דו"חות מצב על הקניין הרוחני בישראל - עורכי פטנטים לוצאטו את לוצאטו
  • מידע מקצועי
  • דו"חות מצב על הקניין הרוחני בישראל

דו"חות מצב על הקניין הרוחני בישראל

דו"ח החדשנות הטכנולוגית הלאומי 2015-2016

מזה למעלה מעשור שקבוצת לוצאטו מפיקה דוחות לאומיים בנושאי קניין רוחני, היי-טק וחדשנות טכנולוגית. כמי שדרכה נבחנות טכנולוגיות חדשות רבות, בטרם יציאתן לשוק, שמנו לנו למטרה לשקף את מכלול הנתונים והתובנות העולים מהשטח אודות החדשנות הטכנולוגית בישראל, וזאת כחלק מהמחוייבות החברתית-ציבורית שלנו, שהיא מאבני היסוד הערכיים של הפירמה.

ההנחה המובלעת בדוח זה היא שקניין רוחני וחדשנות טכנולוגית הם שני צדדים של אותו מטבע. הקניין הרוחני מנבא את החדשנות הטכנולוגית ובה בעת משקף אותה.

מהנתונים עולה תמונה מעורבת - מצד אחד ההיי-טק הישראלי ממשיך להפגין עוצמה. השנים 2014-2015 היו שנים טובות מאוד להיי-טק הישראלי, עם נתוני שיא בתחום גיוס ההון והאקזיטים, כאשר הנתונים הראשוניים על שנת 2016 מלמדים שמגמה זו נמשכת. אך ברקע מסתמנים כמה אתגרים לא פשוטים ובהם מחסור חמור במהנדסים, שיהוו את הדור הבא של היזמים והממציאים, תוך עלייה דרמטי בשכרם של המועסקים בהיי-טק. לצד זה בולטת ירידה מסויימת בהקצאה הלאומית למו"פ, כאשר ברקע חלה עלייה בהשקעות במו"פ של מדינות המתחרות בישראל. נתון נוסף העולה מהנתונים הוא נסיגה בכל הקשור להיקף בקשות פטנט בינ"ל (PCT) שמקורן בישראל. מגמה זו נמשכת כבר כמה שנים ברציפות ויש בה כדי להדאיג, בפרט כאשר הקניין הרוחני הוא מנבא של החדשנות הטכנולוגית, כאמור.

להורדת הדו"ח

מהפיכה חשיבתית

מאז הדוח הקודם, התבררה שוב חשיבותו המכרעת של הקניין הרוחני בעידן כלכלת המידע. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בהחלטה חשובה של ממשלת ארה"ב לשנות את מתודולוגיית חישוב הכלכלה הלאומית - שינוי שנערך אחת לחמש שנים ונחשב לדרמטי - כך שתביא לידי ביטוי מדדים כמו חדשנות, מו"פ וסוגים שונים של קניין רוחני. זאת מאחר ומדידת התמ"ג עד אז לא ביטאה מספיק את המגמה של מעבר לכלכלה מבוססת ידע. שינוי זה, כדאי לשים לב, עתיד להוסיף 3% תוצר לכלכלה האמריקאית.

גם בישראל הפך נושא הקניין הרוחני לבעל חשיבות מאקרו-כלכלית. במשרד האוצר גילו, כי הקניין הרוחני מניב לחברות הרב-לאומיות הפועלות בישראל רווחים בסך מיליארדי דולרים בשנה בגינם הן משלמות מס. לכן יוזם האוצר הטבות מפליגות לאותן חברות שנועדו לגרום להן להחזיק את הקניין הרוחני בארץ ולשלם את המס בגינו כאן, בישראל.

ישראל עברה בשנים האחרונות שיפורים רבים וחשובים במשטר הקניין הרוחני, תוך שדרוג נוסף בתהליכי העבודה של רשות הפטנטים. עם זאת, עדיין האכיפה לוקה בחסר. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בכל הקשור לשמירת זכויות יוצרים בתעשיות חשובות כמו תוכנה, תרופות, מוזיקה וכדומה.

עבור ישראל, שיתרונה היחסי נשען על הון אנושי וכלכלתה מוטת חדשנות טכנולוגית, הקניין הרוחני הוא בבחינת משאב אסטרטגי. מכאן שפיתוחו, שימורו ומינופו הם בבחינת אינטרס לאומי מובהק. באותו אופן, יצירת אקלים תומך חדשנות, הן עבור ממציאים ויזמים מקומיים והן עבור חברות רב-לאומיות - המקימות בישראל מרכזי פיתוח - הוא צורך חשוב.

לכן, רצוי שממשלת ישראל תלמד מניסיונן של מעצמות טכנולוגיות - כמו ארה"ב ויפן - שהקימו צוותי משימה מיוחדים לקידום תחום הקניין הרוחני, תחת אחריות הנשיא וראש הממשלה בהתאמה, מתוך הכרה בחשיבותו ותרומתו לצמיחה הכלכלית. אני תקווה, כי דוח מפורט זה, שהוכן על-ידי חטיבת המחקר בקבוצת לוצאטו, יסייע בידי מקבלי ההחלטות למקד מאמצים בתחומי החדשנות הטכנולוגית והקניין הרוחני שעשויים להניב פירות מבורכים לכלכלה הישראלית.

תודתי למחברי הדוח ובהם: עוה"ד אמיר פלמרי, ניב מורן ומיכל לוצאטו, עו"פ בועז קרויטורו, העורך הראשי יואל צפריר ורבים וטובים אחרים. יבואו כולם על הברכה.

דוח הקניין הרוחני הלאומי - תמונת מצב ומגמות 2012

בעידן כלכלת המידע הגלובלית הקניין הרוחני נחשב למשאב החשוב ביותר הנמצא ברשותם של תאגידים, חברות ומדינות. משאב זה לא רק מבטא את החדשנות הטכנולוגית, אלא גם משקף את ליבת הפעילות הכלכלית של המדינות המפותחות, הפוסט-תעשייתיות, הנשענות על נכסים אינטלקטואליים (פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, ידע, מוניטין, נאמנות צרכנים וכו') יותר מאשר על נכסים מוחשיים בפיתוח היתרון היחסי שלהן. ממחקרים שונים עולה, כי במדינות המפותחות לקניין הרוחני יש תפקיד מכריע בייצור העושר הלאומי. במדינות אלה התוצר מהקניין הרוחני עומד על 354 אלף דולר לנפש, לעומת 76 אלף דולר לנפש מהמערך היצרני ו 9,500- דולר לנפש בלבד ממשאבים טבעיים. במילים אחרות, קצב ההתפתחות הטכנולוגי הפך את היתרון היחסי המבוסס קניין רוחני למרכיב מרכזי בכלכלה.

קרא עוד

דוח הקניין הרוחני הלאומי לשנת 2013-2014

בעידן כלכלת המידע הגלובלית קניין רוחני נחשב למשאב החשוב ביותר הנמצא ברשותם של תאגידים, חברות ומדינות. הוא לא רק מבטא את החדשנות הטכנולוגית ככזו, אלא גם משקף את ליבת הפעילות הכלכלית של המדינות המפותחות, הפוסט-תעשייתיות, הנשענות על נכסים אינטלקטואליים (פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, ידע, מוניטין, זכויות יוצרים וכו') יותר מאשר על נכסים מוחשיים בפיתוח היתרון היחסי שלהם. 

קרא עוד

למידע נוסף ועידכונים הרשם לניוזלטר

מייל לא חוקי

צור קשר

סניף ראשי

סניף ת"א

WeWork

פרטי קשר