קיימת אי בהירות מסוימת לגבי חשיבותה של ההגנה המשפטית המוקנית ע"י פטנט בארץ ובחו"ל והענייניים הקשורים לה, ובמיוחדת עבור חברות אשר גודלן ניתן להגדירו "בינוני" או "קטן".

הסברה הרווחת שפטנט מהווה אך ורק מכשיר "התקפי", המיועד למנוע ממתחרה שימוש במוצר כלשהו או להפריע לפעילותו המסחרית, בטעות יסודה. לעיתים, חברות בינונית וקטנות העומדות בתחרות עם חברות ענק בעולם, אינן עושות שימוש נכון בפטנט כמכשיר שיווקי, משום שהן מעריכות שגם אם יוענק להן פטנט הן לא תוכלנה להשתמש בו כדי לתקוף חברה מתחרה הגדולה בהרבה מהן, בשל ההוצאות הגדולות הכרוכות בהליכים משפטיים מסוג זה. הערכה זו מתעלמת מהשימוש הרב שניתן לעשות בפטנט מחוץ להליכים משפטיים, ועקב כך, נשמט מידיהן מכשיר חשוב, ואף לעיתים חיוני.

מטרת החוברת להסביר בקצרה את חשיבות הפטנט לחברות בגודל בינוני וקטן, ולהביא מספר דגשים וקווים מנחים לשימוש בו.


1. מהו פטנט
פטנט הינו מסמך המגדיר את המונופולין המוענק לבעליו ע"י המדינה, בתמורה לחשיפת אמצאה שהיא מועילה לתעשייה או לחקלאות. האמצאה יכולה להיות, למשל, מוצר או תהליך, והיא חייבת להיות חדשה ובעלת מה שקרוי "התקדמות אמצאתית". בעליו של הפטנט יכול למנוע מכל אדם אחר לעשות שימוש בהמצאתו המוגנת בפטנט, ולהפיק ממנה רווח או הנאה. לשם כך, רשאי הוא לפנות לבתי המשפט ולבקש שהם יצוו על צד שלישי להימנע מהפרת הפטנט (דהיינו, השימוש באמצאה שלא כחוק) או להפסיק את השימוש באמצאה, אם היא כבר מנוצלת.

2. הגשת בקשות פטנט בארצות חוץ
ישראל הינה חברה באמנה הבינלאומית הקובעת כי חבריה יהיו רשאים להגיש בארצות החברות באמנה בקשות פטנט דומות לבקשה שהוגשה בארצם, ואם בקשה כזאת הוגש בתוך 12 חודש מיום הגשת הבקשה המקורית ייחשב תאריך ההגשה בישראל כתאריך קובע לצורך קביעת החידוש שבאמצאה.
במילים אחרות, יצרן ישראלי יכול להגיש בקשת פטנט בישראל, ומיום ההגשה לרשותו 12 חודשים לבדיקת חשיבותה, לצורך הצגתה בתערוכות, פרסומה ומגעים עם לקוחות פוטנציאלים. לפני תום תקופה זו, באופן עקרוני, עליו להחליט באילו ארצות חשוב לנסות להשיג פטנטים, ולהגיש בקשות פטנט מתאימות בארצות אלו. אם לא הגיש היצרן בקשות כאלה בתוך 12 חודש עלול הפרסום שניתן לאמצאתו למנוע ממנו לקבל פטנטים בארצות אחרות במועד מאוחר יותר.
בהקשר זה רצוי להתייחס לטעות נפוצה, דהיינו, לאמונה שמספיק לקיים רישום מדויק של מחקרנו, וזה יקנה לנו הגנה בבוא העת. לא כך הדבר! הדרך היחידה בה ניתן למנוע מאחר לקבל פטנט על אמצאה מסוימת הינה לחשוף את האמצאה שעשינו, או על ידי הגשת פטנט, או על ידי פרסום גלוי. לאור חשיבות העניין הונהג בארה"ב מעין "פטנט פרסום",באמצעותו ניתן לפרסם אמצאות בזמן קצר, אל הוא אינו מקנה זכויות כלשהן.
המחשבה שכאשר יבוא אחר עם פטנט שהוענק לו, אנו נוכל להראות ברישומינו כי הגענו לאמצאה לפניו ולשמר בכך את זכויותינו, הינה אשליה. לכל היותר נוכל להמשיך לנצל את האמצאה בטריטוריה מוגבלת ביותר, וזה גם בתנאים מסוימים. ארצות אחרות לא תכירנה ברישומינו , ותעניקנה פטנטים למתחרינו שביקשו אותם.

