הקניין הרוחני בישראל - מה עוד נדרש לעשות? - עורכי פטנטים לוצאטו את לוצאטו

הקניין הרוחני בישראל - מה עוד נדרש לעשות?

ד"ר אסתר לוצאטו מספרת על אומת הסטארט-אפ וחלק מההישגים המרשימים ביותר שלה

משטר ההגנה על הקניין הרוחני בישראל עבר בשנים האחרונות שינויים ושיפורים לטובה, אך הוא עדיין לוקה בחסר. כדי לטפל בתופעה ברמת הרצינות ההולמת מדינה מתקדמת ובעלת אוריינטציה טכנולוגית כישראל נדרשת גישה ממלכתית חדשה, אשר תעמיד את הנושא במיקום גבוה בסדר העדיפות הלאומי ותקצה משאבים לטיפול בהפרות קניין רוחני לסוגיהן.

היבט אחר הוא מינוף חלקי בלבד של נכסי הקניין הרוחני שבידי המדינה. כאן נדרשת יוזמה אקטיבית כדי לאתר ולזהות את הנכסים הבלתי מוחשיים שהם בעלי פוטנציאל כלכלי ולפעול למינופם המסחרי.

לבסוף, יש לעודד את המשך פיתוח החדשנות הטכנולוגית, שעליה מבססת ישראל את יתרונה היחסי בשווקים הבינ"ל.

מה נדרש אפוא לעשות?

המישור המשפטי

הטיפול באכיפת חוקי הקניין הרוחני שונה משאר הדיסציפלינות בהן דן בית המשפט מאחר והוא מצריך התעמקות בנושאים מדעיים וטכניים מחד גיסא, וניסיון שיפוטי רב, מאידך גיסא. מערכת המשפט חייבת להיות במצב בו גם אנשי התביעה, הפרקליטות והשופטים עצמם הינם אנשים אשר "חיים" את נושא הקניין הרוחני ואשר פועלים על-פי מדיניות ברורה, שמטרתה לקדם את ההגנה על הקניין הרוחני. מדיניות זו, חשוב שתוגדר ותעוצב על-ידי משרד המשפטים ועל-ידי המערכת השיפוטית יחדיו. העלאת המודעות בקרב השופטים לחשיבות נושא זה יכולה להיעשות באמצעות השתלמויות שוטפות והסמכת שופטים לטיפול ספציפי בתחום הקניין הרוחני.

כמו כן, נדרש חיזוק המערך המעניק זכויות בקניין רוחני (בפרט פטנטים, סימני מסחר ומדגמים) ובכך למעשה לעודד את הציבור להשתמש בכלים החוקיים על מנת להגן על קניינו הרוחני.

במקביל לכך יש לפעול במישור החקיקתי במטרה להבטיח שיפור ועדכון של החקיקה בתחום הקניין הרוחני, תוך שיתוף בעלי הזכויות ובכלל זה בהקשר לחוקים הבעייתיים המוזכרים בדו"ח זה. כן יש לפעול לזירוז הליכים בתיקי חקירה והגשת כתבי אישום פליליים נגד מפרי זכויות (ע"י הפרקליטות) גם תוך שימוש בחוק הלבנת הון.

חיזוק משטר האכיפה

במקביל, נדרש חיזוק משטר האכיפה על-ידי עיבוי וחיזוק הגופים המטפלים בנושא, ועל-ידי הקניית כלים יעודיים לגופי אכיפת החוק. עניין זה הוא חיוני להצלחת כל רפורמה שהיא. כמו כן, יש לפעול להרחבת הסנקציה הפלילית ומימושה על מנת ליצור אפקט הרתעה מתאים. ביפן ובארה"ב חוזקו מאוד מערכות אכיפת החוק ושיתוף הפעולה ביניהן לבין למדינות אחרות.

הטיפול בקניין הרוחני מתחיל מחוץ לגבולות המדינה. על מנת למנוע יבוא סחורות מזוייפות יש להקים מנגנוני שיתוף פעולה עם מדינות אחרות, יש לקדם חקיקה של הסכמי סחר המתייחסים באופן ישיר לסוגיית הקניין הרוחני ולהצטרף לאמנות בין-לאומיות הנוגעות לשיתופי פעולה בין-מדינתיים, יש לפעול ליצירת מערכת אכיפה חוץ מדינתית, ולשתף פעולה ברמת מערכת האכיפה והמכס.

