דו"חות מצב על הקניין הרוחני בישראל

As for Israel, the aggregate data shows a mixed picture – on the one hand, Israeli high-tech continues to demonstrate strength while positioning itself as a very important global player. In certain fields, such as medical devices, cyber, autonomous cars, cognitive computing, and artificial intelligence, Israel is at the forefront of worldwide innovation and its position as the innovation nation is stronger and more robust than ever. But in the background there are signs of some difficult challenges, among them a serious shortage of technological human resources, with a dramatic increase in the salaries of high-tech employees, challenges in technology education and more, alongside a certain decline in national allocations for research and development. An additional challenge is inherent in President Trump’s tax reform plan, which threatens to make the United States more attractive than Israel for entrepreneurs and startup companies.

For Israel, whose relative advantage relies on human capital and the spirit of innovation, intellectual property is a strategic resource. Therefore, developing, preserving and leveraging it are clearly in the national interest. In the same measure, creating a climate that supports innovation, while removing regulatory barriers, both for local inventors and entrepreneurs and for multinational companies that establish development centers in Israel, is an important need.

Therefore, it is desirable that the government of Israel learn from the technology superpowers – like the United States and Japan – who have established special task forces to advance the field of intellectual property, under the authority of the President and Prime Minister respectively, out of recognition of its importance and contribution to economic growth.

We hope that this detailed report, prepared by the research unit of the Luzzatto Group, will assist decision-makers in focusing their efforts in the field of technological innovation and intellectual property that they may successfully bear fruit for the Israeli economy.

מהפיכה חשיבתית

מאז הדוח הקודם, התבררה שוב חשיבותו המכרעת של הקניין הרוחני בעידן כלכלת המידע. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בהחלטה חשובה של ממשלת ארה"ב לשנות את מתודולוגיית חישוב הכלכלה הלאומית - שינוי שנערך אחת לחמש שנים ונחשב לדרמטי - כך שתביא לידי ביטוי מדדים כמו חדשנות, מו"פ וסוגים שונים של קניין רוחני. זאת מאחר ומדידת התמ"ג עד אז לא ביטאה מספיק את המגמה של מעבר לכלכלה מבוססת ידע. שינוי זה, כדאי לשים לב, עתיד להוסיף 3% תוצר לכלכלה האמריקאית.

גם בישראל הפך נושא הקניין הרוחני לבעל חשיבות מאקרו-כלכלית. במשרד האוצר גילו, כי הקניין הרוחני מניב לחברות הרב-לאומיות הפועלות בישראל רווחים בסך מיליארדי דולרים בשנה בגינם הן משלמות מס. לכן יוזם האוצר הטבות מפליגות לאותן חברות שנועדו לגרום להן להחזיק את הקניין הרוחני בארץ ולשלם את המס בגינו כאן, בישראל.

ישראל עברה בשנים האחרונות שיפורים רבים וחשובים במשטר הקניין הרוחני, תוך שדרוג נוסף בתהליכי העבודה של רשות הפטנטים. עם זאת, עדיין האכיפה לוקה בחסר. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בכל הקשור לשמירת זכויות יוצרים בתעשיות חשובות כמו תוכנה, תרופות, מוזיקה וכדומה.

עבור ישראל, שיתרונה היחסי נשען על הון אנושי וכלכלתה מוטת חדשנות טכנולוגית, הקניין הרוחני הוא בבחינת משאב אסטרטגי. מכאן שפיתוחו, שימורו ומינופו הם בבחינת אינטרס לאומי מובהק. באותו אופן, יצירת אקלים תומך חדשנות, הן עבור ממציאים ויזמים מקומיים והן עבור חברות רב-לאומיות - המקימות בישראל מרכזי פיתוח - הוא צורך חשוב.

לכן, רצוי שממשלת ישראל תלמד מניסיונן של מעצמות טכנולוגיות - כמו ארה"ב ויפן - שהקימו צוותי משימה מיוחדים לקידום תחום הקניין הרוחני, תחת אחריות הנשיא וראש הממשלה בהתאמה, מתוך הכרה בחשיבותו ותרומתו לצמיחה הכלכלית. אני תקווה, כי דוח מפורט זה, שהוכן על-ידי חטיבת המחקר בקבוצת לוצאטו, יסייע בידי מקבלי ההחלטות למקד מאמצים בתחומי החדשנות הטכנולוגית והקניין הרוחני שעשויים להניב פירות מבורכים לכלכלה הישראלית.

