• 073-226-2626
  • This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

אנשי מפתח

ד"ר כפיר לוצאטו
kfirl@luzzatto.co.il

ד"ר כפיר לוצאטו, נשיא קבוצת לוצאטו, הוא דור רביעי לעורכי פטנטים ומבכירי עורכי הפטנטים בישראל. הפירמה שהוא מנהל נוסדה באיטליה על-ידי אבי-סבו ב-1869 והועתקה לישראל לפני כ-40 שנה. כפיר בעל תואר דוקטור בהנדסה כימית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשמש כמרצה-אורח במוסדות אקדמיים שונים בנושאים הקשורים לקניין רוחני וטכנולוגיה.

ד"ר אסתר לוצאטו
חיים צ'ציק

יכול לעניין אותך

קריאה נוספת

פטנטים

"לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים" עוסקת בהליכי רישום פטנטים, בארץ ובעולם, ובעריכת פטנטים בכל התחומים, עבור לקוחותיה בארץ ובחו"ל. פעילות זו כוללת בין היתר: מתן חוות דעת ראשונית בנוגע לניתוח שאלות של כשירות המצאות לפטנט, בניית אסטרטגיית חיפוש וניתוח תוצאות החיפוש. כמו כן כוללת הפעילות עריכת בקשות פטנט, הגשת בקשות לרישום פטנט וטיפול בבחינה של בקשות פטנט בארץ ובעולם.

חוק הפטנטים הישראלי מגן על כל הממציאים המבקשים לרשום פטנט, ללא קשר למוצאם או לארץ מוצאם. ההגנה על פטנטים בישראל תקפה למשך עשרים שנה. ישראל היא מדינה מוסמכת לפי אמנת פריז והאמנה לשיתוף פעולה לענייני פטנטים (PTC). בשנת 2009, זכתה ישראל למעמד של רשות חיפוש בין לאומית והוענקה לה הסמכות לבצע חיפוש פטנטים בין לאומי למבקשים בהתאם לאמנה לשיתוף פעולה לענייני פטנטים, וגם למעמד של רשות בחינה ראשונית, מעמד המגדיר את משרד הפטנטים הישראלי כאחד המשרדים המוסמכים לבצע בחינה ראשונית לבקשות PTC.

בינואר 2014, הצטרפה ישראל להסדר התביעה לקבלת רישום מהיר של פטנט (GPPT). ההסדר מאפשר למבקשים לרשום פטנט לבקש להאיץ את הבחינה בכל אחד מהמשרדים השותפים להסדר. מבחינת הממציאים, ההסדר נועד לזרז את הליך ההגנה על הפטנט במדינות רבות במקביל. ברגע שבקשה אחת מאושרת בידי המשרד הבוחן, המבקש רשאי לבקש בחינה מהירה ממשרדים אחרים במדינות בהם הוא מבקש הגנה.

אמנות חוקי פטנטים הישימות בישראל

אמנת פריז

אמנת פריז להגנה על נכסים תעשייתיים (1883) היא האמנה המקובלת ביותר להגנה על קניין רוחני. אחת התוצאות המשמעותיות ביותר של אמנת פריז היא זכותם של הממציאים לדרוש קדימות בכל המדינות החברות מתאריך הגשת הבקשה. הזכות לקדימות לא מתקיימת לזמן בלתי מוגבל. במקרה של מדגם תעשייתי או סימני מסחר, למגישים יש שישה חודשים להגשת בקשה במשרד פטנטים אחר ובמקרה של פטנטים, יש להם 12 חודשים לכך.

PCT

האמנה לשיתוף פעולה לענייני פטנטים (1970) ידועה יותר בראשי התיבות שלה – PTC. רוב המדינות החתומות על אמנת פריז חתמו גם על האמנה לשיתוף פעולה לענייני פטנטים, דבר שביסס שיטה עולמית מקובלת להגשת בקשה "עולמית" לרישום פטנט. כיום, 145 מדינות חתומות על אמנה זו.

