רישום מדגם | חוק המדגמים - עורכי פטנטים לוצאטו את לוצאטו
  • תחומי עיסוק
  • מדגמים

רישום מדגם וחוק המדגמים


בשורה חשובה למעצבים תעשייתיים, גרפיים, מעצבי אופנה, תכשיטים ועוד. עברה בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק של משרד המשפטים, שמתקנת את החקיקה הקיימת בקשר למדגמים ומעצימה את ההגנה מפני העתקה, זיוף, או גניבה של יצירות, תוך התאמת החקיקה להתפתחויות ולשינויים הטכנולוגיים.

מהו מדגם?

מדגם, כפי שמוגדר בפקודת הפטנטים והמדגמים - פקודה מנדטורית משנת 1926 - מגן על העיצוב התעשייתי הכללי של חפץ ועל-פי נוסח הפקודה מדובר ב"קווי דמות, צורה, דוגמא, או קישוט, שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה, או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין". ניתן להסיק מהגדרה זו, כי המדגם נועד להגן על מוצרי תעשייה מוחשיים שהינם חדשים ומקוריים ושאינם מוכתבים על-ידי שיקולים פונקציונליים.

הבשורה החדשה של חוק המדגמים החדש

כל מי שעיצב בחייו מוצר תעשייתי כלשהו, או יצירה גרפית, התחבט בשאלה לאיזו הגנה זוכה העיצוב שעוצב על-ידו מפני העתקה, או גניבה. בין שמדובר באייקון חדש למכשיר הסמארטפון, גופן חדש, או בגד מעוצב, השאלה הייתה זהה. אחרי הכל, אנו חיים בעידן טכנולוגי שבו העתקה היא עניין קל למדי והלקוחות הסופיים נוטים לבלבל בין היצירה המקורית לחיקוי.

האמת היא שחוק המדגמים הקיים, שנועד לתת הגנה לעיצובים, הוא חוק מיושן ולא מעודכן ובעיקר לא מספק את ההגנה הנאותה. מתברר שמכל ההגנות שמעניק משטר הקניין הרוחני - פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים ומדגמים - המדגמים הם החוליה החלשה בשרשרת. בניגוד לדינים אחרים, החקיקה ביחס למדגמים גם לא עודכנה מזה שנים רבות, בה בשעה שבשוק חלו שינויים טכנולוגיים רבים. בתי המשפט נטו שלא להעניק הגנה וכשעשו זאת ייחסו משקל רב לרישום המדגם. בהיעדר רישום הכירו בתי המשפט בעילת תביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, אלא שדרך זו הובילה לאי וודאות רבה בשוק.

הצעת חוק חדשה של משרד המשפטים, שעברה לאחרונה בקריאה ראשונה בכנסת, משנה את המצב מיסודו ומיטיבה בדרך כלל עם המעצבים באשר הם, תוך התאמת החקיקה לשינויים הטכנולוגיים בני זמננו. היא לא רק מתקנת ומעדכנת את החקיקה הקיימת בקשר למדגמים אלא גם מעצימה את ההגנה מפני העתקה, זיוף, או גניבה של יצירות, תוך התאמת החקיקה להתפתחויות ולשינויים הטכנולוגיים. מדובר אפוא בבשורה חשובה למעצבים תעשייתיים, גרפיים, מעצבי אופנה, תכשיטים ועוד. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה בכנסת והיא מצויה כעת בדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית.

מה מטרותיה של הצעת החוק החדשה?

מטרתה של הצעת החוק החדשה היא להתאים את דיני המדגמים בישראל להתפתחות דיני המדגמים בעולם ולספק מענה הולם להתפתחות הטכנולוגית הגלובלית, אשר הובילה להיווצרות סוגים שונים של מוצרים חדשים, דוגמת אייקונים (צלמיות), גופנים (פונטים) ותצוגות מסך מעוצבות על מכשירי סמארטפון, שכלל לא היו קיימים בעידן הישן.

ברור לגמרי שהפקודה הקיימת היא אנכרוניסטית ואיננה תואמת את עולם העיצוב העכשווי. כך למשל, אם בעבר היו מוגשות בקשות לרישום מדגם בגין עיצובים תעשייתיים של תבניות תלת-מימדיות המשמשות להטבעת אותיות דפוס, הרי שכיום אין שימוש נרחב לעיצוב זה אשר הוחלף בגופנים (פונטים) ממוחשבים. לפי נוסח הפקודה הקיימת, גופנים אלה אינם כשירים לרישום כמדגם מאחר ואינם מוגדרים כ"חפץ" מוחשי. גם בית המשפט דחה את הבקשות להכיר בגופן כעיצוב. מסיבה זו התעורר קושי ברישם אייקונים ותצוגות מסך כמדגמים. הצעת החוק החדשה דוחה את גישת בתי המשפט וקובעת שגופן הוא עיצוב ולא יצירה.