Nevertheless, in those years, Israel lagged behind in adjusting the bureaucratic-regulatory-legal work environment to match accepted world standards relating to intellectual property.

During the past five years, following Israel’s membership in a series of international treaties, and especially joining the Organisation for Economic Co-operation and Development (OECD), Israel advanced to another level. It hastened the adaptation of the work environment relating to intellectual property to accepted international standards, thereby matching other developed countries. This process is still ongoing, but the operational vector is clear, with Israel striving to have its domestic laws fully correspond to international law in all matters relating to intellectual property. The working assumption is that broadening the infrastructure for protecting and respecting intellectual property rights is an indicator of financial strength and leadership in technological innovation.

Most developed countries maintain a policy aimed at aggressively and actively promoting protection of intellectual property assets. The Western world’s leading economies, such as the United States and Japan, adopted far-reaching reforms that were managed and promoted directly by the heads of state, in order to circumvent any bureaucratic red tape en route to leveraging the intellectual property assets in their possession. In the U.S., the president established a special task force to review the issue of intellectual property, and in Japan, the matter was transferred to the prime minister’s direct responsibility. The European Union and its members also saw fit to seriously consider the matter of enforcing intellectual property rights, and a directive instructing EU members on how to promote enforcement was published in 2004.

Developing countries have not overlooked the importance of intellectual property either. China, for example, which has for years been known as a counterfeiter’s paradise, launched a series of steps to stem the phenomenon and create an intellectual property system that would enable outside investors to transfer technology without fear of copying or counterfeiting. China still has a long way to go with regard to enforcement of the law and preventing piracy and counterfeits, which cause serious financial damage to multinational corporations and countries that export to China.

Given this situation, the next stage Israel is expected to reach, after adopting all the relevant binding international treaties, is the active leveraging of the intellectual property assets in its possession. One of the key recommendations to emerge from the report that follows is the establishment of a national task force review and formulation of a comprehensive policy on intellectual property rights protection that will enable the State of Israel to be in line with developed countries and significantly promote the intangible assets at its disposal (situated in universities, hospitals, the defense industry and elsewhere). Later on, the option should be considered of establishing a government authority, subordinate to the Justice and Economy ministries, tasked with formulating and advancing a comprehensive policy relating to intellectual property.

This report is intended to provide a current overview of how intellectual property issues are handled nationally and the improvements and important changes accomplished in the past few years. It further reviews issues needing more treatment before the legal and practical environment in Israel becomes on a par with standards in the developed world. Additionally, the report highlights the hidden potential of leveraging intellectual property assets found in the government/public sector.

We believe that caring for Israel’s intellectual property is a national priority of the highest order.

Israel, as a leading technological and scientific innovator that exports knowledge and technology in giant deals to leading international companies, as well as to developing countries, must place intellectual property where it deserves to be in the national order of priorities. Proper handling of intellectual assets emanating from business and the public sector serves as a growth engine for a contemporary economy. It will result in increased income for the State, additional jobs and strengthening of the State’s foreign relations and international reputation. Moreover, it will prevent a brain drain of Israel’s intellectual talent.

We hope that this report by the Luzzatto Group’s research division will assist the Government and decision-makers in formulating long-term national policy to foster, maintain and leverage Israel’s intellectual property for the benefit of the people and the economy.

עם זאת, ישראל פיגרה בשנים אלה בהתאמת סביבת העבודה המשפטית-רגולטורית-ביורוקרטית לסטנדרטים המקובלים בעולם בכל הקשור לקניין רוחני. בחמש השנים האחרונות, לאור הצטרפות ישראל לשורה של אמנות בינ"ל, ובמיוחד נוכח הצטרפותה לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי  ,(OECD) ישראל קפצה מדרגה - היא האיצה את התאמת סביבת העבודה בתחום הקניין הרוחני לסטנדרטים הבינ"ל המקובלים, ובכך "יישרה קו" עם יתר המדינות המפותחות. תהליך זה נמצא עדיין בעיצומו, אך וקטור הפעולה הוא ברור, כאשר ישראל חותרת להתאמה מלאה של הדין הפנימי למשפט הבין-לאומי בכל הקשור לקניין רוחני. הנחת העבודה היא שהרחבת תשתית ההגנה והכיבוד של זכויות הקניין הרוחני מעידה על חוסן כלכלי ומובילות בחדשנות טכנולוגית.

