מאמרים ופרסומים

אחד היתרונות הגדולים של קהילת ההיי-טק הישראלית הוא החיפוש המתמיד אחר התחום החם הבא. עם זאת, זיהוי ואיתור התחום הבא איננו שרירותי. בדרך כלל היזמים והמשקיעים מחפשים את הקטגוריה בה עשויה להיות לישראל נקודת פתיחה טובה, זאת בנוסף לפוטנציאל הצמיחה של התחום מחוץ לישראל.

אחד התחומים שזוהה בשנים האחרונות הוא תחום הפודטק, שעונה על שני הקריטריונים הללו: זוהי קטגוריה שנמצאת במגמת צמיחה עולמית ולישראל יש בה יתרון מוקדם. יתרון זה קיים הודות לידע שנצבר כאן במשך שנים בתחום האגרו-טכנולוגיה, החיבור החזק בין הצד היישומי לצד המחקרי בתחום החקלאות והשילוב בין כל אלה לבין החדשנות ורוח היזמות הישראלית.

ד"ר אסתר לוצאטו

דווקא עכשיו בצל משבר הקורונה - זה לא הזמן לקפוא על השמרים.

מדינת ישראל תמיד התגאתה בהון האנושי שלה, זה שידע לצאת ממשברים בעזרת חשיבה יצירתית וחשיבה מחוץ לקופסה. לכן, דווקא עכשיו, אנו צריכים להיעזר בכל הכלים שבידנו כדי לדאוג שידינו תצא על העליונה מהתקופה הזו, בעיקר עקב המשבר הכלכלי החמור שצפוי להכות בכל כלכלות העולם.

נראה, כי העיניים נשואות דווקא אל הפרס של המקום הראשון, הלוא היא התרופה המיוחלת למגיפה האיומה שפקדה אותנו. עם זאת, בעקבות ההסגר שנכפה על רוב העולם, נראה כי להמצאות ופטנטים נוספים זו השעה לזרוח. דוגמה נהדרת לכך היא אפליקציית ZOOM, שהיום בתנאי ההסגר פונה אל הקהל הרחב ולא רק למגזר העסקי והפכה לחלופה נהדרת לאינטראקציה אנושית - מפגישות של חברים ועד לאימונים בקבוצות ועוד.

ברקזיט, מושג שהוא שילוב המילים "Britain" ו-"Exit", מתאר את פרישתה של בריטניה מאיחוד האירופאי.  

לפי ההסכם בין בריטניה לאיחוד האירופאי, בריטניה תיפרד מהאיחוד בתאריך ה- 31 לדצמבר 2020, כאשר בהסכם זה נקבעה תקופת מעבר בין ה-1 לפברואר 2020 ל-31 לדצמבר 2020. 

חשבתם על המצאה או על רעיון מעניין ואתם מתלבטים בשאלה האם אפשר להתקדם לרישום פטנט? רגע לפני שאתם רצים להתייעץ עם מומחים או לספר לחברים, אתם בוודאי תוהים - מה המידע הבסיסי ביותר שעליכם להכיר בתחילת הדרך?

מאת: ד"ר אסתר (אתי) לוצאטו, מנהלת-שותפה בקבוצת לוצאטו הפועלת בתחום הקניין הרוחני ומיסחור טכנולוגיות

הדרך לאקזיט הופכת להיות קשה משנה לשנה ומחייבת את היזמים לנקוט בשורה של מהלכים מחושבים מראש כדי להבטיח את גיוס ההון ויישום ההיתכנות הטכנולוגית.

מה צריך לעשות בדרך הארוכה למימוש ההמצאה?

מאת: ד"ר אסתר לוצאטו

לאחרונה פורסם דו"ח של משרד הכלכלה והתעשייה על פעילות מרכזי המו"פ הרב-לאומיים בישראל.

היו כמה פרשנים שהחמיצו פנים מול פעילות חשובה זו, כאשר העוקץ העיקרי בטיעונם הוא שמרכזים אלה מתחרים על המוחות הישראלים, מעלים את השכר בענף ההיי-טק ואינם תורמים רבות לייצור, וכל זאת בעיתוי קריטי בו ההיי-טק הישראלי מנסה להתבגר.

הנה ידיעה משולי הכרוניקה העיתונאית, שלא תפסה תשומת לב רבה. חברת קראוס תעשיות מתכת, שממוקמת בדרום תל-אביב, נמכרה לחברה אמריקאית ציבורית גדולה תמורת 500 מיליון שקל (דה מרקר, 01.11.18). מוצר הדגל של החברה הוא המחבר HYMAX. הייחוד של המוצר הוא שהוא מאפשר לחבר בין שני צינורות, גם בקטרים שונים, כך שאינו פוגם בצינור ומאפשר לו לעמוד בלחצים גבוהים. הפטנט הזה הוא שאיפשר לחברה להשיג מחיר גבוה בעסקה. 

[פורסם במקור ב-"גלובס"] - לינק למאמר

רשות המסים הודיעה לאחרונה כי חברות ישראליות יוכלו להקים חברה זרה, שתחזיק במניותיהן מבלי שהדבר ייחשב לאירוע מס. הרציונל שעומד מאחורי ההחלטה ברור: למנוע מחברות הייטק, שמגייסות הון ממשקיעים זרים, להוציא את הקניין הרוחני מהארץ. טוב עושה אפוא הרשות שהיא מעודדת את הקמתן של מה שמכונה "חברות שלמות" - דהיינו, חברות שלא רק מחזיקות בארץ פעילות מו"פ, אלא גם שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל.

חברות הייטק רבות של יזמים ישראלים מחזיקות בארץ פעילות מו"פ, אבל הקניין הרוחני שלהן רשום בחו"ל. ההנחה היא שאם החברה תירשם בישראל, סביר שגם הקניין הרוחני יירשם בישראל וכך החברה תהיה "שלמה", והמשק ייהנה מהשפעות חיוביות מעצם פעילותה בישראל.