כדי להגיש בקשת PTC, המבקש מגיש טופס בקשה חתום במשרד הקלט (RO). לאחר ההגשה, הבקשה נבחנת בידי סמכות חיפוש בין לאומי כדי לאתר אומנות קודמת באמצעות חיפוש פטנט בין לאומי. בשלב הבא, הבקשה עוברת בחינה ראשונית בידי סמכות לבחינה ראשונית בין לאומית (IPEA). לבסוף, המבקשים מחליטים באיזו מדינה הם מעוניינים להיכנס לשלב המקומי ולבקש רישום פטנט במדינה.

זכאות לפטנט לפי חוק הפטנטים הישראלי

חוק הפטנטים הישראלי מגן על התקדמויות טכנולוגיות ותעשייתיות, בין השאר, בתחומי המדיה, אינטרנט, ציוד רפואי, תרופות ועוד, בתנאי שההמצאה חדשנית, לא מובנת מאליה וישימה.

רשות הפטנטים הישראלית לא תרשום כפטנט את הסוגים הבאים של המצאות:

  • שיטת טיפול המיושמת על גוף האדם;
  • זנים חדשים של צמחים או חיות, חוץ מיצורים מיקרוביולוגיים שלא הופקו מהטבע;
  • תגלית, תיאוריה מדעית, נוסחה מתמטית, חוקי משחק;
  • שיטות עסקיות כשלעצמן, ללא תוכן טכני.

שינויים אחרונים בחוק

ב-2014 אף החלה פעילות כלל רשותית לאיתור פערים מקצועיים הדורשים גישור. בהתאם לכך נבנתה תוכנית הדרכה רב-שנתית תוך דגש על בניית ושימור ידע במחלקת בוחני פטנטים.

פרסום מקדים

רשות הפטנטים הישראלית אף התאימה עצמה לסטנדרטים הבין-לאומיים ובהתאם לתיקון חוק הפטנטים מיולי 2012, בקשה לפטנט תהיה פתוחה לעיון מקוון לאחר 18 חודשים מיום הגשתה (או התאריך ממנו נובע דין הקדימה).

הסמכה כרשות בין-לאומית בוחנת

כאמור, אחד ההישגים הבולטים של הרשות היה הסמכתה לפעול כרשות בין-לאומית לחיפוש ובחינה מקדימה עבור בקשות פטנט בינ"ל, במסגרת האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניין פטנטים (ה-PCT). הסמכה זו - שנגזרה מהחלטת הארגון הבין-לאומי לקניין רוחני (WIPO), שהוא אורגן של האו"ם, בשנת 2009, ביססה את מעמדה של ישראל בין המדינות המקדמות פרויקטים בינ"ל בתחום הקניין הרוחני ומהווה הכרה בין-לאומית חשובה ביכולותיה של ישראל בתחום הטכנולוגי.

בהפעלת השירות החדש ניתן מענה יעיל וזול יותר לצרכים הבין-לאומיים ההולכים וגדלים של מבקשי הפטנטים הישראלים. עד לאותו שינוי, נבחנו הבקשות הבינ"ל המוגשות ע"י ישראלים, ברשויות החיפוש והבחינה הבינ"ל באירופה ובארה"ב, לפי בחירת המבקש. השינוי איפשר את בחינת הבקשות בישראל באופן נוח, זול וזמין למבקשים הישראלים. אגב כך, הרשות תיגברה את גיוס כוח האדם לקראת הפיכתה של רשות הפטנטים לרשות בין-לאומית לחיפוש ובחינה מקדימה.

בקשות ירוקות

רשות הפטנטים הישראלית "יישרה קו" עם מספר רב של משרדי פטנטים מערביים בהקשר של מדיניות עידוד הגשת בקשות פטנטים על המצאות "ירוקות" אשר תורמות לשמירה ושיפור איכות הסביבה. הבחינה של בקשת פטנט העומדת בקריטריונים שפירסמה רשות הפטנטים, ואשר סווגה כירוקה, תחל תוך שלושה חודשים ממועד הסיווג.