רוב המדינות המפותחות מנהלות מדיניות, אשר מטרתה היא קידום אקטיבי ואגרסיבי של ההגנה על נכסי הקניין הרוחני. הכלכלות המובילות בעולם המערבי, דוגמת ארה"ב ויפן, אימצו רפורמות מרחיקות לכת, אשר נוהלו וקודמו באופן ישיר על-ידי ראשי המדינה, וזאת על מנת להתגבר על כל סחבת בירוקרטית שהיא בדרך למינוף נכסי הקניין הרוחני שברשותן.

בארה"ב הוקם על-ידי הנשיא כוח משימה מיוחד לבדיקת נושא הקניין הרוחני, וביפן הנושא הועבר לאחריותו הישירה של ראש הממשלה. גם האיחוד האירופי והמדינות החברות בו מצאו לנכון להתייחס ביתר רצינות לנושא אכיפת זכויות הקניין הרוחני, ודירקטיבה המכילה הנחיות למדינות האיחוד כיצד לקדם את נושא האכיפה פורסמה בשנת 2004.

מהפיכה חשיבתית

מאז הדוח הקודם, התבררה שוב חשיבותו המכרעת של הקניין הרוחני בעידן כלכלת המידע. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בהחלטה חשובה של ממשלת ארה"ב לשנות את מתודולוגיית חישוב הכלכלה הלאומית - שינוי שנערך אחת לחמש שנים ונחשב לדרמטי - כך שתביא לידי ביטוי מדדים כמו חדשנות, מו"פ וסוגים שונים של קניין רוחני. זאת מאחר ומדידת התמ"ג עד אז לא ביטאה מספיק את המגמה של מעבר לכלכלה מבוססת ידע. שינוי זה, כדאי לשים לב, עתיד להוסיף 3% תוצר לכלכלה האמריקאית.

גם בישראל הפך נושא הקניין הרוחני לבעל חשיבות מאקרו-כלכלית. במשרד האוצר גילו, כי הקניין הרוחני מניב לחברות הרב-לאומיות הפועלות בישראל רווחים בסך מיליארדי דולרים בשנה בגינם הן משלמות מס. לכן יוזם האוצר הטבות מפליגות לאותן חברות שנועדו לגרום להן להחזיק את הקניין הרוחני בארץ ולשלם את המס בגינו כאן, בישראל.

ישראל עברה בשנים האחרונות שיפורים רבים וחשובים במשטר הקניין הרוחני, תוך שדרוג נוסף בתהליכי העבודה של רשות הפטנטים. עם זאת, עדיין האכיפה לוקה בחסר. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בכל הקשור לשמירת זכויות יוצרים בתעשיות חשובות כמו תוכנה, תרופות, מוזיקה וכדומה.

עבור ישראל, שיתרונה היחסי נשען על הון אנושי וכלכלתה מוטת חדשנות טכנולוגית, הקניין הרוחני הוא בבחינת משאב אסטרטגי. מכאן שפיתוחו, שימורו ומינופו הם בבחינת אינטרס לאומי מובהק. באותו אופן, יצירת אקלים תומך חדשנות, הן עבור ממציאים ויזמים מקומיים והן עבור חברות רב-לאומיות - המקימות בישראל מרכזי פיתוח - הוא צורך חשוב.

לכן, רצוי שממשלת ישראל תלמד מניסיונן של מעצמות טכנולוגיות - כמו ארה"ב ויפן - שהקימו צוותי משימה מיוחדים לקידום תחום הקניין הרוחני, תחת אחריות הנשיא וראש הממשלה בהתאמה, מתוך הכרה בחשיבותו ותרומתו לצמיחה הכלכלית. אני תקווה, כי דוח מפורט זה, שהוכן על-ידי חטיבת המחקר בקבוצת לוצאטו, יסייע בידי מקבלי ההחלטות למקד מאמצים בתחומי החדשנות הטכנולוגית והקניין הרוחני שעשויים להניב פירות מבורכים לכלכלה הישראלית.