3. הפטנטים ככלי למחקר ופיתוח
כפי שנראה בהמשך, חשוב מאוד להבחין מהי האמצאה, ולהיות מודעים לכך שבידנו אמצאה. לשם כך, דרושה מדיניות העוסקת גם בלימוד מה שקרוי "מצב הידיעות במקצוע", כפי שמשתקף מהפטנטים בשטח, באופן שוטף. בין השאר, חשוב לעסוק בכך מהסיבות הבאות:

• ללא ידיעה מעמיקה של הפטנטים הקיימים בשטח בו אנו עוסקים, לא נוכל לפעמים לזהות נכון את האמצאה. לעיתים קרובות מצויה האמצאה בצעד קטן בשרשרת צעדים. ללא ידיעת מצב הפטנטים הקיימים עלולים אנו לא להבין שצעד זה אינו טריוויאלי, ומהווה למעשה אמצאה.
• לפעמים נעסוק בפיתוח מוצר, נשקיע בו מאמץ וכסף רב, נמציא אמצאה, ולאחר מכן נטפל בהגנה על האמצאה. בבדיקת מצב הפטנטים עלול להתברר שמתחרה המציא את אותה אמצאה לפנינו, ואף קיבל עליה פטנט, והשקעתנו ירדה לטמיון. בדיקת פטנטים במועד הנכון עשויה לחסוך מחקר ופיתוח מיותרים, אשר אינם יכולים להוביל למוצר אותו נוכל לשווק בחופשיות.
• מעקב אחרי הפטנטים של המתחרים ישמור אותנו בתמונה. לעיתים נוכל להקדים את מתחרינו בכך שתוצאות המחקר העצמאי שלנו, ביחד עם תוצאות המחקר של מתחרינו, יראו לנו את הכיוון הנכון. בכך נחסוך כסף רב ונהנה מפירות העבודה של המחרים.

אמנם מטרתנו הסופית היא לקבל פטנט טוב, אך מדיניות פטנטים נכונה לא יכולה להיות מוגבלת לכך, והיא חייבת לכלול מישורים נוספים שחייבים ללוות את המחקר, הפיתוח והתכנון השיווקי של החברה.


1. התחרות בהעדר פטנט
אמנם מטרתו של הפטנט הינה להגדיר את המונופולין המוענק לבעליו ע"י המדינה, ומונופולין משמעותו היכולת למנוע מאחר לנצל את האמצאה עליה ניתן הפטנט. אולם, קיים גם מה שניתן להגדיר "הגנה פסיבית", דהיינו, מונופולין שבעצם קיומו מגן על בעלי הפטנט בכך שהוא מונע מאחר את האפשרות להשיג לעצמו את אותו המונופולין, ומפריע לו לעסוק בשטח בו קיים הפטנט.
חברות בינוניות וקטנות מוצאות לעצמן לעיתים נישה לייצור מוצרים ייחודיים בשטח הרווי פטנטים של חברות מתחרות. תגובת השוק לחדירת חברות לתחום חדש בו עוסקות חברות אחרות הינה לפעמים איטית. אולם מספר סכנות אורבות למוצרים אלה:
• בהעדר פטנט ליצרן, עלולות חברו מתחרות לנסות ולהשיג פטנטים על חלקים מהטכנולוגיה בכלולה במוצר, או בתהליך ייצורו, אשר לא פורסמו במפורש ואשר, להערכתם של המתחרים, הינם חשובים לייצור יעיל של המוצר באיכות מתאימה ו/או במחירים תחרותיים;
• מתחרים שונים עלולים לנסות ולעשות שימוש בפטנטים שבידיהם ואשר להם נגיעה למוצר – אם כי הם אולי נוגעים בו רק בעקיפין – כדי להפריע לפעילות היצרן;

