• 073-226-2626
  • This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

אנשי מפתח

צדוק פירסט

zadokf@luzzatto.co.il

בעל תואר בוגר בהנדסת חשמל, עם התמחות בהנדסת מחשבים מאוניברסיטת אלבאמה שבארה"ב. טרם הצטרפותו לקבוצה, רכש ניסיון מקצועי רב בהיבטים טכניים שונים של מערכות מיחשוב. הצטרף לפירמה בשנת 1992 והתקבל כשותף בשנת 2001. עיקר עיסוקו הוא בתחומי האלקטרוניקה, מדעי המחשב, אבטחת מערכות ממוחשבות, אלקטרו-אופטיקה, מכניקה ועיצובים.

עו"ד ניב מורן

יכול לעניין אותך

קריאה נוספת

Dr. Kfir Luzzatto's Book, Fun With Patents

הגנה על עיצובים וחוק העיצובים החדש

כל מי שעיצב בחייו מוצר תעשייתי כלשהו, או יצירה גרפית, התחבט בשאלה לאיזו הגנה זוכה העיצוב שעוצב על-ידו מפני העתקה, או גניבה. בין שמדובר באייקון חדש למכשיר הסמארטפון, גופן חדש, או בגד מעוצב, השאלה הייתה זהה. אחרי הכל, אנו חיים בעידן טכנולוגי שבו העתקה היא עניין קל למדי והלקוחות הסופיים נוטים לבלבל בין היצירה המקורית לחיקוי.

אנו ב"לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים" אמונים על טיפול מקיף בהגנה על עיצובים תעשייתיים וגרפיים. צוות הפירמה, הכולל עורכי דין מנוסים, בעלי רקע ספציפי בתחום, צברו ידע וניסיון רב בטיפול בהליכי רישום עיצובים ובהתאמת אסטרטגיית קניין רוחני לעיצובים בתחומים שונים, הן עבור מעצבים פרטיים והן עבור חברות עסקיות.

עד לאחרונה ההגנה על עיצובים הייתה באמצעות "מדגם", כפי שהוגדר בפקודת הפטנטים והמדגמים - פקודה מנדטורית משנת 1924 - שהגן על העיצוב התעשייתי הכללי של חפץ ועל-פי נוסח הפקודה היה מדובר ב"קווי דמות, צורה, דוגמא, או קישוט, שמייחדים כל חפץ באמצעות תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה, או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין". מהגדרה זו נבע, כי המדגם נועד להגן על מוצרי תעשייה מוחשיים שהינם חדשים ומקוריים ושאינם מוכתבים על-ידי שיקולים פונקציונליים.

אך חקיקה זו הייתה מיושנת, לא מעודכנת ובעיקר לא סיפקה את ההגנה הנאותה. התברר שמכל ההגנות שמעניק משטר הקניין הרוחני - פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים ומדגמים - המדגמים היו החוליה החלשה בשרשרת. בניגוד לדינים אחרים, החקיקה ביחס למדגמים גם לא עודכנה מזה שנים רבות, בה בשעה שבשוק חלו שינויים טכנולוגיים רבים. בתי המשפט נטו שלא להעניק הגנה וכשעשו זאת ייחסו משקל רב לרישום המדגם. בהיעדר רישום הכירו בתי המשפט בעילת תביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, אלא שדרך זו הובילה לאי וודאות רבה בשוק.

חוק העיצובים החדש

על רקע זה אישרה לאחרונה מליאת הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העיצובים, התשע"ז-2017. הצעת חוק העיצובים, אשר גובשה על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים, בשיתוף עם רשות הפטנטים, יוצרת הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים במדינת ישראל ויחליף את ההסדר הישן בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים, משנת 1924.

חוק העיצובים, שייכנס לתוקפו שנה לאחר פרסומו ברשומות, כולל 13 פרקים ו-131 סעיפים. הוא כולל הוראות שיאפשרו לישראל להצטרף להסכם האג בעניין עיצובים, הצטרפות שתאפשר למבקשים ישראליים להגיש בקשות בין-לאומיות למשרד של WIPO לרישום עיצובים תעשייתיים ובכך, באמצעות בקשה אחת ויחידה, לבקש את רישומו של העיצוב בכלל המדינות החברות באמנה.