ברור לגמרי שללא מערכת אכיפה יעילה ואגרסיבית לא יתכן שיפור במצב הקיים. לפיכך מומלץ לנקוט בפעולות הבאות:

  1. הכפפת כל השוטרים במחוזות ליחידת הקניין הרוחני הארצית והתייחסות ליחידה כאל יחידה למלחמה בפשיעה כלכלית.
  2. הקצאת תקנים נוספים ליחידת הקניין הרוחני.
  3. זירוז הגשת כתבי אישום, מימוש חוק המעצרים ויצירת מסגרת מקצועית במשטרה לטיפול בכתבי אישום הנוגעים לנושא על ידי תובעים שיטפלו בתיקי קניין רוחני.
  4. הגברת שיתוף הפעולה בין תחנות המשטרה העירוניות בפעילות האכיפה, ובכלל זה הגברת תדירות הפשיטות על נתיבי הסחורה המזויפת. יצירת שיתוף פעולה עם משטרות במדינות שונות.
  5. הקצאת כוח אדם לטיפול במעבר מוצרים מזויפים משטחי הרש"פ.
  6. הקמת מנגנון שיתוף פעולה עם כל גורמי האכיפה השונים (מס הכנסה, מע"מ, משרד התמ"ת ובעלי הזכויות).
  7. הקצאת משאבים לנושא במסגרת תקציב המדינה ותקצוב לפחות 75 תקנים ליחידת המשטרה המיוחדת.
  8. הנחיית אגף המכס והמע"מ להגברת המניעה והגברת הפיקוח על יבוא סחורות מזויפות דרך הנמלים, באמצעים הקיימים והוספת אמצעים חדשים.
  9. הפעלת פקחי התמ"ת בביקורות בבתי עסק ובשווקים, תוך יישום סמכויותיהם, כולל החרמת סחורה וקנסות.
  10. שילוב נציבות מס ההכנסה והמע"מ בפעילות הכוללת, ובדיקת הנושא במסגרת ביקורות מס הכנסה בבתי עסק הידועים כעוסקים בייצור, שיווק ומכירת זיופים בישראל.
  11. הסדרת תופעת צילומי ושכפולי ספרים אשר ברשות מוסדות חינוך, המהווים כיום הפרת זכויות יוצרים ותשלום תמלוגים עבור השימוש בהם.

ללמוד מהניסיון העולמי

הפרה של זכויות קניין רוחני אינה שונה מגניבה של קניין מכל סוג שהוא. העובדה שאין מדובר בלקיחה פיזית של מוצר אלא בייצור מוצר מתחזה, העתקה או הורדה של תוכנה, אין בהם כדי להמעיט מחומרת העברה. לעיתים דרושה מלאכת הסברה רבה, דוגמת זאת אשר נעשתה על-ידי איגוד התוכנה הבין-לאומי (Business Software Alliance), על מנת להעביר מסר ציבורי ברור לגבי חומרת העבירות. הסנקציה הפלילית, צריך שתהיה רחבה ותאפשר העמדה לדין של כל מי שנמצא בשרשרת ההפרה ובכלל זה היבואנים, המאחסנים, המפיצים והמשתמשים (בין אם הם חברות או פרטיים). ביצוע הפרות קניין רוחני הינו דבר קל ולעיתים אף מפתה. ללא מערכת אכיפה פלילית חזקה ונחושה, בגיבוי מערכת אזרחית המבטיחה נתיב זהב לקבלת פיצוי לנפגעים, לא ניתן יהיה להילחם בתופעה

דוגמא טובה לחיזוק נושא האכיפה ניתן לקחת גם מאנגליה אשר, בעקבות אימוץ הדירקטיבה האירופית בשנת 2004, הקימה ועדה אסטרטגית לטיפול פלילי בעבירות הקשורות בקניין רוחני (National IP Crime Strategy (2004)) ברשות משרד הפטנטים האנגלי. עבודת הועדה הובילה למסקנה כי על מנת להילחם בתופעת הזיופים והפיראטיות חשוב מאוד להקים גוף מודיעני אשר ירכז את המידע המגיע מזרועות אכיפת החוק השונות הנוגע לדרכי היבוא, היצור, ההובלה והאחסנה של תוצרי קניין רוחני מזויפים. כך, הוקם גוף מודיעיני (TellPat Intelligence Database) ברשות משרד הפטנטים הבריטי, האמון על ריכוז כל המידע המצוי בידי הרשויות בקשר עם הפרות קניין רוחני. ראוי לציין כי הועדה האנגלית, בדומה לארה"ב ויפן, גם היא מפרסמת דו"ח שנתי המתאר את ההתקדמות שהושגה במהלך שנת עבודה האחרונה בנוגע לנושא האכיפה באנגליה.

