אנשי מפתח

חיים צ'ציק
haimc@luzzatto.co.il

חיים בעל תואר "בוגר" בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים מהטכניון. לאחר 15 שנות עבודה במחקר ופיתוח בתעשייה, הצטרף לפירמה בשנת 1997 והתקבל כשותף בשנת 2001. עיקר עיסוקו הוא בתחומי האלקטרוניקה, התקשורת, המחשבים והתוכנה. 
צדוק פירסט
יעל סופר

יכול לעניין אותך

קריאה נוספת

Dr. Kfir Luzzatto's Book, Fun With Patents

תוכנה

"לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים" מתמחים בטיפול בבקשות פטנטים על תוכנה, או מוצרים מבוססי תוכנה ומשולבי תוכנה. זהו אחד התחומים המורכבים ביותר כיום להגנת קניין רוחני עקב שינויי פסיקה וחקיקה תכופים בארה"ב והיעדר אחידות רגולטורית בעולם בשאלה האם תוכנה ניתנת לרישום כפטנט. צוות מומחים בפירמה צבר ניסיון רב בעיצוב אסטרטגיית קניין רוחני המתאימה לכל מקרה ומקרה, לרבות עריכת בקשות פטנט, הגשת בקשות לרישום פטנט וטיפול בבחינה של בקשות פטנט בארץ ובעולם בתחום התוכנה.

האם אפשר לרשום פטנט על תוכנה?

ניתן היום בישראל לרשום פטנט על אמצאה מבוססת / משולבת תוכנה (הקוד עצמו מוגן באמצעות זכויות יוצרים). כל העתקת תוכנה כשלעצמה נחשבת להפרה. זו בשורה חשובה לממציאים, שכן אין כיום כמעט טכנולוגיה שלא משולבת בה תוכנה. ניו זילנד נותרת אפוא, נכון להיום, כמדינה היחידה האוסרת, על רישום פטנט על תוכנה. במדינות אחרות, ככל שקיימות מגבלות כלשהן, בדרך כלל ניתן להגן על תוכנה, וזאת בתנאי שתביעות בקשת הפטנט ינוסחו באופן נכון.

הגנה באמצעות זכויות יוצרים

החקיקה האוסרת רישום פטנטים חדשים על מוצרי תוכנה ב-2013 הופכת את ניו זילנד למדינה הראשונה בעולם שבה קיים חוק כזה. ובכן, זה לא לגמרי מדוייק. עד לפני כמה שנים סבר גם רשם הפטנטים הישראלי ד"ר מאיר נועם, כי תוכנת מחשב איננה פטנטבילית, כלומר, איננה בת רישום כפטנט. באותה עת כרך רשם הפטנטים את תוכנת המחשב יחד עם "שיטה לעשיית עסקים", שאף היא, כך קבע, איננה ניתנת לרישום כפטנט.

באשר לשיטה לעשיית עסקים קבע אז הרשם, כי היא איננה פטנטבילית, שכן היא אינה עונה על סעיף 3 לחוק הפטנטים הישראלי הקובע, כי "אמצאה, בין שהיא מוצר או תהליך בכל תחום טכנולוגי ,שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי, ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט". שיטות עסקיות, כך קבע ד"ר נועם, נלמדות במחלקות למדעי הרוח באוניברסיטה, ולא במחלקות הנדסיות-טכנולוגיות, ולכן שיטות לעשיית עסקים לא עומדות בדרישות סעיף 3 לחוק הפטנטים.

בהתייחסו לתוכנות מחשב טען הרשם טיעונים אחרים לגמרי. הוא הסביר כי הואיל ותוכנות מוגנות באמצעות חוק זכויות יוצרים הישראלי, אין אפשרות להגן עליהן במקביל באמצעות חוק הפטנטים. יש לציין שהרשם הגיע למסקנה זאת למרות שאין ספק שתוכנה היא מוצר טכנולוגי - שכן תוכנה משולבת היום כמעט בכל מוצר טכנולוגי, ומקצוע התוכנה נלמד במחלקות טכנולוגיות באוניברסיטה - כך שמבחינה זו היא עונה על סעיף 3 לחוק. כל זאת גם חרף העובדה שחוק הפטנטים איננו שולל במפורש רישום פטנטים על תוכנה (כפי שהוא שולל, לדוגמא, תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם - סעיף 7 לחוק).

כל שינוי דרמטי

ד"ר נועם הוסיף באותה העת קריטריון לקבלת החלטה באם אמצאה בה משולבת תוכנה היא בת פטנט או לא - קריטריון שהתבסס על המימד הפיזי של האמצאה. באופן ספיצפי ד"ר נועם קבע, כי בעוד שתוכנה איננה ניתנת לרישום כפטנט, וחומרה ניתנת לרישום כפטנט, מוצר בו משולבים חומרה ותוכנה גם יחד ("אמצאת כלאיים") עשוי בתנאים מסויימים להיות ראוי לפטנט. הקריטריון שקבע התבסס על מיקומה של ליבת האמצאה. כאשר ליבת האמצאה באמצאת "כלאיים" נמצאת בחומרה האמצאה כשירה לפטנט, אך כאשר ליבת האמצאה בתוכנה, האמצאה אינה כשירה לפטנט.

הרשם שהציגהמדיניות העתבאותה דרמטי שינוי עלבישרה, רב רעש ועוררהמדיניות שהציג הרשם באותה העת בישרה על שינוי דרמטי, ועוררה רעש רב בקהילה הטכנולוגית. נראה שהרשם דאז לא חשב על כל ההשלכות של החלטתו נוכח העובדה שהמצאות טכנולוגיות רבות, במיוחד בישראל, מבוססות על תוכנה.

הדבר הביא למחשבה מחודשת אצל רשם הפטנטים והוא כינס פורום של עורכי פטנטים ובעלי עניין כדי לדון בסוגיה. בסיומו של תהליך די ממושך, שוכנע ד"ר נועם, וממש ערב פרישתו הפך את מדיניותו בנושא, ופירסם נייר עמדה על פיו תוכנה כשירה להירשם כפטנט. רשם הפטנטים שהחליף את ד"ר מאיר נעם, עו"ד אסא קלינג, אימץ את העמדה החדשה והפך אותה למחייבת. לאחר תקופת ביניים של מספר חודשים פירסם עו"ד קלינג הנחיות בחינה חדשות בהן קבע למעשה, כי תוכנה ניתנת לרישום כפטנט.

תוכנה

הצטרפו אלינו בפייסבוק

צור קשר