אנשי מפתח

ד"ר כפיר לוצאטו
kfirl@luzzatto.co.il

ד"ר כפיר לוצאטו, נשיא קבוצת לוצאטו, הוא דור רביעי לעורכי פטנטים ומבכירי עורכי הפטנטים בישראל. הפירמה שהוא מנהל נוסדה באיטליה על-ידי אבי-סבו ב-1869 והועתקה לישראל לפני כ-40 שנה. כפיר בעל תואר דוקטור בהנדסה כימית מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומשמש כמרצה-אורח במוסדות אקדמיים שונים בנושאים הקשורים לקניין רוחני וטכנולוגיה.

ד"ר אסתר לוצאטו
חיים צ'ציק

יכול לעניין אותך

קריאה נוספת

קניין רוחני בישראל

קניין רוחני הוא שם קיבוצי לזכויות משפטיות בנכסים לא-מוחשיים שהם פרי יצירתו של אדם, כגון אמצאות, יצירות, עיצובים, מוניטין ועוד. ההגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני מתייחסת ליצירה האינטלקטואלית כשלעצמה ולא למושא היצירה. למשל, היא לא מתייחסת למכונה הפיזית אשר יוצרה לפי האמצאה, אלא לאמצאה כשלעצמה, שהיא פרי המאמץ החשיבתי של הממציא ואשר על פיה נבנתה אותה מכונה.

דיני הקניין הרוחני מקנים בלעדיות לממציא האמצאה למשך פרק זמן המוגדר בחוק ונועדו לתמרץ יצירה, פיתוח טכנולוגי, מחקר והעשרת החברה, תוך שמירה על האיזון שבין הענקת זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים, לבין אינטרסים משפטיים, חברתיים, וכלכליים שונים.

חלק מזכויות הקניין הרוחני (פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור) טעונות רישום, אשר מתבצע בארץ על-ידי רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. בארצות אחרות, דוגמת ארצות הברית, ניתן לרשום זכויות נוספות, כגון זכויות יוצרים. כל בקשה לרישום עוברת בחינה פורמלית ומהותית, שנועדו לבדוק האם נשוא הבקשה עומד בתנאים ספציפיים הקבועים בחקיקה ובאמנות בין-לאומיות שישראל חתומה עליהן.

לבעל הקניין הרוחני ניתנת הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו, כולל אפשרות מכירתו, וכן הוא זוכה להגנה חוקית כנגד ניצול, או העתקה של אמצאתו, או יצירתו, על-ידי אחרים. מנגד, כלל הציבור זוכה לחשיפה ליצירות חדשות ולמוצרים חדשניים.

מרכיב מרכזי בכלכלת הידע

בעידן כלכלת המידע הגלובלית הקניין הרוחני נחשב למשאב החשוב ביותר הנמצא ברשותם של תאגידים, חברות ומדינות. משאב זה לא רק מבטא את החדשנות הטכנולוגית, אלא גם משקף את ליבת הפעילות הכלכלית של המדינות המפותחות, הפוסט-תעשייתיות, הנשענות על נכסים אינטלקטואליים (פטנטים, סימני מסחר, מדגמים, ידע, מוניטין, נאמנות צרכנים וכיוצ"ב) יותר מאשר על נכסים מוחשיים בפיתוח היתרון היחסי שלהן.

ממחקרים שונים שנעשו עולה, כי במדינות המפותחות לקניין הרוחני יש תפקיד מכריע בייצור העושר הלאומי. במדינות אלה התוצר מקניין רוחני עומד על 354 אלף דולר לנפש, לעומת 76 אלף דולר לנפש מהמערך היצרני ו-9,500 דולר לנפש בלבד ממשאבים טבעיים. במילים אחרות, קצב ההתפתחות הטכנולוגי הפך את היתרון היחסי מבוסס קניין רוחני למרכיב מרכזי בכלכלה.