כמו כן, על-פי חוק העיצובים ניתן יהיה להאריך את תוקפם של עיצובים ל-25 שנים במקום 15 שנים לפי הפקודה המנדטורית. בנוסף נוספה הוראה, שתיכנס לתוקפה מיד עם פרסום חוק העיצובים ברשומות, שתאפשר להאריך את תקופת ההגנה על מדגמים שנרשמו לפי פקודת הפטנטים והמדגמים עד ל-18 שנים, במקום עד ל-15 שנים.

רציונל החקיקה החדשה

הצעת החוק, שאושרה בתמיכתם של 38 חברי כנסת וללא מתנגדים, נועדה לקדם עיצובים חדשים, להקל על ההגנה לה יזכו המעצבים ולעדכן את הוראות הדין בהתאם להתפתחויות בימנו לעומת הדין הקיים כיום.

כאמור, ההצעה מאריכה את תקופת ההגנה על מדגמים מ-15 שנים ל-25 שנים, מאפשרת תקופת חסד של שלוש שנים בה ניתן יהיה לקבל הגנה גם לעיצוב לא רשום, ובכך תאפשר למדינת ישראל להצטרף לאמנת האג שתעניק ליוצרים הגנה בכל 62 המדינות החברות באמנה.

עוד קובע החוק, כי בשאלת הבעלות על עיצוב שעיצב עובד עבור מעסיקו ובעלות על עיצוב שעוצב לפי הזמנה, הבעלות על עיצוב תהיה של המעסיק במידה שהעובד עשה שימוש משמעותי במשאבי המעסיק. קביעה זו תחול גם במקרים בהם העובד הוא עובד מדינה.

כן קובע החוק את ההגנה על עיצובי הגופנים, וקובע כי גופנים יהיו מוגנים לתקופה של 70 שנה ממועד פרסומם.

הגנה על עיצובים וחוק העיצובים החדש

כל מי שעיצב בחייו מוצר תעשייתי כלשהו, או יצירה גרפית, התחבט בשאלה לאיזו הגנה זוכה העיצוב שעוצב על-ידו מפני העתקה, או גניבה. בין שמדובר באייקון חדש למכשיר הסמארטפון, גופן חדש, או בגד מעוצב, השאלה הייתה זהה. אחרי הכל, אנו חיים בעידן טכנולוגי שבו העתקה היא עניין קל למדי והלקוחות הסופיים נוטים לבלבל בין היצירה המקורית לחיקוי.

אנו ב"לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים" אמונים על טיפול מקיף בהגנה על עיצובים תעשייתיים וגרפיים. צוות הפירמה, הכולל עורכי דין מנוסים, בעלי רקע ספציפי בתחום, צברו ידע וניסיון רב בטיפול בהליכי רישום עיצובים ובהתאמת אסטרטגיית קניין רוחני לעיצובים בתחומים שונים, הן עבור מעצבים פרטיים והן עבור חברות עסקיות.

עד לאחרונה ההגנה על עיצובים הייתה באמצעות "מדגם", כפי שהוגדר בפקודת הפטנטים והמדגמים - פקודה מנדטורית משנת 1924 - שהגן על העיצוב התעשייתי הכללי של חפץ ועל-פי נוסח הפקודה היה מדובר ב"קווי דמות, צורה, דוגמא, או קישוט, שמייחדים כל חפץ באמצעות תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה, או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין". מהגדרה זו נבע, כי המדגם נועד להגן על מוצרי תעשייה מוחשיים שהינם חדשים ומקוריים ושאינם מוכתבים על-ידי שיקולים פונקציונליים.