אולם, מעל הכל, העדר פטנט לייצרן מהוות לעיתים הזמנה למתחרים לעסוק במרץ במחקר ופיתוח בשטח, ולפתח מוצרים משופרים וזולים יותר המסוגלים להתחרות במוצר היצרן. הדחף להשקיע במחקר ופיתוח קטן הרבה יותר ם קיימת סבירות שתוצאות הפיתוח יפלו בגבולות הפטנטים של היצרן המקורי.

השתלשלות עניינים שכיחה היא כדלקמן:
1. יצרן פלוני מפתח מוצר או תהליך, ואינו מגן עליו באמצעות בקשת פטנט, משום שהוא סבור שיקשה עליו לקבל פטנט – או מכל סיבה אחרת;
2. המוצר (או התוצר של התהליך) מצליח ונמכר יפה;
3. יצרן מתחרה לומד את המוצר ומחליט להיכנס לפיתוח מקביל. בשלב זה כל אחת משתי ההתפתחויות שלהלן, או שתיהן, יכולה להתרחש:

א. המתחרה אינו יודע את כל פרטי הטכנולוגיה שחלקם חסויים. הוא עוסק במחקר ופיתוח והוא מגיע באופן עצמאי לטכנולוגיה שכבר פותחה ע"י היצרן המקורי. בשלב זה המתחרה מגן בהצלחה על הטכנולוגיה (שמבחינתו הינה מקורית שלו). המתחרה יכול עתה להשתמש בפטנטים שהשיג לעצמו כדי להפריע לשיווק של היצרן המקורי, ובמקרים רבים אף כדי למנוע כליל ייצור ושיווק.

העובדה שהיצרן המקורי הגיע ראשון לפיתוח המוצר, וקל וחומר התהליך, לא תואיל לו והוא יהיה מנוע מלהינות מפירות המצאתו (אלא במקרים מסוימים, בצורה מוגבלת, יוכל להמשיך בייצור ובשיווק בתחום טריטוריאלי מוגבל בלבד).

ב. במקרה השני, מרבית הידע אותו פיתח היצרן המקורי מתפרסם ברבים, כך שיצרן מתחרה לא תהיה אפשרות להשיג פטנט לעצמו. אולם, העדר פטנט בשטח זה מהווה דחף ומוטיבציה חזקים מאוד לחברות מתחרות לעסוק בפיתוח של מוצרים משופרים. לו היה קיים פטנט, כדאיות ההשקעה במחקר הייתה כאמור נמוכה הרבה יותר, שכן ביצוע כל שיפור על המוצר מצד המתחרה היה גורר הפרת הפטנט של היצרן המקורי.

המתחרה עוסק עתה בפיתוח מוצר שיהיה עדיף מבחינה שיווקית על מוצר היצרן המקורי, בשל מחיר נמוך יותר, או בגלל ביצועים משופרים, או מכל סיבה אחרת. לכשיגיע המתחרה לשיפור אותו הוא מחפש וישיג הגנה משפטית לעצמו באמצעות פטנט, הוא ורק הוא יוכל למכור את המוצר המשופר. היצרן המקורי יאלץ לנסות להתחרות בו עם מוצר נחות וישן. לפעמים המתחרה ייצר מוצר הזהה לזה של היצרן המקורי, אך בגלל גודלו או מיקומו בשוק יהיה לו יתרון על פני היצרן המקורי. המכשיר אשר יכול להפוך את המצב ולבטל את יתרון המתחרה, הינו הפטנט.