קצב ההתפתחות הטכנולוגי המואץ משנה באופן דרמטי את כללי המשחק בתחומים רבים, מכלכלה וחברה ועד יחסים בין-אישיים. בכל הטכנולוגיות החדשות - מאינטרנט של הדברים ועד רובוטיקה, מענן דרך סייבר ועד פינטק, ממכוניות אוטונומיות דרך "בית חכם" וערים חכמות, שלא לדבר על רפואה דיגיטלית המשלבת בתוכה מספר התמחויות - נודע לקניין רוחני תפקיד קריטי, כאשר ההגנה הפטנטית על ההמצאות מעודדת ומטפחת יזמות, מחקר ופיתוח ומינוף מסחרי.

משטר הקניין הרוחני בישראל

התפתחויות ושינויים אלה בולטים במיוחד בישראל, שהפכה למוקד של חדשנות טכנולוגית עולמית במגוון תחומים. עבור ישראל יש חשיבות מיוחדת בשימור ובטיפוח הקניין הרוחני, אשר לצד ההון האנושי מהווים את שני צידי מטבע החדשנות הטכנולוגית שלה.

ישראל צמצמה בשנים האחרונות את הפערים בינה לבין המדינות המפותחות בכל הקשור למשטר הקניין הרוחני. היא עסקה בשנים אלה בהתאמת סביבת העבודה החוקית-משפטית והרגולטורית-ביורוקרטית לסטנדרטים המקובלים בעולם בתחום זה. הן ביחס לשמירת זכויות קניין רוחני וזכויות יוצרים והן ביחס לשיטות ותהליכי עבודה, תוך התאמת מלאה של הדין הפנימי למשפט הבין-לאומי בכל הקשור לקניין רוחני.

מאמץ זה התבקש לאור הצטרפות ישראל לשורה של אמנות בינ"ל, ובמיוחד נוכח הצטרפותה לארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) . תהליך זה עודנו נמשך והכיוון אליו חותרת ישראל הוא ברור - הרחבת ההגנה והאכיפה של זכויות הקניין הרוחני של ממציאים ומפתחי חדשנות הטכנולוגית. מה שחסר עדיין בישראל, כך נראה, הוא גישה אקטיבית ואגרסיבית יותר של הגנה על נכסי הקניין רוחני.

בעניין זה אפשר ללמוד מניסיונם של אחרים. הכלכלות המובילות בעולם המערבי, כמו ארה"ב ויפן, אימצו בשעתן רפורמות מרחיקות לכת, אשר נוהלו וקודמו באופן ישיר על-ידי ראשי המדינה במדינות אלו, וזאת על מנת להתגבר על כל סחבת בירוקרטית בדרך למינוף נכסי הקניין הרוחני שברשותן. בארה"ב הוקם על-ידי הנשיא כוח משימה לבדיקת נושא הקניין הרוחני וביפן הנושא הועבר לאחריותו הישירה של ראש הממשלה. גם האיחוד האירופי והמדינות החברות בו מצאו לנכון להתייחס ביתר רצינות לנושא אכיפת זכויות הקניין הרוחני ובשעתו פורסמה דירקטיבה המכילה הנחיות למדינות האיחוד כיצד לקדם את נושא האכיפה של זכויות קניין רוחני.

חשיבות הקניין הרוחני לא נעלמה גם מעיניהם של המדינות המתפתחות. סין, למשל, אשר נודעה במשך שנים כגן עדן לזייפנים, החלה בנקיטת שורה של צעדים לבלימת התופעה וליצירת משטר קניין רוחני המאפשר למשקיעים מבחוץ לבצע העברת טכנולוגיה ללא חשש מהעתקה או מזיוף. לפני סין עוד עומדת דרך ארוכה בכל הקשור לאכיפת החוק ולמניעת פיראטיות וזיופים, אשר גורמים לנזקים כלכליים כבדים לחברות הרב-לאומיות ולמדינות המייצאות לסין.

מינוף אקטיבי של נכסי הקניין הרוחני

השלב הבא שאליו ישראל נדרשת להגיע הוא מינוף אקטיבי של נכסי הקניין הרוחני שברשותה. אחת ההמלצות המרכזיות העולות משורה של דוחות מקצועיים היא לקדם ולמנף את הנכסים הבלתי מוחשיים שעומדים לרשות המדינה (המצויים בין כותלי האוניברסיטאות, בתי החולים הממשלתיים, מערכת הביטחון, התעשייה ועוד).

קניין רוחני

הצטרפו אלינו בפייסבוק

צור קשר