הבלוג של לוצאטו - עורכי פטנטים לוצאטו את לוצאטו
  • מידע מקצועי
  • הבלוג של לוצאטו

איך רושמים פטנט?

ד"ר אסתר לוצאטו מסבירה למה בכלל כדאי לרשום פטנט

אז מה עושים?

לכל יזם יש חלום וכל חלום מבוסס על רעיון או אמצאה שעשויה להפוך לפטנט. כדי להבטיח שפירות האמצאה או הרעיון יועברו רק ליזם ולא לאחרים - או למי שעלול להעתיק אותה - נדרש להגן בפטנט. פטנט מקנה לבעליו בלעדיות בשימוש המסחרי באמצעה למשך 20 שנה.

אז איך רושמים פטנט?

לפני שיוצאים לדרך יש לבצע חיפוש פטנטים מקצועי, שיבוצע על-ידי עורך פטנטים בעל ניסיון. המטרה היא להבטיח שאכן האמצאה היא ראשונית וחדשנית ולא פורסמה קודם לכן, וזאת כדי לעמוד בתנאי החוק לרישום פטנט . לאחר מכן, אפשר לצאת לדרך ולבצע תהליך רישום פטנט שמתחיל בהגשת בקשה לפטנט. רישום פטנט, כדאי לזכור, הוא טריטוריאלי ולכן את הבקשה הראשונה לפטנט בעת הגשתה, נתבע תאריך בכורה שעל פי אמנת פריז כל המדינות שחברות בה כולל ישראל, שומרות את תאריך הבכורה כאילו שהגשנו בכל אחת מהמדינות למשך 12 חודשים. בקשה לרישום פטנט מורכבת מחלק מילולי המכונה "פירוט הבקשה" (SPECIFICATION) , בקשת הפטנט כוללת שלושה פרקים: רקע אודות האמצאה (הכולל תיאור תמציתי של מצב הידיעות בשטח המקצועי של ההמצאה) ; תיאור מפורט שלה (תיאורים והסברים על האמצאה באופן מפורט, מלא ומדויק כולל דרכי הביצוע והיישום שלה); והתביעות (CLAIMS) של הבקשה המגדירות את האמצאה. לפרק זה יש חשיבות משום שמבקש הפטנט תובע לעצמו מונופול על האמצאה.

קרא עוד

מרעיון למוצר לפטנט

ד"ר אסתר לוצאטו מסבירה כיצד להפוך רעיון למוצר בתוכנית "בר דעת"

יזמים רבים קמים בבוקר עם רעיון מעולה ושואלים את עצמם האם וכיצד אפשר להפוך אותו לפטנט, או/ו מוצר מסחרי. אלא שלא כל רעיון - אפילו רעיון טוב או הברקה מדהימה - אכן ניתן לתרגום למוצר או פטנט. אז לפני שיוצאים לדרך ומשקיעים לא מעט זמן, אנרגיה ומשאבים כדאי לבדוק מספר דברים.

אז מה עושים?

כמה טיפים שיעזרו לכם לבדוק האם הרעיון שלכם הוא פטנטבילי:

קרא עוד

יש לי פטנט – מה עושים?

ד"ר אסתר לוצאטו מתארחת בתכנית "שאלה משפטית" ומסבירה על השלב הראשוני של רישום פטנט

מי לא נתקל בחיי היום יום בפתרונות שונים אשר עשויים, לדעתו, להקל על חייו? אנו, כעורכי פטנטים, מקבלים על בסיס קבוע שאלות כגון "יש לי פטנט, מה לעשות?" ראשית חשוב להבדיל בין רעיון לבין פטנט. רעיון, כשלעצמו, ובניגוד לפטנט, אינו מעניק לבעליו זכויות כלשהן. על מנת להגן על הרעיון ולקבל מונופול על המצאתכם, יש לרשום פטנט.

פטנט רשום, כאמור, מעניק לבעליו מונופול במדינה בה הוא נרשם. כלומר, במידה וממציא/יזם רשם פטנט בארה"ב ובישראל, אותו ממציא יוכל למכור ולייצר, באופן בלעדי, אך ורק במדינות אלה. במידה וצד שלישי ימכור/ייצר את אותם מוצרים ללא אישור הממציא או בעל הפטנט, יוכל הממציא לתבוע את המפר בתביעת הפרה של הפטנט. כמו כן, במידה והצד השלישי יצר קשר עם הממציא, או בעל הפטנט, וביקש רשות לעשות שימוש במוצרים אשר מוגנים בפטנט, בעל הפטנט זכאי לתת לו רישיון לעשות שימוש בפטנט (Licensing) תמורת תמלוגים.