2. תגובת המתחרות

חברות בינוניות חוששות לעיתים מתגובתן של התחרות הגדולות לחדירה לשוק. לחברה גדולה עדיפות בקרב על השוק על פני חברה בינונית, מעצם גודלה ועוצמתה הכלכלית. אחת ממטרות הפטנט, בהקשר זה, הינה להחזיר את האיזון ע"י היתרון המוקנה לחברה בינונית או קטנה ע"י הפטנט, או אף יצירת יתרון על פני המתחרה הגדולה. לעיתים קרובות תוכל חברה בינונית ליצור כך יתרון שהוא גדול עבורה, אך לגבי חברה מתחרה גדולה מהווה הפרעה קטנה שאינה מחייבת תגובה התקפית.

בנוסף על כך, יש לזכור שחברות גדולות מכבדות חברות אשר עוסקות במחקר ופיתוח מקוריים, ואינן אוהבות לבוא בקשרים עם "פיראטיות" אשר בעיניהן (לעיתים קרובות שלא בצדק) עושות רווחים על גבן של החברות שפיתחו את המוצרים ואת השוק. ובהקשר זה יש לזכור שהמדד הכמעט יחידי לקבוע אם חברה מחויבת להשקיע בפיתוח מוצרים ייחודיים הינו איכות הפטנטים שבבעלותה והכיסוי המושג על ידם.

לסיכום, יש להתחשב בחשיבות הפטנט כמכשיר הגנתי כדי לא להפקיר את השטח בו פועל היצרן לפעילות של מתחרים. בהעדר הגנה פטנטית נאותה יוכלו המתחרים לנצל את פירות המחקר של היצרן המקורי כדי לשלול ממנו את היכולת להנות מהרווחים הטמונים בשוק שהוא עצמו פיתח.


לעיתים קרובות קיים בלבול בין המושגים "אמצאה" ו-"ידע" (Know-How). בנוסף, הגבול בין שני המושגים אינו תמיד חד וברור. ככלל, ניתן להגדיר מושגים אלה כדלקמן:

"אמצאה" - ידע העומד לכאורה במבחני הכשרות לפטנט, ושעליו ניתן באופן עקרוני להעניק פטנט.

"Know-How" - ידע אשר לא ניתן להגן עליו בצורה יעילה באמצעות פטנט, ואשר הינו בעל תכולה רבה ל אינפורמציה מעשית העשויה להקל על ייצור מוצר, לשפר את תכונותיו, לחסוך בהוצאות ייצורו וכו'.

מובן שאין זה רצוי לחשוף "Know-How", משום שבכך נלמד את מתחרינו לעבוד בצורה יעילה יותר ולא נוכל למנוע מהם את השימוש בידע זה, היות ועל י הגדרתו לא ניתן להגן עליו בצורה יעילה באמצעות פטנט.

ומה אם טעינו?

אם טעינו וסיווגנו אמצאה כשרת פטנט בתור "Know-How" אנו חשופים לסכנה ממשית מאוד שמתחרה יגיע לפיתוח דומה בצורה עצמאית, יזהה את האמצאה אותה אנו לא זיהינו יקבל עליה פטנט וימנע מאיתנו לעשות בה שימוש.

כפי שפטנט הוא, בראייה מסוימת, מעין "פרס" למי שחושף את הידע שבידו, באותה ראיה ממש הוא גם מהווה "עונש" למי ששמר ידע זה בסוד ולא חשף אותו בפני הציבור.
מקרים כגון זה שתואר קורים לעיתים קרובות. כל עורך פטנטים שמע פעמים אין ספור את השאלה: "איך נתנו לו פטנט על זה? הרי כל אחד מכיר את זה וכל אחד יודע שזה טריוויאלי". אך, לאחר בדיקה, מתברר לעיתים קרובות שבראיה של חוק הפטנטים הדבר לא היה טריוויאלי, והפטנט הוענק כחוק והוא נכון ותקף.

עורך פטנטים גם מורגל לשמוע שהפיתוח "אין בו שום דבר מיוחד, אין שום סיכוי לקבל עליו פטנט כי זה דבר קונבנציונאלי. אם נגיש בקשת פטנט רק נחשוף את ה Know-How שלנו".