אך חקיקה זו הייתה מיושנת, לא מעודכנת ובעיקר לא סיפקה את ההגנה הנאותה. התברר שמכל ההגנות שמעניק משטר הקניין הרוחני - פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים ומדגמים - המדגמים היו החוליה החלשה בשרשרת. בניגוד לדינים אחרים, החקיקה ביחס למדגמים גם לא עודכנה מזה שנים רבות, בה בשעה שבשוק חלו שינויים טכנולוגיים רבים. בתי המשפט נטו שלא להעניק הגנה וכשעשו זאת ייחסו משקל רב לרישום המדגם. בהיעדר רישום הכירו בתי המשפט בעילת תביעה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, אלא שדרך זו הובילה לאי וודאות רבה בשוק.

חוק העיצובים החדש

על רקע זה אישרה לאחרונה מליאת הכנסת, בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העיצובים, התשע"ז-2017. הצעת חוק העיצובים, אשר גובשה על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים, בשיתוף עם רשות הפטנטים, יוצרת הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים במדינת ישראל ויחליף את ההסדר הישן בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים, משנת 1924.

חוק העיצובים, שייכנס לתוקפו שנה לאחר פרסומו ברשומות, כולל 13 פרקים ו-131 סעיפים. הוא כולל הוראות שיאפשרו לישראל להצטרף להסכם האג בעניין עיצובים, הצטרפות שתאפשר למבקשים ישראליים להגיש בקשות בין-לאומיות למשרד של WIPO לרישום עיצובים תעשייתיים ובכך, באמצעות בקשה אחת ויחידה, לבקש את רישומו של העיצוב בכלל המדינות החברות באמנה.

כמו כן, על-פי חוק העיצובים ניתן יהיה להאריך את תוקפם של עיצובים ל-25 שנים במקום 15 שנים לפי הפקודה המנדטורית. בנוסף נוספה הוראה, שתיכנס לתוקפה מיד עם פרסום חוק העיצובים ברשומות, שתאפשר להאריך את תקופת ההגנה על מדגמים שנרשמו לפי פקודת הפטנטים והמדגמים עד ל-18 שנים, במקום עד ל-15 שנים.

רציונל החקיקה החדשה

הצעת החוק, שאושרה בתמיכתם של 38 חברי כנסת וללא מתנגדים, נועדה לקדם עיצובים חדשים, להקל על ההגנה לה יזכו המעצבים ולעדכן את הוראות הדין בהתאם להתפתחויות בימנו לעומת הדין הקיים כיום.

כאמור, ההצעה מאריכה את תקופת ההגנה על מדגמים מ-15 שנים ל-25 שנים, מאפשרת תקופת חסד של שלוש שנים בה ניתן יהיה לקבל הגנה גם לעיצוב לא רשום, ובכך תאפשר למדינת ישראל להצטרף לאמנת האג שתעניק ליוצרים הגנה בכל 62 המדינות החברות באמנה.

עוד קובע החוק, כי בשאלת הבעלות על עיצוב שעיצב עובד עבור מעסיקו ובעלות על עיצוב שעוצב לפי הזמנה, הבעלות על עיצוב תהיה של המעסיק במידה שהעובד עשה שימוש משמעותי במשאבי המעסיק. קביעה זו תחול גם במקרים בהם העובד הוא עובד מדינה.

כן קובע החוק את ההגנה על עיצובי הגופנים, וקובע כי גופנים יהיו מוגנים לתקופה של 70 שנה ממועד פרסומם.

אנשי מפתח

צדוק פירסט

zadokf@luzzatto.co.il

בעל תואר בוגר בהנדסת חשמל, עם התמחות בהנדסת מחשבים מאוניברסיטת אלבאמה שבארה"ב. טרם הצטרפותו לקבוצה, רכש ניסיון מקצועי רב בהיבטים טכניים שונים של מערכות מיחשוב. הצטרף לפירמה בשנת 1992 והתקבל כשותף בשנת 2001. עיקר עיסוקו הוא בתחומי האלקטרוניקה, מדעי המחשב, אבטחת מערכות ממוחשבות, אלקטרו-אופטיקה, מכניקה ועיצובים.

עו"ד ניב מורן

יכול לעניין אותך

קריאה נוספת

Dr. Kfir Luzzatto's Book, Fun With Patents

עיצובים

הצטרפו אלינו בפייסבוק

צור קשר