קרא עוד

כמה עולה לרשום פטנט?

ד"ר כפיר לוצאטו נותן טיפים לרישום פטנט בתוכנית "שאלה משפטית"

יזמים וממציאים רבים נוטים לבקש לרשום את המצאתם כ"פטנט בינלאומי" בעוד שרישום שכזה אינו אפשרי (ניתן לבקש בקשה לבחינה בינלאומית באמצעות אמנת ה-PCT). פטנט חייב להירשם בנפרד בכל מדינה עליה החליט היזם או הממציא. לפיכך, עלות רישום פטנט תלויה בקשר ישיר למדינה בה מעוניינים לרשום את הפטנט.

להלן הליכי רישום פטנט ועלותם:

ישראל:

בשלב הראשון מרבית היזמים בוחרים להגיש בקשת פטנט בישראל . כידוע, על מנת לקבל פטנט בעולם ובישראל יש צורך לעמוד בשלושה תנאים עיקריים: חדשנות, תועלת והתקדמות המצאתית.

על מנת לברר אם הרעיון/אמצאה עומדים בתנאי החדשנות יש לבצע סקר פטנטים במאגרי מידע בינלאומיים (ידוע גם במושג "חיפוש פטנט"). עלויות סקר ראשוני כזה משתנות בהתאם לנושא ותחום האמצאה ובדרך כלל ינועו בין מאות דולרים לנושאים פשוטים יחסית לאלפי דולרים בנושאים ובתחומים מורכבים יותר.

קרא עוד

הכיוון - אסיה

ד"ר כפיר לוצאטו מדבר על חשיבות השווקים שבמזרח: הודו, סין, ויפן

הסטת העוצמה הכלכלית הגלובלית לעבר מזרח אסיה מחייבת היערכות מחדש מצד ישראל, אשר באופן מסורתי נשענה על שני גושי סחר מרכזיים - ארה"ב והאיחוד האירופי, שסובלים בשנים האחרונות מצמיחה חלשה. מדינות אסיה, מצידן, מגלות עניין רב ברכישת טכנולוגיות וידע מישראל

בעשורים האחרונים הולכת ומתחזקת ההכרה, כי מרכז הכובד של הכלכלה העולמית נע בהדרגה מזרחה וכי היבשת האסיאנית תופסת, ותוסיף לתפוס גם בעתיד, מקום דומיננטי בכלכלה העולמית על חשבון הכלכלה האמריקאית והאירופאית.

מדובר בשינוי דרמטי בחלוקת העוצמה הגלובלית. כבר עתה מדורגת סין כמעצמה הכלכלית השנייה בגודלה בעולם והיא עתידה לעבור את ארה"ב ב-2030 לפי אחת התחזיות.

אפשר ללמוד על העוצמה של מדינות אסיה, ובראשן סין, גם מעיון בנתוני הקניין הרוחני העולמי. כפי שיובהר בחוברת זו בהמשך במספר פרקים, הקניין הרוחני הוא בעת ובעונה אחת שיקוף של ביצועיה הכלכליים של מדינה ומנבא טוב באשר לביצועיה העתידיים.

בשנת 2014 נרשמו בסין מספר שיא של בקשות פטנט בינ"ל בהיקף שמתקרב ל-800,000 בקשות - פי-4 יותר מאשר בארה"ב. למעשה סין הייתה אחראית על 89% מהגידול העולמי במספר בקשות הפטנט הבינ"ל, שהתרחש בין 2013 ל-2014. גם מדינות אחרות באסיה תרמו לגידול זה כמו תאילנד, סינגפור ואינדונזיה. כמעט 60% מהיקף בקשות הפטנט הבינ"ל בעולם בשנת 2014 הגיעו ממדינות אסיה, זאת לעומת 50% עשור קודם לכן, בשנת 2004. במהלך אותו עשור חוותה אירופה ירידה של כמעט 8% בהיקף בקשות הפטנט וצפון אמריקה רשמה ירידה קלה של 2%. כל אלה הם הדים נוספים למשבר הפיננסי העולמי, שאותתיו עדיין ניכרים במדינות המערב.