דעות כגון אלו המושמעות לעיתים קרובות, נובעות לרוב מהעובדה שהממציא או המפתח, אשר עוסקים בשטח הנדון יום יום, אינם יכולים להסתכל על פיתוחם בפרספקטיבה הנכונה והדרושה להערכת המצב מבחינה פטנטית. דברים אשר נראים טריוויאליים לבעל מקצוע מעולה, העסק בהם כל חייו, לפעמים אינם מובנים מאליהם כהגדרת החוק, ומהווים לעיתים קרובות בסיס טוב ומוצק לקבלת פטנט בר תוקף וחזק.

על כן, ישנה חשיבות מיוחדת להבנת עצם קיום הבעיה ואיתורה. מודעות זו חשובה במיוחד לחברות בינוניות וקטנות, אשר אינן מתייעצות באופן יומיומי שוטף עם עורך פטנטים אלא פונות אליו רק כאשר הן חושבות שבידן אמצאה. החברה בה אין זרימת אינפורמציה שוטפת אל ומאת עורך הפטנטים, עלולות אמצאות בעלות משמעות קיומית לחברה להיקבר בתור "Know-How".לעיתים אמצאות אלו קמות מקברן להלך אימים על ממציאיהן שזנחו אותן, כאשר הן נופלות לידי חברה מתחרה.

כלל שכדאי לזכור הוא שמוצר או תהליך שמביאים ליתרון או שכוללים פתרון של בעיה תעשייתית, טמונה בהם כמעט תמיד אמצאה. השאלה העיקרית הינה האם נדע לאתר את האמצאה, לאפיין אותה נכון ולהגן עליה בצורה המתאימה. אם לא נדע לעשות זאת, אנו עלולים לגלות מאוחר מדי שהייתה בידינו אמצאה ואנו ויתרנו על המונופולין עליה והפכנו אותה לנחלת הכלל.


לפעמים אנו נוטים לשכוח שתפקידם של הפטנטים הינו לעזור לבעליהם להגדיל את רווחיהם. ממציאים רבים נוטים לשפוט את כדאיות הגשת בקשת פטנט על פי החשיבות המדעית של האמצאה ולא על פי התועלת המסחרית שעשויה לצמוח ממנה.

בהקשר זה מן הראוי לציין את הנקודות הבאות:

1. פטנט, גם אם הוא חלש, מהווה ראיה לכאורה שלבעליו מונופולין על האמצאה. כדי להוכיח את ההפך, על מתחרה להשקיע מאמץ, זמן וכספים רבים בהליכים משפטיים שונים ובקבלת חוות דעת משפטיות. על כן עדיף פטנט חלש על העדר פטנט.

יתר על כן, לעיתים יישאר בליבו של המחרה הספק שמא הפטנט יהיה חזק דיו ולא ניתן יהיה לתקוף אותו בהצלחה. בגלל הפרמטרים הרבים המשפיעים על כך, לפעמים יקשה גם על עורך פטנטים מנוסה להגיע למסקנה חד משמעית. ספק מסוג זה הינו ספק מרתיע שעשוי להטות את הכף נגד התחרות במוצר המוגן ע"י הפטנט.

2. הנטיה היום בעולם כולו הינה לנהוג משנה זהירות בעניינים המוגנים בפטנט. הצגת פטנט שלך ללקוח פוטנציאלי מהווה עבורו בטחון מסוים שהמוצר או הטכנולוגיה אותם הוא מבקש לרכוש אמנם שייכים לבעל הפטנט ולא לאחר.

3. פטנט (ואף בקשת פטנט שרק הוגשה) מגדיר את גבולות הזכויות והחובות של הקונה והרוכש. אם נמכר ידע המוגן על ידי פטנט, יקל ע הרוכש לנהל משא ומתן ולקבל על עצמו התחייבויות שונות, שכן הוא אינו חושש מהרחבה בלתי צפויה של הגדרת הידע שהוא רוכש, לאחר חתימה על חוזה. כאן הוא דן המוצר, תהליך או כדומה, אשר מוגדרים בצורה ברורה וסופית בגוף הפטנט ובתביעותיו.

