ישראל בדרך להיות מעצמת פודטק – ולא במקרה

אחד היתרונות הגדולים של קהילת ההיי-טק הישראלית הוא החיפוש המתמיד אחר התחום החם הבא. עם זאת, זיהוי ואיתור התחום הבא איננו שרירותי. בדרך כלל היזמים והמשקיעים מחפשים את הקטגוריה בה עשויה להיות לישראל נקודת פתיחה טובה, זאת בנוסף לפוטנציאל הצמיחה של התחום מחוץ לישראל.

אחד התחומים שזוהה בשנים האחרונות הוא תחום הפודטק, שעונה על שני הקריטריונים הללו: זוהי קטגוריה שנמצאת במגמת צמיחה עולמית ולישראל יש בה יתרון מוקדם. יתרון זה קיים הודות לידע שנצבר כאן במשך שנים בתחום האגרו-טכנולוגיה, החיבור החזק בין הצד היישומי לצד המחקרי בתחום החקלאות והשילוב בין כל אלה לבין החדשנות ורוח היזמות הישראלית.

לתעוזה הישראלית יש תמורה

מכיוון שההתיישבות החקלאית היהודית בארץ ישראל החלה מאפס, ללא ידע מוקדם וללא מסורת חקלאית שמרנית, היא הייתה פתוחה לרעיונות חדשניים. אמנם הרבה גבות הורמו בעולם כשהישראלים החלו לגדל עגבניות באדמת עין גדי הצחיחה, אבל התוצאות הוכיחו שלתעוזה יש תמורה.

כך התפתחה בארץ חקלאות מתועשת, ששילבה חדשנות טכנולוגית והביאה לעולם פיתוחים כמו מערכות השקייה חסכוניות (טפטפות), תעשיית זרעים מתקדמת, רפתות משוכללות עם מכונות חליבה אוטומטיות, חממות, טיפוח גנטי, לוויינים, רובוטים וחיישנים לשימוש החקלאי בשטח ועוד. כולם מיקמו את ישראל בחזית הטכנולוגיה החקלאית ומיצבו אותה כמעבדה חיה ומתקדמת בתחום.

עם החדשנות הטכנולוגית הגוברת בתחום הפודטק בשנים האחרונות, נוצר באופן טבעי קניין רוחני רב ואנו עדים לצמיחה משמעותית ברישום הפטנטים, העיצובים וסימני המסחר בתחום, מה שמעיד על הרלוונטיות ההולכת וגוברת שלו בתעשיית היי-טק הארצית והרצון לפרוץ לשוק העולמי. 

כיום בישראל, קיים אקו-סיסטם טכנולוגי משמעותי בתחום הפודטק, הכולל מאות סטארט-אפים, קרנות הון סיכון, חממות, מכוני מחקר, חברות מזון ותיקות, וענקיות מזון עולמיות, שהיטיבו לזהות את הפוטנציאל המחקרי-יישומי של ישראל. נוסף על כך, ממשלת ישראל הבינה שמדובר במנוע צמיחה חשוב ותומכת באקו-סיסטם באמצעות רשות החדשנות.

הצורך העולמי בחדשנות בפודטק הוא צורך קיומי

הרוח הגבית להתפתחות תחום הפודטק, נובעת בין היתר מהצורך הגלובלי לשנות את האופן שבו האנושות מייצרת, משנעת וצורכת מזון.
שוק המזון העולמי מגלגל כ-11 טריליון דולר בשנה, אך הוא מאותגר מאוד. הביקוש למזון עולה עם גידול האוכלוסייה, אך שטחי הגידול מצטמצמים כאשר לפי הערכת חברת מקינזי, אם תמשכנה המגמות האלה ייצור המזון בעולם יצטרך לגדול ב-70% עד שנת 2050. מגמות אלה מחייבות התייעלות דרמטית הן בשימוש במשאבים הטבעיים והן בשרשרת אספקת המזון, זאת לצד שינויי האקלים ואירועי מזג אוויר קיצוניים שמקטינים עוד יותר את הפרודוקטיביות של חלק מענפי המזון.

אתגר נוסף הוא איבוד המזון, כאשר בצד אחד של כדור הארץ נוצרים עודפי מזון גדולים ובצד השני מסתמן רעב ומחסור, זוהי תוצאה המחייבת שינוי באופן שבו המזון מופץ בעולם. מעל כל אלה מרחף גידול הבשר, שגובה מחיר אקלימי אדיר ודוחף את האנושות לחפש תחליפי בשר.