מעבר לעדכון החקיקה, להצעת החוק יש שלוש מטרות נוספות, כפי שנוסחו על-ידי משרד המשפטים: להגן על עיצובים שחיי המדף שלהם עונתיים וקצרים, כמו ביגוד, שלא כלכלי לרשמם ; להקל על מעצבים שהם בעלי עסקים קטנים שאינם מודעים לצורך ברישום ולחזק את האינטרס הציבורי בפיתוח עיצובים חדשים.

הגנה על עיצוב לא רשום

אחת הבשורות החשובות בחקיקה החדשה היא שגם עיצוב לא רשום - שלא נרשם בפנקס הפטנטים והמדגמים - יזכה להגנה מפני העתקה וזאת לשלוש שנים. עד לחוק החדש ניתן היה להגן מפני חיקוי והעתקה של מוצרים שלא נרשמו כמדגם באמצעות חוקים אחרים, כגון החוק לעשיית עושר ולא במשפט, "גניבת עין" בחוק עוולות מסחריות עווד. בכך הצעת החוק יוצרת וודאות ומשפרת את מעמדם של המעצבים, שלא אחת נקלעו למצב שבו יצירותיהם הועתקו או נגנבו והם לא צלחו את הרף שדרשו בתי המשפט בדמות הוכחה שהחקיינים עשו עושר שלא במשפט, ביצעו גניבת עין.

ההגנה על מדגם לא רשום נותנת מענה למקרים שבהם משך הליך בחינת בקשת המדגם הופך את רישומו ללא כדאי. לדוגמא בתחומי אופנה שונים שבהם המגמות האופנתיות משתנות במהירות ולעיתים הופכת את רישום המדגם ללא רלוונטי ובוודאי ללא-כלכלי. בכך ניתנת הגנה ראויה גם לבעלי מדגמים שלא היו מודעים להגנה שמעניק החוק על יצירותיהם, או שהם אינם בעלי יכולת כלכלית להגן עליהם.

תקופת חסד

יותר מזה, לפי הצעת החוקר תוענק גם "תקופת חסד" לחשיפת המוצר. מדובר בתקופה בת 12 חודשים מתאריך חשיפת המוצר על-ידי בעליו לצורך רישומו. תקופה זו הינה בעלת חשיבות רבה, בפרט ליזמים ומעצבים עצמאיים, שכן פרק זה מאפשר לבעל המדגם לבדוק את תגובת השוק למדגם, לגייס כספים לשם פיתוחו וכומה.

הגנה על מוצר לא מוחשי

שינוי נוסף הוא בהגדרת "מוצר" המחליפה את ההגדרה הישנה של "חפץ". זה לא שינוי סמנטי בלבד, שכן בניגוד לחפץ מוצר אינו חייב להיות מוחשי. כך נכללים בהגדרת מוצר גם אריזות, גופנים, סימנים גרפיים, אייקונים ורכיבים שנועדו לייצור יחד כמוצר מורכב. אמנם כבר בוצעו שינויים שמטרתם לאפשר רישום מדגמים גם על חפצים לא מוחשיים וזאת בהמשך ל"הסכם לוקרנו" הקיים באיחוד האירופי, אבל החקיקה החדשה עושה סדר ומאמצת את ההוראות הקיימות בעולם באופן מקיף.

מבחני כשירות להגנה על מדגם

החוק החדש קובע שני מבחנים מצטברים לקביעת הכשירות להגנה על מוצר כמדגם - עליו להיות חדש ובעל אופי ייחודי. החוק החדש גם מקל על תהליך רישום המדגם, מענקי זכויות לבלעי המדגם הרשום, כולל ציון שם המעצב בפנקס הפטנטים והמדגמים.

לסיכום, מדובר בהצעת חוק מקיפה לשינוי ההסדר החקיקתי הנוגע לרישום מדגמים בישראל, משפר אותו ומתאים אותו לשינויים הטכנולוגיים, החברתיים והמשפטיים שחלו בישראל ובעולם. צריך לזכור שתחום הקניין הרוחני מציב ללא הרף אתגרים חדשים למחוקק. ישראל היא מן המדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע לפיתוח טכנולוגיות ועיצובים חדשים והשינויים בחקיקת המדגמים היו מתבקשים.

למידע נוסף ועידכונים הרשם לניוזלטר

מייל לא חוקי

צור קשר

סניף ראשי

סניף ת"א

WeWork

פרטי קשר