4. בלעדיות על מוצר מסוים, המוכחת על ידי פטנט, עשויה לסייע לרוכש פוטנציאלי להשתחרר מהסכמי הספקה ייחודיים עם מתחרה שלך,שכן הוא יוכל לרכוש ממך מוצר אשר לכאורה לא ניתן להשגה בצורה חוקית אצל המתחרה. על כן, במאזן כולל, יגבור השיקול השיווקי על הקשיים הצפויים בקבלת הפטנט. לעיתים יהיה זה נכון לנסות להשיג פטנט גם אם סיכויי קבלתו נמוכים, וגם אם פטנט שיינתן עלול להיות חלש וקשה להגנה, אם יותקף ע"י אחר.

5. חברות מסוימות נרתעות מההוצאה הצפויה בניסיון לקבל פטנטים בחו"ל. יש לזכור שפטנט יהיה יעיל אם הוא קיים בארצות בעלות חשיבות מסחרית למוצר הנדון, דהיינו ארצות שהן צרכניות או יצרניות של המוצר. ככלל, באפיון נכון של חשיבות הארצות השונות למוצר נתון ניתן לצמצם את מספר הארצות בהן יש לבקש פטנט, ובכך לצמצם את ההוצאה במידה ניכרת.

6. במדינות בהן הטכנולוגיה (או מוצרים בעלי תוכן טכנולוגי) נקנית ע"י גופים ממשלתיים יש עדיפות גדולה לטכנולוגיה המוגנת על ידי פטנט. עבור פקיד הרכש יהווה פטנט בארצו אסמכתא שתקל עליו את ההחלטה לרכוש את המוצר, ותיתן בידיו הצדקה והסבר נוחים כלפי הממונים עליו. עובדה זו חשובה דווקא בימים אלה, בהם עושה מדינת ישראל מאמצים להגיע ליחסי מסחר עם מדינות מסוג זה.


בחוברת קצרה זו ניסינו להצביע על מספר שיקולים ובעיות הדורשים התייחסות מצד חברות בינוניות וקטנות, בבואן לשקול את נושא ההגנה המשפטית המוקנית על ידי פטנט על פיתוחים מקוריים.

עוד עלינו להדגיש שבניגוד לדעה הרווחת בחוגים מסוימים, הפטנט אינו מכשיר לשימוש חברות גדולות ומבוססות בלבד. נהפוך הוא, חשיבותו לגבי חברות בינוניות וקטנות גדולה אף יותר, משום שהן חסרות מכשירים חליפיים המצויים בידי חברות גדולות. חברה גדולה יכולה לפצות מתחרה במישור אחר, לבצע עסקות חליפין מסובכות, לאיים בסנקציות במישורים בהן היא חזקה יותר ממתחרה, ובעצם גודלה להרתיע את המתחרה מלמשוך אותה לריב משפטי.

לחברה קטנה יותר לא עומדות כל ההגנות הנ"ל, והיא חשופה ותר להתקפות שידרשו משאבים שמעבר לכוחה. על כן, חייבת היא לעבוד במסגרת המונופולין שלה, כדי לא לתת מכשיר בידי המתחרות לתקוף אותה על הפרת פטנט, תהיה זו הפרה אמיתית או מדומה.

ההגנה המשפטית המוקנית על ידי פטנט כרוכה בעלות שלפעמים אינה מבוטלת. אולם, מנהל אשר יעמיק בנושא יגלה כי הפטנט הינו אחד מאמצעי התחרות הזולים ביותר שעומדים לרשותו, אם נעשה בו שימוש נכון ונבון.

אם בעמודים אלה הצלחנו להבהיר כי אל לה לחברה בינונית או קטנה להרים ידיים, וחובה עליה כלפי עצמה לנסות ולחמש את עצמה במטען של המונופולין הנחוץ לה, דיינו.