למידע נוסף על חוק הפטנטים הישראלי, לחצו פה.

חינוך והסברה

אפשר ללמוד מניסיונן של ארה"ב ויפן שפעלו לעידוד היצירה של קניין רוחני גם במוסדות לימוד אקדמיים וגם במכוני מחקר לאומיים, תוך יצירת תמריצים, לעיתים בסבסוד ממשלתי והגברת שיתוף הפעולה בין גופי המחקר עצמם. בד בבד הופעלה תוכנית חינוכית הופצו אמצעי מידע והוגברה המודעות לחשיבות היצירה וגם ההגנה על קניין רוחני. יש לציין, עם זאת, את החשיבות שהממשלות הללו נתנו לשיתוף פעולה עם התעשייה המקומית, ועידודה לקחת חלק גם בתוכניות החינוכיות וגם במלחמה כנגד ההפרות.

יש מקום אפוא להפעלת מערך הסברה ממשלתי, להגברת מודעות ציבור הצרכנים לשמירת זכויות יוצרים בישראל והימנעות משיתוף פעולה עם התופעה הלא חוקית. בנוסף, יש לפעול להכללת מערכי שיעור בנושא קניין רוחני וצרכנות נבונה במסגרת תוכנית הלימודים והגברת המודעות בקרב צוותי ההוראה לתופעה.

איזון בין צרכים לטווח הקצר לבין הטווח הארוך

- ארה"ב, יפן ומדינות האיחוד האירופי מתמודדות, ככל מדינה אחרת, עם משאבים מוגבלים במערכות הציבוריות. עם זאת, מצוקה תקציבית זו לא מביאה את אותן מדינות להעדיף שיקולים לטווח קצר בדמות הפקעת זכויות קניין רוחני ואספקת ציוד וידע במחיר מופחת לציבור. אותן מדינות השכילו להבין – וליישם – מדיניות מאוזנת בין חדשנות לנגישות.

ריכוז ותיאום הפעילות הממשלתית

עד שיוחלט על הקמת גוף מרכזי אשר יהיה אחראי לקידום נושא ההגנה על הקניין הרוחני בישראל, הטיפול בנושא צריך להיות על-ידי משרדי הממשלה השונים. לפיכך, בשלב ראשון, מומלץ, כי ראש הממשלה יפעל באופן מיידי להקמת ועדת שרים בראשות שר המשפטים. ועדה אשר תכין תוכנית פעולה ותנחה באופן מרוכז את משרדי הממשלה השונים על מנת לייעל ולמקד את קידום הנושא. לשם כך תוכל הועדה להיעזר ברפורמות שכבר נעשו בעולם.

מינוף לקוי של נכסי קניין רוחני

ההפסדים הכלכליים בגין טיפול לקוי בקניין רוחני אינם מסתיימים רק בתחום הזיופים, ההברחות והעתקות, אלא גם בהיעדר מינוף מספיק של נכסים אינטלקטואליים שברשות המדינה. מבקר המדינה כבר הצביע על כשלים בעבודת חברות היישום האוניברסיטאיות, האמונות על פיתוח ומינוף הקניין הרוחני במוסדות ההשכלה הגבוהה והמחקר. החשב הכלכלי באוצר התריע בעבר, כי המדינה אינה עושה מספיק על מנת לקדם את נכסי הקניין הרוחני שבבתי החולים הממשלתיים. דוח פנימי של מערכת הביטחון (ועדת טישלר) קבע כי המדינה לא עושה די כדי למנף את הקניין הרוחני הנוצר בין כותלי מערכת הביטחון.

יש מקום להפעלת מערך הסברה ממשלתי, להגברת מודעות ציבור הצרכנים לשמירת זכויות יוצרים בישראל והימנעות משיתוף פעולה עם התופעה הלא חוקית. בנוסף, יש לפעול להכללת מערכי שיעור בנושא קניין רוחני וצרכנות נבונה במסגרת תוכנית הלימודים והגברת המודעות בקרב צוותי ההוראה לתופעה

לסיכום, ישראל נטלה על עצמה מחוייבויות בינ"ל רבות בתחום השמירה של קניין רוחני (אמנות בינ"ל והסכמי סחר, אימוץ הסטנדרטים של ארגון ה-OECD), והיא נמצאת על ציר של שיפור מתמיד. עם זאת, בתחומים מסויימים, כגון בנושא זיופי תרופות, סחורות ומותגים, נדרש עוד "יישור קו" עם המדינות המתקדמות בעולם.