הנסיקה של סין היא מרשימה ביותר, במיוחד לאור העובדה שבמשך שנים היא פיגרה מאחור אחר מדינות המערב בכל הקשור לפיתוח כלכלי וטכנולוגי. בשנות ה-80' של המאה הקודמת כמעט ולא נרשם בה פטנט אחד והחל משנות ה-90' היא החלה להתשלב בהדרגה בשוק הקניין הרוחני בעולם, כאשר החל משנות ה-2000 ואילך היא רושמת זינוק אדיר. שינוי זה משקף, בין השאר, את ההשקעות העצומות במו"פ במדינה זו.

קרא עוד

הסינרגיה הישראלית

האם ידעתם ש-40% מהמועסקים ע"י מערכת הביטחון הם מהנדסים? ד"ר אסתר לוצאטו מסבירה ששגשוגה של ישראל כמעצמת ביטחונית וטכנולוגית אינה מקרית.

האקו-סיסטם הטכנולוגי, הנשען על החיבור הסינרגטי ביןהאקו-סיסטם הטכנולוגי, הנשען על החיבור הסינרגטי בין האקדמיה, התעשייה והצבא, מביא לידי מיצוי-שיא את היתרון היחסי של הכלכלה הישראלית בתשתיות טכנולוגיות והון אנושי. אך כדי להבטיח את המשך שגשוגו חובה להגדיל את ההקצאה הלאומית למו"פ

השילוב בין הצבא והתעשייה בישראל הוא חיבור ותיק ששורשיו עוד בשלהי שנות ה-40' של המאה הקודמת. במהלך ההכנות של ארגון "ההגנה" לקראת פלישה ערבית צפויה, התברר כי האמריקאים הטילו אמברגו על מכירות נשק לאזור והדבר אילץ את ישראל לחפש מקורות נשק חלופיים וגם לפתח תעשייה צבאית בייצור עצמי. דוד בן-גוריון, שראה את הנולד והיה חסיד גדול של פיתוח טכנולוגי-מדעי, דחף אז גם להקמת חיל המדע כדי שחייליו יאתרו פתרונות מהירים לצרכים הצבאיים הבוערים.

קרא עוד

הקניין הרוחני בישראל - מה עוד נדרש לעשות?

ד"ר אסתר לוצאטו מספרת על אומת הסטארט-אפ וחלק מההישגים המרשימים ביותר שלה

משטר ההגנה על הקניין הרוחני בישראל עבר בשנים האחרונות שינויים ושיפורים לטובה, אך הוא עדיין לוקה בחסר. כדי לטפל בתופעה ברמת הרצינות ההולמת מדינה מתקדמת ובעלת אוריינטציה טכנולוגית כישראל נדרשת גישה ממלכתית חדשה, אשר תעמיד את הנושא במיקום גבוה בסדר העדיפות הלאומי ותקצה משאבים לטיפול בהפרות קניין רוחני לסוגיהן.

קרא עוד

הארכת תוקף תקופת ההגנה על פטנטים רשומים ותעשיית התרופות

ד"ר אסתר לוצאטו על המורכבות של עולם התרופות בתוכנית שאלה משפטית

למדינת ישראל פוטנציאל גדול למשיכת השקעות למחקר ופיתוח של מוצרים ביו-רפואיים, כמו גם לביצוע מחקרים קליניים. עד לאחרונה פוטנציאל זה לא מומש דיו עקב שורה של בעיות חוקיות ורגולטוריות בתחום ההגנה על זכויות קניין רוחני בתרופות וקשיים בירוקרטיים אחרים.

קרא עוד

הקניין הרוחני במדעי החיים: מדריך מקוצר למשקיע

גאווה לאומית - ישראל מובילה בתחום מדעי החיים ובמיוחד במספר הפטנטים במיכשור רפואי

לקניין הרוחני בתחום מדעי החיים ובפרט לרישום פטנט נודעת חשיבות עליונה ביכולת למנף ולמסחר את ההמצאה. יזמים רבים נכשלים בזיהוי המהמורות שבדרך ולכן על משקיעים בפרוייקטים בתחום לעמוד על שליטה גדולה יותר על אסטרטגיית הקניין הרוחני

קרא עוד

למידע נוסף ועידכונים הרשם לניוזלטר

מייל לא חוקי

צור קשר

סניף ראשי

סניף ת"א

WeWork

פרטי קשר