• 073-226-2626
  • This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

מאמרים ופרסומים

משטר ההגנה על הקניין הרוחני בישראל עבר בשנים האחרונות שינויים ושיפורים לטובה, אך הוא עדיין לוקה בחסר. כדי לטפל בתופעה ברמת הרצינות ההולמת מדינה מתקדמת ובעלת אוריינטציה טכנולוגית כישראל נדרשת גישה ממלכתית חדשה, אשר תעמיד את הנושא במיקום גבוה בסדר העדיפות הלאומי ותקצה משאבים לטיפול בהפרות קניין רוחני לסוגיהן.

היבט אחר הוא מינוף חלקי בלבד של נכסי הקניין הרוחני שבידי המדינה. כאן נדרשת יוזמה אקטיבית כדי לאתר ולזהות את הנכסים הבלתי מוחשיים שהם בעלי פוטנציאל כלכלי ולפעול למינופם המסחרי.

לבסוף, יש לעודד את המשך פיתוח החדשנות הטכנולוגית, שעליה מבססת ישראל את יתרונה היחסי בשווקים הבינ"ל.


מקור: עיתון הארץ

ישראל כמעצמת חדשנות בטכנולוגיות מיחשוב, ענן, סייבר ורפואה יכולה לשחק תפקיד מרכזי ברפואה הדיגיטלית של המחר", קובעת ד"ר אסתר לוצאטו, מפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו", המשרטטת את קווי המיתאר של הרפואה העתידית והזיקה בינה לבין התפתחות טכנולוגיות הענן.


האקו-סיסטם הטכנולוגי, הנשען על החיבור הסינרגטי ביןהאקו-סיסטם הטכנולוגי, הנשען על החיבור הסינרגטי בין האקדמיה, התעשייה והצבא, מביא לידי מיצוי-שיא את היתרון היחסי של הכלכלה הישראלית בתשתיות טכנולוגיות והון אנושי. אך כדי להבטיח את המשך שגשוגו חובה להגדיל את ההקצאה הלאומית למו"פ

השילוב בין הצבא והתעשייה בישראל הוא חיבור ותיק ששורשיו עוד בשלהי שנות ה-40' של המאה הקודמת. במהלך ההכנות של ארגון "ההגנה" לקראת פלישה ערבית צפויה, התברר כי האמריקאים הטילו אמברגו על מכירות נשק לאזור והדבר אילץ את ישראל לחפש מקורות נשק חלופיים וגם לפתח תעשייה צבאית בייצור עצמי. דוד בן-גוריון, שראה את הנולד והיה חסיד גדול של פיתוח טכנולוגי-מדעי, דחף אז גם להקמת חיל המדע כדי שחייליו יאתרו פתרונות מהירים לצרכים הצבאיים הבוערים.

בהמשך, בשנות ה-50', הוקמו התעשיות הביטחוניות, ומה שהחל בסדנאות פרימיטביות בחצרות הקיבוצים ובמוסכים לבדיקת מטוסים הפך לחברות ענק בחזית הטכנולוגיה העולמית. מאז התפתח בישראל חיבור סינרגטי רחב היקף בין המערכת הצבאית לבין המערכת התעשייתית. זה בא לידי ביטוי לא רק בהיענות של התעשייה לצרכים הצבאיים, אלא ובעיקר בזיקה הדדית טכנולוגית שהפכה למכפיל כוח.


מקור:עיתון הארץ

בניגוד לאובמה, אשר שאף לחסל את מערכת הפטנטים האמריקאית, הנשיא הנבחר טראמפ מייחס לה חשיבות ויש סבירות גבוהה שיטפח אותה. דבר אחד בטוח - ממשל נוסף של אובמה, המתחבא מאחורי חצאיתה של קלינטון ומטובל בהזיות סנדרס, היה בעל פוטנציאל הרס משמעותי. במקרה זה, עדיף הרע הלא מוכר על זה המוכר.


מקור: עיתון הארץ

מפתחי הגנות סייבר חוששים מדליפת המידע הן למתחרים והן להאקרים. זה חשש מובן, אך הוא מוביל לא פעם לפתרונות עקומים, שגם מקשים על קבלת פטנט וגם לא מונעים את זליגת המידע. אז מהו הפתרון הנכון?


הסטת העוצמה הכלכלית הגלובלית לעבר מזרח אסיה מחייבת היערכות מחדש מצד ישראל, אשר באופן מסורתי נשענה על שני גושי סחר מרכזיים - ארה"ב והאיחוד האירופי, שסובלים בשנים האחרונות מצמיחה חלשה. מדינות אסיה, מצידן, מגלות עניין רב ברכישת טכנולוגיות וידע מישראל

בעשורים האחרונים הולכת ומתחזקת ההכרה, כי מרכז הכובד של הכלכלה העולמית נע בהדרגה מזרחה וכי היבשת האסיאנית תופסת, ותוסיף לתפוס גם בעתיד, מקום דומיננטי בכלכלה העולמית על חשבון הכלכלה האמריקאית והאירופאית.

מדובר בשינוי דרמטי בחלוקת העוצמה הגלובלית. כבר עתה מדורגת סין כמעצמה הכלכלית השנייה בגודלה בעולם והיא עתידה לעבור את ארה"ב ב-2030 לפי אחת התחזיות.

אפשר ללמוד על העוצמה של מדינות אסיה, ובראשן סין, גם מעיון בנתוני הקניין הרוחני העולמי. כפי שיובהר בחוברת זו בהמשך במספר פרקים, הקניין הרוחני הוא בעת ובעונה אחת שיקוף של ביצועיה הכלכליים של מדינה ומנבא טוב באשר לביצועיה העתידיים.


עמוד 1 מתוך 3

הצטרפו אלינו בפייסבוק

צור קשר