הנזקים מהפרות קניין רוחני הם רבים - הפסדי מכירות לתעשייה ולעסקים, הפסדי מיסים למדינה, פגיעה בצרכנים, תמריץ שלילי לפיתוח וליצירה, נזקים בריאותיים (במקרה של תרופות מזוייפות), פגיעה במירקם הכלכלי התקין של המדינה, התפתחות פשע מאורגן ופגיעה בתעסוקה. לצד כל אלה, ישראל מחמיצה את הפוטנציאל העסקי הטמון במינוף של נכסי קניין רוחני המצוי בין כותלי האקדמיה, בתי החולים הממשלתיים ומערכת הביטחון.

במילים אחרות: כדאי שישראל תוכל לשמור על מעמדה כמדינה מובילה בתחום הטכנולוגי והעסקי עליה להקפיד הקפדה יתירה בהגנה על זכויות הקניין הרוחני. בהיות כלכלתה חלק ממארג הסכמי סחר חוץ אין היא יכולה להרשות לעצמה פגיעה בזכויות קניין רוחני המפרים את משטר ההגנה על הקניין הרוחני בעולם. על ממשלת ישראל לנקוט אפוא פעולה אקטיבית יזומה ונמרצת, אשר תשנה מן היסוד את ההתייחסות הציבורית והממלכתית כלפי תוצרי הקניין הרוחני ובכך תתרום הן לכלכלת ישראל והן למעמדה הבינ"ל.

בנוסף, על ממשלת ישראל לפעול כדי לסייע לתעשיית ההיי-טק הסובלת לאחרונה ממספר חולשות. הבעיה היא כפולה: המחסור החמור במהנדסים וכוח אדם אחר לתעשייה והצורך בהגדלת ההשקעה הלאומית במו"פ, תוך יצירת מקורות מימון נוספים להשקעה בתעשיית הטכנולוגיה.

על ממשלת ישראל לפעול כדי לסייע לתעשיית ההיי-טק, שהיא יצרנית החדשנות הטכנולוגית המרכזית. האתגר כאן הוא כפול: הכשרת הדור הבא של מהנדסים, לאור המחסור המסתמן בכוח אדם מיומן לתעשייה, והצורך בהגדלת ההשקעה הלאומית במו"פ, לאור הירידה בהקצאות הממשלתיות בתחום זה בשנים האחרונות

בכל הקשור לתחום החינוך הטכנולוגי, התוכנית לחיזוק לימודי המתמטיקה היא צעד בכיוון הנכון, במיוחד בזכות אימוץ מודל השולחנות עגולים, המושיב זה לצד זה את היזם הפרטי, משרדי הממשלה הרלוונטיים, האקדמיה ועמותות החינוך. אלא שלא די במתמטיקה, ואי אפשר להסתפק בתיכון ובלימודים לבגרות. על הממשלה לחשוב על מלוא המכלול של לימודי המדעים והטכנולוגיה, וליזום תכנית לרצף חינוכי המתחיל מבית הספר היסודי, נמשך בחטיבה ובתיכון, בשירות הצבאי ובלימודים האקדמיים, ואינו מסתיים גם לאחר ההשמה בחברות הטכנולוגיות. חשיבותו הרבה של הנושא ברמה הלאומית דורשת התייחסות לכל השלבים והתהליכים על הרצף החינוכי. יש לחשוף את התלמידים למתמטיקה ומדעים, ליופי שבמדע, טכנולוגיה והנדסה ולעודד אותם להתמודד, תוך לקיחת סיכון שייתכן ויכשלו.

בהיבט המימוני מומלץ, כי הממשלה תפעל לעידוד משקיעים, בעיקר גופים מוסדיים, להשקעה בענף ההיי-טק הישראלי, באמצעות פריסת רשת ביטחון ומתן תמריצים להשקעה בטכנולוגיות ישראליות. במקביל, על הממשלה לפעול באופן ישיר באמצעות הקמת קרן הון סיכון ציבורית, בדומה לקרן "יוזמה" המקורית, אשר תספק הון לחברות הזנק מבטיחות בראשית דרכן. השילוב בין השקעה ישירה של הממשלה לבין יצירת אקלים תומך השקעות תאפשר למגזר הטכנולוגי להמשיך ולהוות את ספינת הדגל של הכלכלה הישראלית.

למידע נוסף ועידכונים הרשם לניוזלטר

מייל לא חוקי

צור קשר

סניף ראשי

סניף ת"א

WeWork

פרטי קשר