של ארה"ב העומד על 1.6. ישראל הינה במקום השני במדינות ה-OECD במספר פטנטים בתחומי הביוטכנולוגיה לדולר תוצר, לאחר דנמרק.

אשכול ביוטק בירושלים

ירושלים נזכרת בדרך כלל בשיח הציבורי-תקשורתי בהקשרים פוליטיים ודתיים. שיח זה, שהוא רווי אמוציות, נוטה לטשטש את העובדה שהעיר היא גם מוקד מטרופוליני של כלכלה ותעסוקה. אחרי הכל, ירושלים היא העיר הגדולה בישראל ויש בה כמה עוגנים כלכליים-תעסוקתיים מרכזיים, שמנקזים אליהם כוח אדם והשקעות. אחד הבולטים שבהם הוא תחום מדעי החיים, שנחשב למנוע צמיחה כלכלי מרכזי של הבירה.

לירושלים יש כיום מספר יתרונות מובהקים בתחום מדעי החיים. בעיר פועלים כמה וכמה מוסדות השכלה גבוהה, מרכזיים רפואיים ומתחמים, שמרכזים פעילות ניכרת בתחום המו"פ בביומד. בראש ובראשונה, האוניברסיטה העברית - המובילה בתחום הביוטק בישראל וחולשת על 43% מהחקר בתחום - וכן המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה והמרכז הרפואי שערי צדק, שני מרכזים רפואיים מובילים ובעלי מוניטין. בירושלים יש גם שלוש מכללות טכנולוגיות - המכללה להנדסה (JCE), מכון לב (JCT) ומכללת הדסה - וכן אקדמיה לעיצוב, בצלאל, אשר בוגריו תורמים תרומה חשובה לעיצוב מוצרים רפואיים ומיכשור רפואי.

לצד כל אלה פועלים בהר חוצבים ובעטרות עשרות חברות פארמה וביומד, ביניהן טבע, רפא, מדינול, אומריקס, קובידיאן, סיגמא, ביו-לאב, פרמנטק. בסך הכל מועסקים בעיר כ-32,000 איש בתחום הרפואה ומדעי החיים -14% מכוח העבודה בירושלים. נזכיר, כי בקמפוס עין כרם פועל מתחם שמיועד כל כולו לפעילות חברות ביומד, תוך שיתוף פעולה עם האוניברסיטה והדסה. זהו הפארק הביוטכנולוגי בירושלים (JBP) הנמצא היום בתנופה מחודשת. כל אלה יחדיו מהווים יתרון שהוא ייחודי לירושלים בתחום הביו-רפואי.

למידע נוסף ועידכונים הרשם לניוזלטר

מייל לא חוקי

צור קשר

סניף ראשי

סניף ת"א

WeWork

פרטי קשר