פטנטים

"לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים" עוסקת בהליכי רישום פטנטים, בארץ ובעולם, ובעריכת פטנטים בכל התחומים, עבור לקוחותיה בארץ ובחו"ל. פעילות זו כוללת בין היתר: מתן חוות דעת ראשונית בנוגע לניתוח שאלות של כשירות המצאות לפטנט, בניית אסטרטגיית חיפוש וניתוח תוצאות החיפוש. כמו כן כוללת הפעילות עריכת בקשות פטנט, הגשת בקשות לרישום פטנט וטיפול בבחינה של בקשות פטנט בארץ ובעולם.

חוק הפטנטים הישראלי מגן על כל הממציאים המבקשים לרשום פטנט, ללא קשר למוצאם או לארץ מוצאם. ההגנה על פטנטים בישראל תקפה למשך עשרים שנה. ישראל היא מדינה מוסמכת לפי אמנת פריז והאמנה לשיתוף פעולה לענייני פטנטים (PTC). בשנת 2009, זכתה ישראל למעמד של רשות חיפוש בין לאומית והוענקה לה הסמכות לבצע חיפוש פטנטים בין לאומי למבקשים בהתאם לאמנה לשיתוף פעולה לענייני פטנטים, וגם למעמד של רשות בחינה ראשונית, מעמד המגדיר את משרד הפטנטים הישראלי כאחד המשרדים המוסמכים לבצע בחינה ראשונית לבקשות PTC.

בינואר 2014, הצטרפה ישראל להסדר התביעה לקבלת רישום מהיר של פטנט (GPPT). ההסדר מאפשר למבקשים לרשום פטנט לבקש להאיץ את הבחינה בכל אחד מהמשרדים השותפים להסדר. מבחינת הממציאים, ההסדר נועד לזרז את הליך ההגנה על הפטנט במדינות רבות במקביל. ברגע שבקשה אחת מאושרת בידי המשרד הבוחן, המבקש רשאי לבקש בחינה מהירה ממשרדים אחרים במדינות בהם הוא מבקש הגנה.

אמנות חוקי פטנטים הישימות בישראל

אמנת פריז

אמנת פריז להגנה על נכסים תעשייתיים (1883) היא האמנה המקובלת ביותר להגנה על קניין רוחני. אחת התוצאות המשמעותיות ביותר של אמנת פריז היא זכותם של הממציאים לדרוש קדימות בכל המדינות החברות מתאריך הגשת הבקשה. הזכות לקדימות לא מתקיימת לזמן בלתי מוגבל. במקרה של מדגם תעשייתי או סימני מסחר, למגישים יש שישה חודשים להגשת בקשה במשרד פטנטים אחר ובמקרה של פטנטים, יש להם 12 חודשים לכך.

PCT

האמנה לשיתוף פעולה לענייני פטנטים (1970) ידועה יותר בראשי התיבות שלה – PTC. רוב המדינות החתומות על אמנת פריז חתמו גם על האמנה לשיתוף פעולה לענייני פטנטים, דבר שביסס שיטה עולמית מקובלת להגשת בקשה "עולמית" לרישום פטנט. כיום, 145 מדינות חתומות על אמנה זו.

כדי להגיש בקשת PTC, המבקש מגיש טופס בקשה חתום במשרד הקלט (RO). לאחר ההגשה, הבקשה נבחנת בידי סמכות חיפוש בין לאומי כדי לאתר אומנות קודמת באמצעות חיפוש פטנט בין לאומי. בשלב הבא, הבקשה עוברת בחינה ראשונית בידי סמכות לבחינה ראשונית בין לאומית (IPEA). לבסוף, המבקשים מחליטים באיזו מדינה הם מעוניינים להיכנס לשלב המקומי ולבקש רישום פטנט במדינה.

זכאות לפטנט לפי חוק הפטנטים הישראלי

חוק הפטנטים הישראלי מגן על התקדמויות טכנולוגיות ותעשייתיות, בין השאר, בתחומי המדיה, אינטרנט, ציוד רפואי, תרופות ועוד, בתנאי שההמצאה חדשנית, לא מובנת מאליה וישימה.