צורך נוסף לפיתוח התחום בא מלמטה, כשהמודעות הגוברת של צרכנים בעולם להשפעת המזון על בריאותם מביאה לשינויים משמעותיים באופי הביקוש לסוג וטיב המזון. כך למשל, עולה דרישה למזון טרי ובריא יותר שמסופק ישירות "מהחווה לצלחת" (Farm To Table) ואינו פוגע בסביבה.
גם הדרישות להיגיינה מחמירות, והיום הצרכנים רוצים לדעת בדיוק מה הם אוכלים, כיצד המזון הוכן ואיך הוא ישפיע על בריאותם. צרכנים גם מחפשים מזונות דיאטטיים ודלי-סוכר נוכח העלייה בתחלואה במחלות לב וכלי הדם וכן סכרת. אורח החיים התובעני גם מעלה את הדרישה למזון פונקציונלי (עם תועלות בריאותיות), כמו מזון עתיר ויטמינים, או תוספי מזון שמחזקים את מערכת החיסון.

מגפת הקורונה – זרז משמעותי להתפתחות מהפכת הפודטק

כל המגמות המוזכרות לעיל הואצו על-ידי מגיפת הקורונה, ששינתה בן לילה את דפוסי צריכת המזון. אנשים חזרו לבשל בבית, או שהגדילו מאוד את משלוחי המזון. שינוי זה מהווה כר פורה לחברות סטארט-אפ שמתמחות בטיוב שרשרת האספקה באמצעות בינה מלאכותית וביג דאטה.
גם שוק תחליפי הבשר נמצא בצמיחה בעקבות הקורונה, כשאחת הסיבות לכך הייתה העובדה שחלק ניכר מעובדי תעשיית הבשר בארה"ב חלו בקורונה, מה שהביא לסגירת מפעלים ולהקטנה דראסטית באספקה. מנגד, חברות תחליפי הבשר זינקו והבורסה שיקפה זאת היטב כאשר מניית חברת ביונד מיט, למשל, עלתה ב-48% בחודש אפריל. במקביל, קרנות הון סיכון הגדילו את ההשקעות בחברות קטנות, שמתמקדות בגידול בשר במעבדה או בתחליפים מבוססי צמחים.

למעשה, כל תחום תחליפי המזון למוצרים מהחי צמח בעקבות הקורונה, הן תחליפי החלבון מן הצומח, והן הבשר המתורבת ואף החרקים. כאן המקום להזכיר את חברת "חרגול פודטק" הישראלית, שמפתחת טכנולוגיות לגידול מתועש של חגבים, שהייתה הראשונה בעולם להקים חווה מסחרית לגידול מתועש של חגבים ולאחרונה גם החלה לשווק לשוק האמריקאי. על אף שאכילת חגב יכולה להישמע כאקט שנוי במחלוקת, נזכיר שחגבים הם מקור החלבון היעיל ביותר בטבע – הם בעלי הרכב תזונתי מצויין, עשירים באומגה 3, אבץ וחומצה פולית, ללא טעם וריח וכמעט ללא חתימה סביבתית.
עוד כדאי להזכיר בהקשר זה את Eat-Jet הישראלית שמפתחת טכנולוגיית הדפסה תלת-ממדית שמאפשרת להדפיס תחליפי בשר טבעוניים עם טעם של בשר.

לאור כל האמור נראה כי מדובר במהפכה של ממש, ולא רק במזון עצמו, אלא גם בתחום האריזות. המגמה כיום היא לעבור לאריזות ירוקות, מתכלות וחכמות, שקופות לגמרי, אך עם חסימה לקרינה אולטרה-סגולה, עמידות לגזים ונוזלים ועם תכונות אנטי- בקטריאליות, ברוח תקופת הקורונה. דוגמה טובה לכך היא חברת Valentis הישראלית שמייצרת אריזות חכמות למזון.

הקטר הבא של ההיי-טק הישראלי

לסיכום, היתרון היחסי שישראל מביאה לשוק העולמי הוא משולב.
בצד הידע וההתמחות קיימת כבר תשתית מפותחת של מחקר ופיתוח, כאשר מכוני המחקר והאקדמיה בישראל הגיעו במהלך השנים האחרונות להישגים משמעותיים בקנה מידה עולמי בתחום האגרו-טכנולוגיה.
בצד הפיננסי פועלים בשיתוף חברות ומשקיעים בין-לאומיים, שמזהים את ההזדמנויות העסקיות ואת הפיתוחים הטכנולוגים החדשניים שפותחו בישראל.
כל אלה מתקיימים לצד הון אנושי יוצא דופן, שיודע לחבר בהצלחה בין החדשנות הטכנולוגית הישראלית בתחומים כמו בינה מלאכותית, לימוד מכונה, ביג דאטה, רובוטיקה וראייה ממוחשבת לבין חקלאות, ייצור מזון ושרשת האספקה. כאן, בשילוב המיוחד הזה, בא לידי ביטוי היתרון המובהק של ישראל וכאן גם טמון הפוטנציאל העיקרי שלה.

מתברר שהחיבור בין מזון לבין חדשנות טכנולוגית הוא קריטי לפיתוח מיזמים פורצי דרך והוא שעתיד להפוך את הפודטק המקומי למוביל עולמי ועל הדרך גם להוות את הקטר הבא של ההיי-טק הישראלי.