רשות הפטנטים הישראלית לא תרשום כפטנט את הסוגים הבאים של המצאות:

  • שיטת טיפול המיושמת על גוף האדם;
  • זנים חדשים של צמחים או חיות, חוץ מיצורים מיקרוביולוגיים שלא הופקו מהטבע;
  • תגלית, תיאוריה מדעית, נוסחה מתמטית, חוקי משחק;
  • שיטות עסקיות כשלעצמן, ללא תוכן טכני.

שינויים אחרונים בחוק

ב-2014 אף החלה פעילות כלל רשותית לאיתור פערים מקצועיים הדורשים גישור. בהתאם לכך נבנתה תוכנית הדרכה רב-שנתית תוך דגש על בניית ושימור ידע במחלקת בוחני פטנטים.

פרסום מקדים

רשות הפטנטים הישראלית אף התאימה עצמה לסטנדרטים הבין-לאומיים ובהתאם לתיקון חוק הפטנטים מיולי 2012, בקשה לפטנט תהיה פתוחה לעיון מקוון לאחר 18 חודשים מיום הגשתה (או התאריך ממנו נובע דין הקדימה).

הסמכה כרשות בין-לאומית בוחנת

כאמור, אחד ההישגים הבולטים של הרשות היה הסמכתה לפעול כרשות בין-לאומית לחיפוש ובחינה מקדימה עבור בקשות פטנט בינ"ל, במסגרת האמנה בדבר שיתוף פעולה בעניין פטנטים (ה-PCT). הסמכה זו - שנגזרה מהחלטת הארגון הבין-לאומי לקניין רוחני (WIPO), שהוא אורגן של האו"ם, בשנת 2009, ביססה את מעמדה של ישראל בין המדינות המקדמות פרויקטים בינ"ל בתחום הקניין הרוחני ומהווה הכרה בין-לאומית חשובה ביכולותיה של ישראל בתחום הטכנולוגי.

בהפעלת השירות החדש ניתן מענה יעיל וזול יותר לצרכים הבין-לאומיים ההולכים וגדלים של מבקשי הפטנטים הישראלים. עד לאותו שינוי, נבחנו הבקשות הבינ"ל המוגשות ע"י ישראלים, ברשויות החיפוש והבחינה הבינ"ל באירופה ובארה"ב, לפי בחירת המבקש. השינוי איפשר את בחינת הבקשות בישראל באופן נוח, זול וזמין למבקשים הישראלים. אגב כך, הרשות תיגברה את גיוס כוח האדם לקראת הפיכתה של רשות הפטנטים לרשות בין-לאומית לחיפוש ובחינה מקדימה.

בקשות ירוקות

רשות הפטנטים הישראלית "יישרה קו" עם מספר רב של משרדי פטנטים מערביים בהקשר של מדיניות עידוד הגשת בקשות פטנטים על המצאות "ירוקות" אשר תורמות לשמירה ושיפור איכות הסביבה. הבחינה של בקשת פטנט העומדת בקריטריונים שפירסמה רשות הפטנטים, ואשר סווגה כירוקה, תחל תוך שלושה חודשים ממועד הסיווג.

אנשי מפתח

ד"ר כפיר לוצאטו
kfirl@luzzatto.co.il

ד"ר כפיר לוצאטו, נשיא קבוצת לוצאטו, הוא דור רביעי לעורכי פטנטים ומבכירי עורכי הפטנטים בישראל. הפירמה שהוא מנהל נוסדה באיטליה על-ידי אבי-סבו ב-1869 והועתקה לישראל לפני כ-40 שנה. כפיר בעל תואר דוקטור בהנדסה כימית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשמש כמרצה-אורח במוסדות אקדמיים שונים בנושאים הקשורים לקניין רוחני וטכנולוגיה.

ד"ר אסתר לוצאטו
חיים צ'ציק

יכול לעניין אותך

קריאה נוספת

פטנטים

הצטרפו אלינו בפייסבוק

צור קשר